תגובונת....
בי היקרה
אנחנו מכירים ודברנו לא אחת. למעשה צורת מחשבתנו דומה מאד בהרבה דברים ואת היטבת לנסח את צורת מחשבתי, במענה הישיר שנתת לשאלה שמירב העלתה בפתיחת שרשור זה. אכן כדברייך אכן זהו מצב קצוני מאד, שסכוייו שואפים לאפס, השבח לאל. בכל זאת, המחוקק נתן את דעתו לאפשרות זו. וכפי שכתבתי מעלה, זוגתי ואני לא העלינו על הדעת, אפשרות שכזו (להביא הריון תקין) לגמר, במקרה של העדרם הלא המתוכנן של ההורים המיועדים חו״ח.
יתכן שהכורח במקרה שלנו, לא יצר את המציאות. ולכן זוגתי ואני לא נזקקנו למחשבה שכזו כמו של ההורים בסיפור שמירב פרסה לפנינו. .יתכן הדבר, כי לנו יש אנשים שאנחנו סומכים עליהם. אינני יודע מה מסמנים להורים אלה 90 ימים ולמה לא בחרו את טווח 23 השבועות הראשונים (שהחל מהם, זה כבר לא לשיקול דעתם כי לפי החוק , צוות רפואי בעצם מתייחס לעובר כאל מי שכבר נולד - שיש להלחם להשאירו בחיים).
הנקודה המוסרית שעליה אני מדבר היא דבר שאנחנו שכחנו בדרכנו הפתלתלה לעבר ההתפלפלות הפילוסופית.... כל תהליך פונדקאי (בישראל לפחות), יסודו בחוסר היכולת של האם המיועדת, לשאת הריון וברצון ההורים המיועדים, למצוא פתרון לבעיה הזו. תהליך פונדקאי, בראש ובראשונה נועד לתת מענה לכך. לתת מענה להורים שיש להם חלום מסויים על משפחתיות מסויימת וחלום מסויים, אודות האופן שבו הם מפנטזים על איכות חייו של ילדם ומה הסביבה המיידית שלהם תוכל תת לילד הזה לו יקרה להם הנורא מכל.
בחייהם הם ורק הם יהיו אחראים למימוש חלום זה. הם ורק הם יהיו אחראים משפטית למהלך חייו עד שיגיע לגיל הבגרות והכשירות המשפטית והם ורק הם, יהנו מכישוריו וממצויינותו, במקרה שיהיה סוג של עילוי. ולכן, זה אך טיבעי שכל עוד החוק אינו מפקיע מאותם הורים את הזכות להפסיק את חייו של עובר ולמנוע לידתו (משום שבפועל - כמו בהרבה מקרים אחרים.... האכיפה גמישה וההפלות מתאפשרות בסופו של דבר),הרי שזהו דבר בסיסי שבמקרים קצוניים שההחלטה האם להמשיך הלאה במקרה קצוני כמו יתמותו הפוטנצציאלית, תשאר לאותם הורים, שהם הם מי שהחליטו על עצם הבאתו של הילד לעולם.
החשש הגדול שלי הוא, באיזה עוד מקומות תחליט פונדקאית שילד יוולד בכל מקרה? עד כמה יש לה זכות להחליט בניגוד לדעת ההורים המיועדים ?. דוגמא לחשש כזה? מה עם בדיקות מדגימות נכות וודאית כמו תסמונת דאון או או משהו אחר שבדיקות במהלך הריון, יודעות להציג? האם גם אז יש לפונדקאית זכות להחליט על משהו שיכול להחשב לחורבן של משפחה?
ברור שזהו תחום אפור, ממש כמו מקרים שאני מניח שקיימים, כאשר למשל האם הופכת לחולה במשהו משמעותי שההריון שהיא נושאת, יכול להגיע לסיום אך לא ברור האם תשאר אמא לוולד. כאן אין ספק - שוועדות רפואיות יפעילו שיקול דעת שיאפשר את הפסקת ההריון, למרות שלכאורה, ההריון יכול היה להניב ילד בריא. אז היכן ההבדל?
בי היקרה, כשאת דברת על שיקולי הפונדקאית שצריכים להלקח בחשבון, על אילו שיקולים דברת? הכלכליים? או על השיקול המהווה תנאי ההכרחי לקבלתה של אישה לשמש בשליחות הענקית הזו שנקראת ״להיות פונדקאית״ - קיומו של אותו רצון להעניק אפשרות להיות הורים לזוג מסויים?
ברור שיש הבדל בין השניים, אם את מדברת על מנגנון פצוי כלכלי לפונדקאית אשר כתוצאה מהפסקת הריון (שאינה מחוייבת המציאות רפואית ממשית), ניתן לחשוב כיצד לצור מנגנון כזה. (גם מבלי להכנס להיבט המוסרי של גביית כסף מאדם מת בנסיבות הללו) חוב שעלול להווצר בנסיבות שאנו מדברים עליהם כעת, שלא בטובתם של הנפטרים שלא יכלו בקשו את זה לעצמם (וגם אם כן....), שזה דומה לגביית כספים שהועברו לפונדקאית מעזבונה, שחו״ח הולכת לעולמה באמצע התהליך, לאחר שהחלה לקבל כספים. כאן זה ברור שזהו מעשה שלא מתקבל על הדעת!
במידה שאת מדברת בצורך הפונדקאית להעניק ״משפחתיות וילד לזוג מסויים״, הרי שזה ברור שעם הסתלקות ההורים בטרם עת, בהעדרם של מושאי אותה הענקה, רצון זה חדל מלהיות ראלוונטי מבחינת הפונדקאית ומנטרל למעשה, את אותו צורך רגשי להעניק, כי הפונדקאית מקושרת לזוג ספציפי וכמיהתו לילד ולא לרצון ארטילאי כלשהו שמקורו באידאל, להביא לעולם ילד לצורכי מסירה....
על כן (ובכפוף לכל רוחו של של החוק לנשיאת עוברים לעניין ההתקשרות ההדדית בין הצדדים לתהליך פונדקאי), בטח שיש מקום להפסיק את ההריון (אם כאמור זו צוואת ההורים) ובלבד שטרם נחצה גבול החיות, שממנו והלאה לחקיקה, אמירה משל עצמה. ולפונדקאית לא צריכה להיות אמירה בעניין.
אסכם את דבריי:
- כן להפסקת הריון בגבולות תחום החיות כחלק מצוואת ההורים.
- כן למנגנון פצוי לפונדקאית במקרה דנן (בכפוף לגיל ההריון) כמקובל בהתקשרות החוזית בן הצדדים, ללא קשר לנסיבות הפסקתו. למרות השאלה המוסרית שהועלתה בעניין זה לעיל.
- לא לשיקול הדעת של הפונדקאית האם לקיים את ההריון עד סופו במקרים מיוחדים כמו מוות או פגמים בעובר הנבדקים במסגרת בדיקות שתכליתן לזהות פגמים ולקויים התפתחותיים.
כל ההדגשות שלי)