סוגיה מסובכת

מירבי*

New member
סוגיה מסובכת

פנה אלי זוג עם שאלה מורכבת, מעניין לשמוע את עמדתכם.
הזוג נמצא בשלבי ההכנה של ההסכם מול הפונדקאית.
כולם אנשים מקסימים ואינטיליגנטים.
כידוע לכם בהסכם כתוב שאם חס וחלילה בני הזוג מתים במהלך התהליך, התינוק יועבר לאפוטרופוס שימונה על ידי ההורים לפני חתימת ההסכם.
הזוג מבקש להוסיך סעיף לחוזה שיהיה כתוב בו שאם הם ימותו בזמן שהפונדקאית נמצאת בשליש הראשון של ההריון, הם מבקשים שהיא תעבור הפלה יזומה כדי לא להוליד יתום.
הפונדקאית לא אוהבת את הרעיון של הפלה של תינוק בריא.
מה דעתכם?
 
בעיה

מלבד הסוגיה האתית המסובכת
אם מדובר במשהו קונקרטי יש פה בעיה חוקית בעצם ההפלה
יש בארץ חוקים שמגבילים את הפלות
כמובן שבמקרה של פונדקאות הסוגיה סבוכה במיוחד ואני לא יודעת אם יש תקדימים לנושא
אולי אם מדובר בפונדקאית שאינה נשואה הדברים פשוטים יותר
אבל יש רשימה מוגבלת של מקרים בהם מותרת הפלה, ובמידה ויש אופטרופוס מוגדר אני לא בטוחה שהמצב הזה יאפשר הפלה
(בהנחה שאם תתבצע הפלה אז כמובן הדרישה הלגיטימית הבסיסית של הפונדקאית היא שזה יתבצע באופן חוקי בבי"ח מוסדר ולא באיזו קליניקה חשוכת אל גם אם זה אפשרי תיאורטית)
הקיצר, אני לא בטוחה שיש בכלל מקום לדיון בזה מפרספקטיבה חוקית
 

omnama

New member
אני חוששת שאף אחת מאיתנו לא יכולה לענות באמת

מציעה לפנות ליועצת המשפטית של הועדה שתוכל לבדוק האם סעיף כזה הוא בכלל אפשרי לפי חוקי מדינת ישראל.
כלומר האם הבקשה שלהם תעמוד במבחן במציאות ותאושר במקרה שחו"ח יקרה אסון כזה.
במידה ולסעיף כזה אין תוקף משפטי הוא לא יעבור את הועדה בכל מקרה וההורים יצטרכו להשלים עם הסעיף בחוק כפי שהוא.
(עד כמה שזכור לי החוק מורה על העברת התינוק לאפוטרופוס ובמקרה *חריג* ולפי *רצון הפונדקאית בלבד* ו*באישור בית משפט* - השארת התינוק בחזקתה)
זאת סוגיה שדורשת התייחסות משפטית רצינית. דעתנו באמת לא משמעותית כאן...
 
ותגובה לעצם הרעיון

כמו שאמרתי וכמו שomnama ציינה יש פה סוגייה משפטית סבוכה שבהעדר תקדימים קשה לנבא אם אפשר לממש אותה.
מאידך, מפרספקטיבה של פונדקאית בהתהוות ושל אמא אני מבינה מאוד את בקשת הזוג
וזו נראית לי בקשה סבירה והגיונית
אני משערת שהיה לי קשה בתור פונדקאית למלא את הבקשה, מאידך במקרה טרגי כזה היה לי קשה עוד יותר לשאת את ההריון.
אלא אם כן הייתי יודעת שאני ממלאת בזה את רצונם של הזוג ויש לו אופטרופוס כשיר וטוב להיות עבורו הורה בהמשך הדרך.
 

בד

New member
זה מתאים לערב יום הכיפורים

ואם חו"ח יקרה להם דבר מה בחודש חמישי?
כך כתוב במסכת יומא:(כל ההדגשות שלי)
שבעת ימים קודם ליום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללישכת פרהדרין
ומתקינן לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול ר' יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו שנאמר (ויקרא טז) וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו היא אשתו אמרו לו חכמים א"כ אין לדבר סוף:
זו נראית לי תפיסה מוקצנת (ואני כמובו לא יודע מה מקור הרעיון / בקשה).
לי זה נראה Overkill תרתי משמע.
 
מורכב

הקישור מענין.
כשביה"מ היה קיים התפקיד של הכה"ג ביום כיפור קריטי ומרכזי, אם לא הפעולה היחידה הרלוונטית ביום הזה
התקנה של כהן גדול אחר במקרה של פטירה היא חיונית, ההגזמה של ר' יהודה קשורה לכל מיני דינים שקשורים לכה"ג
ולציפייה של החברה שתהיה להם כפרה ביום כיפור, יש פה דיון בגבולות אבל מעבר לזה לא נראה לי שזה רלוונטי

המצב שההורים נערכים אליו אמנם קצת קיצוני אבל לא לגמרי מופרך, הרי עובדה ברורה היא שהם חייבם להתייחס לזה בחוזה ולהגדיר אופוטרופוס
לכן בגבולות האפשר והסביר הם מנסים להיערך למה שניתן
אני לא רואה פה ש"אין לדבר סוף",
למעשה, הם רק מרחיבים את ההשלכות למקרה שבו הילד יוולד ללא הורים כלל במסגרת ההתייחסות החוזית שהכריחה אותם להתייחס לזה
(אגב, גם במסורת היהודית יש הבדלים ביחס להפלות כתלות בשלבים שונים של ההריון)
 
מבחינתי,

כמו ששאלו אותי היום בוועדה - מה יקרה אם הזוג יבקש להפיל ילד עם מום "קל" כגון שפה שסועה,
התשובה שלי במקרה שהצגת זהה:
לא ילד שלי, לא זכות בחירה שלי. נקודה.
 

guti30

New member
אבל כאן לא מדובר במום "קל" שגם על זה יש חילוקי דעות

כי שפה שסועה זה לא תמיד כזה מום קל. מכירה מישהי עם שפה שסועה שעברה יותר מעשרה ניתוחים לשיחזור השפה, חניכיים, שחזור והשתלת סחוס באף שנלקח מהאוזן כי חסרה מחיצה באף עקב השסע בספה. וסובלת משלל בעיות במע' האף-אוזן-גרון בגלל המום ה"קל" הזה. השיניים שלה על הפנים וגם סובלת מדלקות אוזניים חוזרות ואיבוד שמיעה. והכל בגלל הסשע. אז זה לא תמיד מום "קל". אבל מסכימה איתך שזו החלטה של ההורים בלבד. להבדיל מזאת במקרה שמירב מציגה מדובר בעובר בריא שלא סובל משום מום. וזה הידיעה שלך כפונדקאית שבכל מאודת פיללת וייחלת להריון הזה שיצליח ושיתקדם כראוי ושמחת על כל בדיקה תקינה... פתאום להיות שלמה עם זה שאותו עובר- בריא יבוטל/יושמד/יומת you name it... כי זו בחירת הזוג. זה יכול להיות בעייתי מבחינה מוסרית לחלק מהפונדקאיות.במישור החוקי- לא בקיעה אבל אם אשה לא נשואה יכולה לקבל אישור להפלה בגלל של עובר אין אב מוכר ואינה מעוניינת להיות חד הורית; אז מדוע שלא ייתנו אישור לפונדקאית לבצע הפלה לעובר שאין לו הורים כלל? במיוחד אם זה רצון ההורים? הרי שהם אנשים בוגרים ואם לא מצאו מועמדים מתאימים שיגדלו את צאצאם ואת המשכם במקרה אסון לשניהם, אז אני בטוחה שטובת התינוק מנחה את החלתתם ויש לענות לבקשתם.מזל שהמיועדים שלי לא העמידו אותי בדילמה כזו ומינו את האם של המיועדת כאופוטרופוסית במקרה ו...(לא עליהם)
 

VNRN

New member
וואו...

יכולה להבין גם את המיועדים וגם את הפונדקאית ולא מקנאה באף אחד מהם.
רק מראה כמה התהליך הזה לא טבעי, מורכב ומסובך. כמה דקויות וכמה הבדלים יש בין כל המעורבים ועד כמה הזיווג חשוב להצלחת התהליך.
אני משוכנעת שסעיף כזה לא יעבור את הועדה ונראה לי שגם אם חס וחלילה התרחיש יתקיים אז הפלה שכזו לא תאושר. יוצא מכך שטוב שמישהו חיצוני מחליט במקומנו.
 

nando

New member
אתייחס לסוגיית הזמנים....

שלום לכולם,
הרבה זמן לא כתבתי כאן ואמש, זוגתי היותר פעילה עניינה אותי בפוסט הזה והסתקרנתי מאד.

אני מניח שמדובר בזוג יהודי שמושם מה (אני מניח שכנראה מסיבות של מסורת או דת) קבעו מסגרת של 3 חודשים שזה משהו כמו 90 יום. האם זה קשור לתפיסה שלפני פרק זמן זה, מה שיש ברחם, הינו לא יותר מאשר אוסף של תאים נטולות נשמה? למה השאלה הזו חשובה? הן מבחינה רפואית מדעית הגבול (של תחום החיות) הוא 24 שבועות? האם בגלל (שיתכן שבמקרים בהם נפסק הריון), עד 90 יום זה אינו נחשב לידה ולזוג הזה יש משמעות עמוקה למושג ״לידה״?

בכל מקרה, אם מדובר בדברים שמקורם בהלכה ובמסורת, כל היהדות סובבת סביב נהול זמנים. דוגמאות?
  1. זמן כניסת השבת
  2. זמן ספירת העומר
  3. גיל מצוות
  4. ימי נידה
  5. ״בין הזמנים״ של החרדים - שזה המקבילה שלהם לחופש הגדול.
כאמור דוגמאות לא חסרות ואני חוזר לעניין העקרוני של תפיסת הזמנים והזכות שההורים רוצים לשמור לעצמם בנוגע להולדתו של מי שהם אחראים להוולדו. יש לזכור שהילד הוא שלהם! וסוגיית עניין התינוק הבריא היא לא חלק מהדיון כי ב 90 יום מבחינה ביולוגית לא ניתן ללמוד כלום על מצב העובר.

הרי בדיקות כמו שקיפות עורפית, סקירת מערכות , מי שפיר שהם, הם ולא אחרים מספקים מדדים לעצם בריאותו של התינוק ומידת התפתחותו התקינה. בדיקות אלה לא יכולות להעירך ולהתבצע לפני שבוע 15-16 כמדומני. אם אני הורה והשיקול הוא בריאותי, פרק הזמן שלי היה לבקשה שלי להפסקת ההריון במקרה מוות, היה מתארך ל 24 שבועות (אותו גבול חיות שצייננתי מעלה). למי שאינו יודע, מבחינה רפואית, רופאים מחוייבים להלחם על חיי עובר החל מן השבוע ה 24 ולא לפני. האמת היא, שזוגתי ואני (ומי שמכיר אותי ואת זוגתי מכתיבתה כאן, יודע עד כמה הינה יסודית במחשבתה), וכשזה היה על הפרק, בכלל לא נתנו את דעתנו לאפשרות הזו בכלל של להפסיק הריון במקרה שכזה, כפי שהועלה ע״י מירב.

הדבר מוליך אותי לחשש כבד יותר אשר נוגע לתחום שיקול הדעת והאחריות שיש להטיל על פונדקאית שמחליטה מסיבה כזו או אחרת, להמשיך בהריון ימשיך בכל מקרה, כשמבחינה רפואית (לא רק הפיזית אלא גם של בריאות הנפש) של ההורים, יש מקום להפסקת ההריון לפי אותם מדדים שהרפואה בעולם קובעת ולפעמים רשויות הרווחה קובעות, לגבי המסוגלות או הזכות לרצות להיות הורים. פונדקאית מסייעת באופן שלא ניתן לתפוס אותו כמעט, בהקמת משפחה, באופן שהזוג חולם אותו! אין לה כל זכות להחליט האם יוולד ילד בכל מקרה באופן שעלול לטלטל ולשבור את המחשבה והחלום הזה!

פשוט משום שיתכן שההורים לא רוצים או פשוט לא יכולים להעניק חיים ראויים לילד אשר בוודאות ניתן לוצר (לפי מדדים רפואיים או אחרים שאיכות חייו כנראה לא תהיה כפי שהם חולמים אותה עבורו).

לכן אני הייתי נזהר מאד לגבי ההחלטה האם בכלל להמשיך עם פונדקאית זו של אברור האם תכבד ותבצע דברים שעלולים לפגוע בתפיסות המוסריות שלי ובאיכות חיי לשארית חיי, כשהאפיזודה המעמיקה הזו (אך עדיין רגעית יחסית בחייה) תיעלם או תהפוך לרחוקה עבורה.
 
מוסריות

הסוגיה המוסרית שאתה מעלה היא רבת פנים והנחרצות שלך לדעתי לא במקום

ראשית, גם אם אתה חושב שהילד הוא לא בר חיות ויש לגיטימיות להפיל אותו (דבר שאני מסכימה איתו)
חוות הדעת שלך ואף של הפונדקאית אינה מספיקה כלל לסוגיה הזאת
אנחנו חיים במדינה בה יש הגבלות חוקיות על הפלות, ומדובר יחסית במגבלות מתקדמות בהשוואה למקומות אחרים בעולם המערבי
אישה נשואה אינה יכולה להפיל במסגרת החוק גם לא בשבוע הרביעי להריונה אם היא לא עומדת בקריטריונים מתאימים
אין תקדימים לגבי מקרי פונדקאות בהקשר הזה ולכן לא ניתן לנבא מה תהיה הכרעת הועדה במקרה כזה

אגב בהקשר הדתי, אם אתה רוצה לדייק אכן יש משמעויות לשלבי ההריון השונים, אפשר לציין אותם כפי שהם מופיעים בפסקי ההלכה הרלוונטיים
הריון עד ארבעים יום בלבד נחשב כהריון שיש מעט בעיות להפיל מעבר לזה יש מורכבות הלכתית. ומאידך יש מקרים בהם ניתן להתיר הפלות גם מעבר לשבוע 24.
הטענות הרפואיות לגבי גיל החיות והגיל שבו הרופאים נלחמים על חיי התינוק לדעתי לא מכריעות שכן מדובר בעובר מחוץ לרחם,
לפי תפיסת היהדות חייו של העובר שקולים לחיים אחרים רק ברגע יציאתו מהרחם ולא רגע קודם.
 

nando

New member
ההתיחחסות שלי הייתה קונספטואלית....

טוב שאין תקדים פונדקאי לעניין זה. גם עניין החוקיות היא שאלה מהותית. הבעיה נובעת אך ורק מזה שהתהליך מתבצע אצל מי שאינה עתיגה להיות הורה לילד.חששח הכבד ביותר הוא באשר לתוקף המוסרי שיש לפונדקאית על עצם קיומו של ילד שמראש לא נועד להיות מגודל על-ידה. לדעתי אין לה כל זכות לאנוס אנשים להפוך להורים, גם אחרי שהם אינם, אם חו"ח, הם נפטאים בטרם עת ובטרם לידת מי שאמור להיות יוצא חלציהם / פרי בטנם .בכוונה כתבתי כך ולא סתם כתבתי אמור היה להיות ילדים. כתבתי כך משום שעצם התלות בגורם חצוני של השותפים הטבעיים להולדת ילדים, בגורם צד ג' להתקיימות תהליך כזה, אינו אמור להוות גורם המעניק כח לפונדקאית, האם להפסיק את התהליך ובלבד שאין בהפסקה שכזו, לשימה בסכנה בריאותית או סכנה לחייה.וכל האמור לעיל, כמובן בכפוף לחוק. כיוון דהסוגיה שמירב העלתה היא סביב 3 חודשים המחוקק צריך לתצ את דעתו לכך שזהו לא הריון רגיל וצוואת ההורים וכבוד המת ראויים להיות מכבדים. כולל הפלת הוולד זהם היו טמורים להוולדו.
 
הפלות

אני לא מבינה במה זה שונה ממציאות רגילה היום שבה החוק מונע ממי שנכנסה להריון לא מתוכנן להפיל
החוק אונס אותה להיות הורה לילד לא רצוי, לא?
אין פה ייחודיות בכך שמדובר בגוף שלישי אלא רק בכך ששני ההורים לא נמצאים
אינטואיטיבית ייתכן שזו סיבה מספקת
אבל כמי שחושבת שהחוק הזה אינו לגיטימי ומתערב בהחלטות של הורים בראשית ההריון אני טוענת שיש פה פרובלמטיות
כמו שלדעתי ההתערבות לא לגיטימית בתחילת ההריון לכל זוג סטנדרטי היא עשויה להיות גם במצב הזה שכן הפלה מותרת רק במקרה של מענה על סעיפים מסוימים
אני לא רואה איך המצב הזה עונה על אחד מהסעיפים האלו, עלתה פה קודם ההשוואה לחד הורית, ההשוואה סבירה אבל בהעדר תקדים קשה לנבא את ההחלטה וזה מה שציינתי.
 
תגובה רלוונטית

הבנתי שהגבתי לא לעצם הנושא שהעלית, לזכות של הפונדקאית להכריע בנוגע להפלה.
אני מסכימה איתך בהקשר הזה
ועם זאת יש לתת את הדעת על האמביוולניטיות הלגיטימית סביב הנושא
 
אני מאוד מכבדת את דעתך אבל

נקידת עמדה נגד פונדקאית כי אינה חושבת כמוך בסוגיה כל כך מרחיקה לכת שהסיכוי שתקרה קרובה ל אפס, אינה סיבה להטיל בספק את המוסריות שלה.
זה מזכיר לי עמדות שזוגות חשבו עליי בתחילת הדרך רק בגלל נקידת עמדה נחרצת בתתי סעיפים בחוזה ויחסו לי תכונות שונות ומשונות כי חשבו בדומה לאיך שאתה מסיק.
אם פונדקאית חולקת היפוטתית על הסוגיה הזאת אין זה אומר שהיא תתנגד להחלטות בקשר לעובר כשאין משתנים ביזארים.
יחד עם זאת, חשוב לזכור שבתהליך כזה קיימים שני צדדים וכמו שלזוג החלום שלו גם לפונדקאית הרווח שלה ולא הוגן לשים אותו בצד ולחשוב רק בצורה אגואיסטית על התוצר והתנאים האוטימלים לקיום חלומם של הזוג.
פונדקאית נכנסת לתהליך ומקריבה כל כך הרבה כדי שבסופו של יום יהיה תינוק בריא, ושכר לצידו, בוא לא נתעלם מזה ונסתכל רק על הצד
של הורים שנכנסים לתהליך וחולמים על הורות עם תינוק בריא בידיים.
כשמשהו משתבש בדרך צריך לזכור גם את המניעים והמטרות של הפונדקאית.
 

nando

New member
תגובונת....

בי היקרה
אנחנו מכירים ודברנו לא אחת. למעשה צורת מחשבתנו דומה מאד בהרבה דברים ואת היטבת לנסח את צורת מחשבתי, במענה הישיר שנתת לשאלה שמירב העלתה בפתיחת שרשור זה. אכן כדברייך אכן זהו מצב קצוני מאד, שסכוייו שואפים לאפס, השבח לאל. בכל זאת, המחוקק נתן את דעתו לאפשרות זו. וכפי שכתבתי מעלה, זוגתי ואני לא העלינו על הדעת, אפשרות שכזו (להביא הריון תקין) לגמר, במקרה של העדרם הלא המתוכנן של ההורים המיועדים חו״ח.

יתכן שהכורח במקרה שלנו, לא יצר את המציאות. ולכן זוגתי ואני לא נזקקנו למחשבה שכזו כמו של ההורים בסיפור שמירב פרסה לפנינו. .יתכן הדבר, כי לנו יש אנשים שאנחנו סומכים עליהם. אינני יודע מה מסמנים להורים אלה 90 ימים ולמה לא בחרו את טווח 23 השבועות הראשונים (שהחל מהם, זה כבר לא לשיקול דעתם כי לפי החוק , צוות רפואי בעצם מתייחס לעובר כאל מי שכבר נולד - שיש להלחם להשאירו בחיים).

הנקודה המוסרית שעליה אני מדבר היא דבר שאנחנו שכחנו בדרכנו הפתלתלה לעבר ההתפלפלות הפילוסופית.... כל תהליך פונדקאי (בישראל לפחות), יסודו בחוסר היכולת של האם המיועדת, לשאת הריון וברצון ההורים המיועדים, למצוא פתרון לבעיה הזו. תהליך פונדקאי, בראש ובראשונה נועד לתת מענה לכך. לתת מענה להורים שיש להם חלום מסויים על משפחתיות מסויימת וחלום מסויים, אודות האופן שבו הם מפנטזים על איכות חייו של ילדם ומה הסביבה המיידית שלהם תוכל תת לילד הזה לו יקרה להם הנורא מכל.

בחייהם הם ורק הם יהיו אחראים למימוש חלום זה. הם ורק הם יהיו אחראים משפטית למהלך חייו עד שיגיע לגיל הבגרות והכשירות המשפטית והם ורק הם, יהנו מכישוריו וממצויינותו, במקרה שיהיה סוג של עילוי. ולכן, זה אך טיבעי שכל עוד החוק אינו מפקיע מאותם הורים את הזכות להפסיק את חייו של עובר ולמנוע לידתו (משום שבפועל - כמו בהרבה מקרים אחרים.... האכיפה גמישה וההפלות מתאפשרות בסופו של דבר),הרי שזהו דבר בסיסי שבמקרים קצוניים שההחלטה האם להמשיך הלאה במקרה קצוני כמו יתמותו הפוטנצציאלית, תשאר לאותם הורים, שהם הם מי שהחליטו על עצם הבאתו של הילד לעולם.

החשש הגדול שלי הוא, באיזה עוד מקומות תחליט פונדקאית שילד יוולד בכל מקרה? עד כמה יש לה זכות להחליט בניגוד לדעת ההורים המיועדים ?. דוגמא לחשש כזה? מה עם בדיקות מדגימות נכות וודאית כמו תסמונת דאון או או משהו אחר שבדיקות במהלך הריון, יודעות להציג? האם גם אז יש לפונדקאית זכות להחליט על משהו שיכול להחשב לחורבן של משפחה?

ברור שזהו תחום אפור, ממש כמו מקרים שאני מניח שקיימים, כאשר למשל האם הופכת לחולה במשהו משמעותי שההריון שהיא נושאת, יכול להגיע לסיום אך לא ברור האם תשאר אמא לוולד. כאן אין ספק - שוועדות רפואיות יפעילו שיקול דעת שיאפשר את הפסקת ההריון, למרות שלכאורה, ההריון יכול היה להניב ילד בריא. אז היכן ההבדל?

בי היקרה, כשאת דברת על שיקולי הפונדקאית שצריכים להלקח בחשבון, על אילו שיקולים דברת? הכלכליים? או על השיקול המהווה תנאי ההכרחי לקבלתה של אישה לשמש בשליחות הענקית הזו שנקראת ״להיות פונדקאית״ - קיומו של אותו רצון להעניק אפשרות להיות הורים לזוג מסויים?

ברור שיש הבדל בין השניים, אם את מדברת על מנגנון פצוי כלכלי לפונדקאית אשר כתוצאה מהפסקת הריון (שאינה מחוייבת המציאות רפואית ממשית), ניתן לחשוב כיצד לצור מנגנון כזה. (גם מבלי להכנס להיבט המוסרי של גביית כסף מאדם מת בנסיבות הללו) חוב שעלול להווצר בנסיבות שאנו מדברים עליהם כעת, שלא בטובתם של הנפטרים שלא יכלו בקשו את זה לעצמם (וגם אם כן....), שזה דומה לגביית כספים שהועברו לפונדקאית מעזבונה, שחו״ח הולכת לעולמה באמצע התהליך, לאחר שהחלה לקבל כספים. כאן זה ברור שזהו מעשה שלא מתקבל על הדעת!

במידה שאת מדברת בצורך הפונדקאית להעניק ״משפחתיות וילד לזוג מסויים״, הרי שזה ברור שעם הסתלקות ההורים בטרם עת, בהעדרם של מושאי אותה הענקה, רצון זה חדל מלהיות ראלוונטי מבחינת הפונדקאית ומנטרל למעשה, את אותו צורך רגשי להעניק, כי הפונדקאית מקושרת לזוג ספציפי וכמיהתו לילד ולא לרצון ארטילאי כלשהו שמקורו באידאל, להביא לעולם ילד לצורכי מסירה....

על כן (ובכפוף לכל רוחו של של החוק לנשיאת עוברים לעניין ההתקשרות ההדדית בין הצדדים לתהליך פונדקאי), בטח שיש מקום להפסיק את ההריון (אם כאמור זו צוואת ההורים) ובלבד שטרם נחצה גבול החיות, שממנו והלאה לחקיקה, אמירה משל עצמה. ולפונדקאית לא צריכה להיות אמירה בעניין.

אסכם את דבריי:
  • כן להפסקת הריון בגבולות תחום החיות כחלק מצוואת ההורים.
  • כן למנגנון פצוי לפונדקאית במקרה דנן (בכפוף לגיל ההריון) כמקובל בהתקשרות החוזית בן הצדדים, ללא קשר לנסיבות הפסקתו. למרות השאלה המוסרית שהועלתה בעניין זה לעיל.
  • לא לשיקול הדעת של הפונדקאית האם לקיים את ההריון עד סופו במקרים מיוחדים כמו מוות או פגמים בעובר הנבדקים במסגרת בדיקות שתכליתן לזהות פגמים ולקויים התפתחותיים.
 
ברוח התגובנת אענה לך תגובה מסכמת

  • כן להפסקת הריון עד לשבוע 24
  • כן למנגנון פיצוי גבוה יותר במקרה בו הפסקת ההריון נעשית בשל מקרה קיצוני כמו זה ולא מתוך צורך רפואי ובלבד שמדובר בתקופה של עד שבוע 24. במקרים "רגילים" (צורך רפואי) מנגנון פיצוי כמקובל.
  • לא לשיקול דעת של הפונדקאית בנוגע להחלטות רפואיות שקשורות בעובר.? על אף שגישתי מיסודה ומהניסיון שלי (מהתהליך האישי ויחיד שלי) אפשר להגיע להבנות משותפות גם ביחס לזה, אבל בסופו של דבר זאת החלטת ההורים המיועדים.
באשר לשאלתך על השיקולים להיות פונדקאית- אז כן, גם השיקולים הכלכליים... וגם שיקולים נוספים. לכל פונדקאית השיקולים שלה הם יכולים להיות רבים ומגונים.
אתן לך תרחיש:
החזרה חמישית זוג ופונדקאית יצאו לדרך... בטא חיובית, שבוע 16 הבדיקות תקינות... הפונדקאית בתהליך למעלה משנתיים, הקריבה מעצמה מעל ומעבר, ויתרה על אין ספור אירועים בחייה, הגבילה את איכות חייה בכמה וכמה דרכים וסוף סוף הצליחו!
האמון בגופה חוזר אליה, העצמה בשיאה וכבר כל העולם ואישתו מעורבים...
הזוג הלך לעולמם והפנדקאית, שחרב עליה עולמה זה עתה.... איבדה זוג אנשים שהיו אולי הכי קרובים אליה, שחיים בתוכה, שעבורם היא הקריבה כל כך הרבה, ניצבת בפני משימה- לבצע הפלה!
(בשלה הזה אנחנו מסכימים על הפלה במקרה של מוות של שני בני הזוג בתנאי שביקשו זאת בטרם עת)
הפונדקאית יודעת, כמה קשה היה להם (לה ולזוג) להגשים את הרגע הזה, הרגע בו היא בהריון עם תינוק בריא (עד כה, אף אחד לא יודע מה יוליד יום)
היא יודעת שהתינוק בריא, היא יודעת שאלמלא מות פתאומי של הזוג, היא הייתה מסיימת תהליך כפי שחלמה אף היא בעצמה,
היא יודעת ברגע הזה שהפחד שמא יקרה אסון בחייה הוא לא רק "פחד" שקיים בכל אדם נורמטיבי, היא חווה אותו כמשהו מוחשי, נוכח והוא מציף אותה.
והיא ידעת שאין זו בקשה לגיטימית לקיים צוואה שכזו (להפיל רק מתוך רחמנות לעובר שיוולד יתום).
לפיכך, במקרה כזה, מאחר והבקשה אינה מקובלת, גם הפיצוי בגינו צריך להיות לא מקובל ובעיניי צריך להיות גבוהה יותר.
כפונדקאית, סביר להניח שאם הייתי עוברת חויה שכזו, לא הייתי פונה לתהליך נוסף. (מהרבה סיבות, ונראה לי שגם הייתי מתקשה למצא זוג שיסכים לחבור אליי עם רקורד כזה).
מאחר והאפשרות שלי להיות פונדקאית אחרי מקרה כזה נפגעת- אני צריכה להיות מפוצה על כך!
 

nando

New member
בי,

את כל כך נבונה! את עושה שירות מדהים לקהילה הזאת. Like , Like ועוד Like.
 
גבול החיות וסוגית ההפלות

רוצה לחדד שהטענה שלך על גבול החיות לגמרי לא מדויקת שכן היא מדברת על פג, על ילד שיצא מחוץ לרחם ולא על עובר!
המחוקק קבע וועדות נפרדות לאישור הפסקות הריון לאחר שבוע 24 אבל במקרים חריגים יאושרו גם הפלות כאלו גם במקרים שלכאורה אין בעיה בעובר, כמו אם למשל מדובר בגילוי עריות וכד'
אין פה שום חובה להלחם על חיי התינוק, שכן לא מדובר בתינוק
לכן השבוע הזה לא רלוונטי לא לכאן ולא לכאן, הוא רלוונטי לדיון פילוסופי ולא כראיה רפואית או חוקית
הנושא של הפסקת הריון של ילד ללא פגיעה פיזית בילד היא סוגיה אתית לא פתורה
המחוקק לדוגמא *לא מתיר* לבצע הפלה של ילד בריא ללא הצדקה מפורשת הכלולה בעילות להפסקת הריון
הרצון של ההורים שם *לא* רלוונטי כלל לא משנה אם מדובר במיועדים או באם ביולוגית שנושאת את ההריון (ולידיעתך נשים נשואות בארץ מנועות להפיל ללא ראיה שההריון פגוע או פוגע בהן וכד')
רק טבעי שבמקרה כזה שהסוגיה האתית סבוכה פונדקאית תיתקל בקונפליקט רגשי, הקונפליקט הזה שמשתקף בין היתר גם בהחלטות המחוקק הוא קונפליקט לגיטימי שיש לדון בו ולברר אותו ואין להסיק ממנו מסקנות חפוזות על עמדותיה המוסריות של הפונדקאית.
 
קשה, קשה, קשה אבל.....

אני מתיחסת להריון כאילו נשאה אותו האם המיועדת.
ומהכאן אני גוזרת את תשובתי:
מאחר והשאלה מתייחסת למקרה בו האם המיועדת הולכת לעולם שכולו טוב אז אני יוצאת מנקודת הנחה שמדובר באסון פתאומי.
כמו: תאונה, מחלה קשה שפקדה אותה באופן פתאומי וכו'...
למיועדים הייתי עונה כך: אם חו"ח האם המיועדת נפטרה לפני שבוע 24 והיה מתקיים בגופה עובר, קרוב לודאי שאינו היה שורד ולכן כפונדקאית (מאחר וזהו גם רצונם) הייתי מפסיקה את ההריון.
אם חו"ח האם המיועדת היתה נפטרת אחרי שבוע 24 אז היו נעשים כל המאמצים להציל את העובר שלה, על אף שהיא מתה. אף אחד לא היה מתייחס ל"צואתה" לפני מותה להרוג את עוברה למקרה שתמות (חו"ח) שכן הרופאים מחיובים לעובר החל משבוע 24 כשם שהם מחויבים אליה. לעובר זכות חיות משלו החל משבוע 24, ללא קשר אם הוריו חיים או לא, בין אם נשאה אותו אימו או פונדקאית. לכן, כפונדקאית לא הייתי עושה הפסקת הריון.
לפונדקאית הייתי עונה כך: אם ישנו זוג שמבקש לעשות הפסקת הריון במקרה של תאונה מצידם על אף שסבירות גבוהה כי ההריון תקין ורק בשל העובדה שאינם רוצים לגזור על תינוקם יתמות לפני שבוע 24, בסעיף הפסקות הריון הייתי מבקשת פיצוי גבוה יותר לנוכח העובדה כי הפסקת ההריון נעשתה בצורה מלאכותית וזאת על אף כי את רצית למלא אחר שלמות התהליך אך נבצר ממך. לכן במקרה כזה הייתי מחריגה את סעיף הפסקות הריון במקרה בו את נאלצת לבצע הפסקת הריון בשל הנסיבות הללו, ומבקשת פיצוי גבוה יותר. בנסיבות הרגילות הייתי מתכנסת לסכומים המקובלים.

שלא נדע.....
 
למעלה