היי..
בתור התחלה, הייתי מציעה לך להתעסק בחיים שאחרי ולא לתסכל אותך במחשבות של 'אם' כי זה רק יבנה לך ציפיות..
זה ברור שאם הוא סיים את הקשר מהסיבות שלו, באיזשהו מקום הוא 'פיצץ' את הקרקע היציבה שחשבת שיש מתחתייך.
אבל אל תשכחי שאם הבחור חוזר, כנראה שהוא עשה את החושבים שלו והבין את הבסיס כלפייך.. הוא יחזור עם תובנות והחלטות וחזק מלפניכן.. לכן, באיזשהו מקום..זה אמור לבנות לך את אותה יציבות.
בכל קשר שלא תיהי, אין שום דבר מובטח...גם חתונה לא מקנה בטחון טוטלי-כי אפשר להתגרש..
את לא צריכה לפחד שיום אחד ילכו, את צריכה להינות מהביחד.. ופרידה זה בסה"כ תהליך התבגרות למקום אחר, כי בקודם לא מצאנו את עצמינו.. יכול להיות שבקשר הבא את תיהי זאת שלא יתאים לה-ותלך.
הזדמנות מגיעה לכולם, ותלויה רק בנו, אם יש לך את המקום הזה-להכיל אותו מחדש..אז לא ממש משנה מה אנשים אחרים יגידו.. ויכול להיות שאת עצמך לא תראי את האפשרות לחזור..רק מהפחד לחוות שוב את הפרידה הזאת.
תיהי חזקה ותמשיכי הלאה.. תנסי שלא לחזור אחורה לפי החלטות של בן הזוג.. זה סתם משאיר אותך באוויר מלאה בציפיות וכאב.
בתור התחלה, הייתי מציעה לך להתעסק בחיים שאחרי ולא לתסכל אותך במחשבות של 'אם' כי זה רק יבנה לך ציפיות..
זה ברור שאם הוא סיים את הקשר מהסיבות שלו, באיזשהו מקום הוא 'פיצץ' את הקרקע היציבה שחשבת שיש מתחתייך.
אבל אל תשכחי שאם הבחור חוזר, כנראה שהוא עשה את החושבים שלו והבין את הבסיס כלפייך.. הוא יחזור עם תובנות והחלטות וחזק מלפניכן.. לכן, באיזשהו מקום..זה אמור לבנות לך את אותה יציבות.
בכל קשר שלא תיהי, אין שום דבר מובטח...גם חתונה לא מקנה בטחון טוטלי-כי אפשר להתגרש..
את לא צריכה לפחד שיום אחד ילכו, את צריכה להינות מהביחד.. ופרידה זה בסה"כ תהליך התבגרות למקום אחר, כי בקודם לא מצאנו את עצמינו.. יכול להיות שבקשר הבא את תיהי זאת שלא יתאים לה-ותלך.
הזדמנות מגיעה לכולם, ותלויה רק בנו, אם יש לך את המקום הזה-להכיל אותו מחדש..אז לא ממש משנה מה אנשים אחרים יגידו.. ויכול להיות שאת עצמך לא תראי את האפשרות לחזור..רק מהפחד לחוות שוב את הפרידה הזאת.
תיהי חזקה ותמשיכי הלאה.. תנסי שלא לחזור אחורה לפי החלטות של בן הזוג.. זה סתם משאיר אותך באוויר מלאה בציפיות וכאב.