סהר...

Torn Angel

New member
סהר...

באמת תודה על כל העזרה הערב....מי שדיברה איתי עזרה לי לפתוח הכל...אני מרגישה שהאבן הזו על הלב שלי טיפה יותר קלה.... אני מנסה לאמר ממה אני מפחדת.....אולי מהצל של עצמי, אולי מהעולם הזה...אני מניחה שאני הכי מפחדת ממנו...ממי שאני לא רואה יותר, לא במציאות...רק בסיוטים...סיוטים בהם הוא חוזר ותוקף אותי.....יותר גרוע מאיך שהוא תקף במציאות..עוברת שם כל יום, וחווה את זה מחדש...הולכת לישון בלילה וחווה את זה מחדש...כל הזמן, שבויה של הזיכרון של עצמי... זה נשמע טפשי, אני יודעת..אבל נראה לי שאני הכי מפחדת מ``מה שיכול לקרות``...לא יכולה ללכת ברחוב בלי החשש, כמעט הציפיה, שמישהו יתנפל עלי פתאום... אני מפחדת מהכל, גם ממה שלא קיים...וזה קורע אותי מבפנים..יותר מהר משחשבתי...בבקשה תעזרו לי...האבן כבדה שוב...
 
למעלה