סהמ"ד אמת א'

sade1234

New member
סהמ"ד אמת א'

מי שרוצה לדבק את עצמו בהשי"ת עד שילך במחשבתו מהיכל אל היכל ויראה את ההיכלות בעיני השכל ישמור את עצמו מלומר שקר אפילו בטעות . הגמ' בחגיגה יד: ת"ר ארבעה נכנסו בפרדס ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא, אמר להם ר"ע כשאתם מגיעים אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים משום שנא' דובר שקרים לא יכון לנגד עיני וכו' . רש"י מפרש נכנסו לפרדס – עלו לרקיע על ידי שם, שיש טהור – מבהיק כמים צלולים, אל תאמרו מים מים- יש כאן איך נלך . והמהרש"א כותב ובספר ישן מצאתי וז"ל נכנסו לפרדס החכמה והיא החכמה האלוקית וכו' . וזה מי שרוצה לדבק את עצמו בהשי"ת כלומר בחכמה האלוקית וכמו שפירש המהרש"א, עד שילך במחשבתו מהיכל אל היכל ויראה את ההיכלות בעיני השכל, ישמור את עצמו מלומר שקר אפילו בטעות – וזה מה שהזהירם ר"ע אל תאמרו מים מים משום שנא' דובר שקרים וכו' , ולכן מי שרוצה לבדק את עצמו בהשי"ת וכו' ישמור את עצמו משקר אפילו בטעות וזה מה שהזהירם ר"ע זה על שקר בטעות כי רק היה נדמה כמים ולכן צריך לשמור האדם את עצמו משקר אפילו בטעות . ומפורש ב"ביאורים ציצים ופרחים" שיש בה מידה כנגד מידה כי האדם שרוצה לילך במחשבתו מהיכל אל היכל היינו במה שאינו יודע עדין, עליו להיזהר במה שאינו ידוע לו שלא יטעה, רק יאמר איני יודע . ונראה על הדרך הזאת שרבנו ז"ל מפרש בלקו"מ סימן נ"ב על המא' הגמ' הנ"ל ש"מים מים" מרמז על השקר, ורק האמת היא אחד ולדוגמא על כלי כסף כשאומרים עליו שהוא כלי זהב הוא שקר נמצא שהאמת הוא אחד כי אי אפשר לומר האמת רק שהוא כלי כסף ולא יותר, אבל בשקר אפשר לומר הרבה כי אפשר לומר שהוא כלי זהב או כלי נחושת או שאר שמות . ועל הדרך הזאת אפשר לומר כי ה' אחד ושמו אחד ולכן הרוצה לדבק את עצמו בה' יתברך שהוא אחד ישמור את עצמו משקר שהוא אינו אחד .
 

sade1234

New member
סהמ"ד אמת ב'

מותר לשנות בדבר השלום . הגמ' ביבמות סה: א"ר אילעא משום רבי אלעזר בר' שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום שנא' אביך צוה וגו' כה תאמרו ליוסף אנא שא נא וגו' . ומפרש רש"י אביך צוה – יעקב לא צוה אלא הם שינו מפני דרכי שלום . ולשון הפסוק "ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו: ויצוו אל יוסף לאמר אביך ציוה לפני מותו לאמר: כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו: {בראשית פרק נ' פסוקים ט"ו – י"ח} ופרש"י על התורה אביך ציוה – שינה בדבר מפני דרכי שלום, כי לא צוה יעקב כן, שלא נחשד יוסף בעיניו . והגמ' מוסיפה בשם ר' נתן שלא רק מותר לשנות בדבר השלום אלא אף מצוה שנא' ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני וגו' ופרש"י איך אלך – וכתיב ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבוח וגו' הקב"ה צוה לשנות . וזה לשון הפסוק "ויאמר ה' אל- שמואל עד-מתי אתה מתאבל אל-שאול ואני מאסתיו ממלך על-ישראל מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל-ישי בית-הלחמי כי-ראיתי בבניו לי מלך:ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבח לה' באתי": ופירש המלבי"ם: ויאמר ה' עגלת בקר תקח - באמת גם הנביא היה יכול לשית עצות בנפשו לעשות תחבולה קלה כזאת, רק הצדיק הזה לא רצה להוציא דבר שקר מפיו. לכן צוהו ה' דרך מצוה שיקח עגלת בקר בידו ויזבח זבח, באופן שכאשר אמר לזבוח לה' באתי, אמת היה בפיו, וז"ש עגלת בקר תקח ר"ל אני מצוך ע"ז, ותקחהו ותקדישהו תיכף, ובזה ואמרת כפי האמת לזבח לה' באתי: ונראה לומר שרבנו הביא דייקא את הלשון מותר לשנות בדבר השלום ולא מצוה לשנות מפני השלום, מפני שכל זמן שמותר לשנות אין זה חיוב רק היתר אבל כשישנה כבר מצוה הרי יש חיוב יותר בזה וצריך לשנות, וידוע כי רבנו ז"ל לא לקח מהאדם את הבחירה החופשית וכמו שאמר רבנו ז"ל פעם שאת אותם הלימודים שהוא מלמד אותנו ילמד גם משיח צדקנו וההבדל הוא שכעת עדין יש בחירה אך כשיבוא המשיח אז לא יהיה בחירה ולכן הביא רבנו ז"ל דייקא את הלשון מותר ולא מצוה . ונראה לומר שגם סעיף זה המשך הוא לסעיף הראשון שאעפ"י שרבנו הזהירנו לדבר תמיד אמת שהוא אחד ועי"ז יהיה דבוק בה' יתברך שהוא אחד,וידוע ששמו של הקב"ה הוא "שלום" ולכן מותר לשנות בדבר השלום שעי"ז יהיה שלום וימשך הקב"ה לתוך השלום ועי"ז תשרור הברכה כי לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום { מסכת עוקצים פרק ג משנה יב } ולכן היכן שצריך לשנות בשביל שישרור השלום הרי מותר לשנות, וי"א מצוה מפני שבשביל למשוך את הקב"ה ובכדי שישרור השלום אף מותר לשנות .
 

פראזניק

New member
יפה. יכנס ל"מאמרים"

רק הערה אחת: שיחת רבינו שנאמרה, על ההבדל בינו ובין משיח (ואגב, יש שם כמדומני שתי גרסאות בשיחה הזו.) אין כוונתה שרבינו אינו לוקח את הבחירה - שזה משמע משיחה אחרת - אלא שכפשוטו, בגלל ההסתרה, המחלוקת ועצת היצר (יעוין רמזי המעשיות, "והוליך עימו זקן כפוף" וכו', שמפרש שם הפסוק "על מה שווא בראת כל בני אדם" ואכמ"ל). ומה שאמרת שרבינו אינו נוטל הבחירה לומדים מכמה מקומות אחרים, בהם אמר זאת רבינו בפירוש. אחת השיחות היא שהיחה המופיעה בשיש"ק, שאמר מורנ"ת לרביה"ק "אתם יכולים לראות אדם הולך אל השאול ולא תתפסוהו לעצרו" (ציטוט משוער) וענה לו רבינו "אכן כך!" ופירוש השיחה הזו היא, שרבינו מתווה דרך, אך אינו מחייב את האדם לילך בה, אינו מבטל את הבחירה החפשית של האדם. וכן איתא בפירוש בשיחות אחרות מרביה"ק.
 

sade1234

New member
בסה"כ

אני מאוד מעונין לעצמי לעשות חיבור על סהמ"ד שבו אני משתדל לקחת את המקור מרבי נחמן מטשרין זצ"ל ולכתוב לי את המקור ולפעמים בשעת כתיבתי יש לי רעיונות כאלה כמו שראיתם . ופשוט הבאתי את זה בשביל לראות אם הלשון הוא די ברור ... אני כולי תפלה לה' שיזכה אותי לעשות ככה על כל סהמ"ד .
 

פראזניק

New member
רק זהירות!

שלא יכנס בנו מחשבה כלשהי שאכן זו הייתה כוונת רביה"ק. רלי"צ שיבח פעם רב אחד שהקריא קטע מגמרא מסוימת, ואחרי שסיים, לפני שהתחיל לומר את חידושיו על אותו קטע, אמר "עד כאן דברי הגמרה, מכאן "בויך סברות" ("סברות בטן" - ביטוי ביידיש). בהצלחה, ותעלה לכאן את הארותיך.
 

sade1234

New member
ברור

ולכן ציינתי שאני עושה זאת לעצמי בלבד . ומובא בדברי רבנו בלקוטי תנינא סימן ק"ה וזה לשון התורה שמעתי מאחד, שהזהיר אותו, שישתדל לעין בתורתו, ויראה לחדש בתורתו איזה דבר, (כאשר הזהיר על זה לכמה וכמה מאנשיו) . ואמר לו: אם תזכה לכון אל תכן כונתי בתורתי מה טוב, ואפלו אם לא תוכל לכון כונתי, אף-על-פי-כן טוב מאד כשזוכין לחדש איזה דבר בתורה, כי הוא תקון גדול להרהורים. כי כל ההרהורים באים על-ידי כח המדמה, ועל-ידי שמחדשין איזה דבר בתורה, שזהו בחינת מדמה מלתא למלתא, על-ידי-זה מתקנין פגם ההרהורים שבאין על-ידי המדמה: גם אנכי בעצמי שמעתי מפיו הקדוש כמה וכמה פעמים, שהזהיר מאד לחדש בתורה, ואמר שהוא תקון גדול מאד מאד על העבר. ואמר שאפלו דבור אחד לבד כשזוכין לחדש, הוא גם-כן טוב מאד, כי הוא תקון גדול מאד. גם אמר שהוא טובה לנשמת אבותיו, שכבר נסתלקו(א) ע' זוהר שלח קעא וקעד ובז"ח רות. (ב) ע' זוהר מצורע נו ובמק"מ שם. (א) : וממילא לכן אני איני מפחד מלחד בתורתו של רבנו ז"ל כי הרי הוא ציוה . ואף אם אין אני מכוון לאמיתה של כוונת רבנו ז"ל אין אני פוסק כאן הלכה וכדו' . ודרך אגב לגבי הערתך תראה את הסדר שהבאתי תדברים הוא כך קודם את דברי רבנו בסהמ"ד ולאח"כ את המקור כפי שכתוב ואת פירושי רש"י וכדו' המובאים במקור , ורק לאח"כ האתי מה שאני חושב על הסעיף . וכולי תפלה לה' שאני יזכה לכוון באמת לכוונת דברי רבנו ז"ל ואני יזכה להבינו ולהיות מקושר אליו העוה"ז ובעוה"ב .
 

פראזניק

New member
רק הערה קטנה

איני מביע ביקורת ח"ו, אלא כמאיר ומעיר בלבד. וכמובן, אשריך על הלימוד ועל החידוש! כפי שהבאת מרביה"ק (ומקובל וידוע שזה היה ציווי רביה"ק, לחדש)
 

sade1234

New member
ח"ו לא הבנתי אחרת

אני רק הסברתי את עצמי . ואם הבנת אותי לא נכון אז סליחה ומחילה . העולם עוד יתמהו על גודל האהבה שיש ביננו .
 

פראזניק

New member
תצטט במדויק../images/Emo8.gif

"העולם ראוי שיתמהו עצמן על אהבה שבינינו"
 
למעלה