אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
סדר מאי-סדר
- פותח הנושא שייח ספיר
- פורסם בתאריך
אז מה?
המוח הוא אכן מכונה ביוכימית. התודעה שלנו לא. אם תדקור את ידך בסיכה תגרום למעבר יונים בתעלות מיוחדות בדפנות העצבים, בצורת גל המתקדם מהיד למוח, שם הוא גורם לשחרור נוירוטרנמיטרים בסינפסות של נוירונים, ולשטף של פעילות חשמלית וכימית. אבל כל זה הוא המכניזם לתחושת הכאב, לא הכאב עצמו. העובדה היא שכואב לך, לא לנוירון זה או אחר.
המוח הוא אכן מכונה ביוכימית. התודעה שלנו לא. אם תדקור את ידך בסיכה תגרום למעבר יונים בתעלות מיוחדות בדפנות העצבים, בצורת גל המתקדם מהיד למוח, שם הוא גורם לשחרור נוירוטרנמיטרים בסינפסות של נוירונים, ולשטף של פעילות חשמלית וכימית. אבל כל זה הוא המכניזם לתחושת הכאב, לא הכאב עצמו. העובדה היא שכואב לך, לא לנוירון זה או אחר.
האם השערות שלך הם "חלק ממך"?
ומה לגבי היד? ברור שהגוף מהווה חלק מהמכניזם שיוצר את האדם, אבל ייחוס מודעות לחומר היא מבוי סתום פילוסופי. אין שום הצדקה עניינית להניח שהכל זה חומר. כלומר, העולם החיצוני, עולם התופעות, הוא אכן חומרי לחלוטין, מעצם הגדרתו. אם משהו איננו ניתן לתיאור באמצעות חוקיות מדעית הוא איננו חלק מהמציאות החיצונית כפי שאנו מבינים את המושג. פה אין שום ויכוח. אבל העולם הפנימי, עולם הנפש, כלל איננו ניתן לחקירה בכלים מדעיים. אין שום דרך אמפירית לקבוע אם מה שאני מרגיש בתור צבע "סגול" הוא גם מה שאתה מרגיש. אנו יודעים שאנו בעלי תודעה לא מתוך קלט החושים שלנו אלא מידע פנימי בלתי אמצעי שאיננו ניתן לערעור. מאידך, אין שום דרך להסיק שהזולת גם הוא בעל תודעה. לכן תודעה איננה חומרית. אי אפשר להסיק את קיומה אלא מבפנים, בדך הכי פחות חומרית שניתן לעלות על הדעת.
ומה לגבי היד? ברור שהגוף מהווה חלק מהמכניזם שיוצר את האדם, אבל ייחוס מודעות לחומר היא מבוי סתום פילוסופי. אין שום הצדקה עניינית להניח שהכל זה חומר. כלומר, העולם החיצוני, עולם התופעות, הוא אכן חומרי לחלוטין, מעצם הגדרתו. אם משהו איננו ניתן לתיאור באמצעות חוקיות מדעית הוא איננו חלק מהמציאות החיצונית כפי שאנו מבינים את המושג. פה אין שום ויכוח. אבל העולם הפנימי, עולם הנפש, כלל איננו ניתן לחקירה בכלים מדעיים. אין שום דרך אמפירית לקבוע אם מה שאני מרגיש בתור צבע "סגול" הוא גם מה שאתה מרגיש. אנו יודעים שאנו בעלי תודעה לא מתוך קלט החושים שלנו אלא מידע פנימי בלתי אמצעי שאיננו ניתן לערעור. מאידך, אין שום דרך להסיק שהזולת גם הוא בעל תודעה. לכן תודעה איננה חומרית. אי אפשר להסיק את קיומה אלא מבפנים, בדך הכי פחות חומרית שניתן לעלות על הדעת.
גם ההשערות שלי הן חלק ממני
ה"אני" שלי הוא בעיקר פעילות מוחי, ורק חלק מזערי מה"אני" נמצא ברגל או ביד. "אבל ייחוס מודעות לחומר היא מבוי סתום פילוסופי" איזה פתח פילוסופי נפתח בפנינו ע"י הפרדת המודעות מהחומר? אתה טוען, שעולם הנפש אינו ניתן לחקירה בכלים מדעיים. אני נוטה להסכים, אולם לא השתכנעתי שחוסר יכולת זו אינו נובע רק מרמת המורכבות של ה"אני" שלנו, כלומר המוח החמרי (לשיטתי). האם אתה שולל לחלוטין את האפשרות שמדובר בבעיה שהיא טכנית מעיקרה ושניתן יהיה בעתיד הרחוק להתגבר עליה? אם תקח פרא מיערות הגשם של ברזיל ותראה לו מחשב מודרני, בהחלט יתכן שהוא יסבור כי המחשב מונחה ע"י גורם מטאפיסי שאינו חמרי בלבד, ונראה לי שאנו, בעמדנו מול שלל היכולות של המוח האנושי - כולל אותו דבר חמקמק הנקרא "מודעות" - נמצאים בעמדה דומה.
ה"אני" שלי הוא בעיקר פעילות מוחי, ורק חלק מזערי מה"אני" נמצא ברגל או ביד. "אבל ייחוס מודעות לחומר היא מבוי סתום פילוסופי" איזה פתח פילוסופי נפתח בפנינו ע"י הפרדת המודעות מהחומר? אתה טוען, שעולם הנפש אינו ניתן לחקירה בכלים מדעיים. אני נוטה להסכים, אולם לא השתכנעתי שחוסר יכולת זו אינו נובע רק מרמת המורכבות של ה"אני" שלנו, כלומר המוח החמרי (לשיטתי). האם אתה שולל לחלוטין את האפשרות שמדובר בבעיה שהיא טכנית מעיקרה ושניתן יהיה בעתיד הרחוק להתגבר עליה? אם תקח פרא מיערות הגשם של ברזיל ותראה לו מחשב מודרני, בהחלט יתכן שהוא יסבור כי המחשב מונחה ע"י גורם מטאפיסי שאינו חמרי בלבד, ונראה לי שאנו, בעמדנו מול שלל היכולות של המוח האנושי - כולל אותו דבר חמקמק הנקרא "מודעות" - נמצאים בעמדה דומה.
זו אינה בעיה טכנית
זה עניין מהותי. האם אתה יכול להציע, באופן עקרוני דרך לבחון מהי תחושתו של אדם כאשר הוא רואה צבע סגול? תוכל אמנם לזהות איזו פעילות נוירולוגית קשורה בצבע, אבל אין שום דרך אפילו רק להגדיר מבחינה מדעית מהי תחושה של צבע, ומה בצבע סגול מרגיש שונה מצבע צהוב. הטעות של המטריאליזם היא השיכחה שהוויה איננה רק העולם החיצון אותו ניתן לחקור בכלים מדעיים אלא גם העולם הפנימי של תודעתנו שנגיש רק לנו, ולכן עקרונית מחוץ להישג ידו של המדע האמפירי. ייתכן שבעתיד נבין את אופן פעולת המוח על בוריה. אבל זה רק המכניזם, ומכניזם כשלעצמו לא יכול לפתור את עניין קיום ה"אני" והמודעות לתחושות ולמחשבות. האינטואיציה שלי היא שהתודעה "מסתתרת" במצבים קוונטיים במוח שאינם ניתנים לבדיקה חיצונית (מדידה גורמת ל"קריסה" של מצבים קוונטיים קיימים), אבל נגישים להסתכלות פנימית. אז אולי המכניקה הקוונטית מאפשרת את הנפש.
זה עניין מהותי. האם אתה יכול להציע, באופן עקרוני דרך לבחון מהי תחושתו של אדם כאשר הוא רואה צבע סגול? תוכל אמנם לזהות איזו פעילות נוירולוגית קשורה בצבע, אבל אין שום דרך אפילו רק להגדיר מבחינה מדעית מהי תחושה של צבע, ומה בצבע סגול מרגיש שונה מצבע צהוב. הטעות של המטריאליזם היא השיכחה שהוויה איננה רק העולם החיצון אותו ניתן לחקור בכלים מדעיים אלא גם העולם הפנימי של תודעתנו שנגיש רק לנו, ולכן עקרונית מחוץ להישג ידו של המדע האמפירי. ייתכן שבעתיד נבין את אופן פעולת המוח על בוריה. אבל זה רק המכניזם, ומכניזם כשלעצמו לא יכול לפתור את עניין קיום ה"אני" והמודעות לתחושות ולמחשבות. האינטואיציה שלי היא שהתודעה "מסתתרת" במצבים קוונטיים במוח שאינם ניתנים לבדיקה חיצונית (מדידה גורמת ל"קריסה" של מצבים קוונטיים קיימים), אבל נגישים להסתכלות פנימית. אז אולי המכניקה הקוונטית מאפשרת את הנפש.
מממ...
אני בכלל לא חושב שנגמר הסיפור. אם אתה יודע להשרות תחושה של צבע צהוב באמצעות פעילות נוירולוגית מסויימת זה עדיין לא אומר שאתה מבין מהי תחושה של צבע צהוב. העובדה שהמכניזם יוצר את התחושה לא אומרת שהמכניזם הוא התחושה. אבל חוץ מזה, אם תודעה היא מצב קוונטי אז לא ניתן עקרונית, כידוע לך בוודאי, לשכפל אותה. אינך יכול להעביר תחושה של צהוב למוח אחר מבלי "להרוג" את התחושה במוח הראשון. והעובדה שהעברת קופסה שחורה (המצב הקוונטי) ממקום למקום איננה מעידה שאתה מסוגל לדעת מה יש בתוך הקופסה.
אני בכלל לא חושב שנגמר הסיפור. אם אתה יודע להשרות תחושה של צבע צהוב באמצעות פעילות נוירולוגית מסויימת זה עדיין לא אומר שאתה מבין מהי תחושה של צבע צהוב. העובדה שהמכניזם יוצר את התחושה לא אומרת שהמכניזם הוא התחושה. אבל חוץ מזה, אם תודעה היא מצב קוונטי אז לא ניתן עקרונית, כידוע לך בוודאי, לשכפל אותה. אינך יכול להעביר תחושה של צהוב למוח אחר מבלי "להרוג" את התחושה במוח הראשון. והעובדה שהעברת קופסה שחורה (המצב הקוונטי) ממקום למקום איננה מעידה שאתה מסוגל לדעת מה יש בתוך הקופסה.
אבל זה לא אומר כלום
אם שני אנשים מעידים שהם רואים אותו צבע כאשר לשניהם אותה פעילות נוירולוגית, אז כל מה שאתה מסיק מזה זה שאותו צבע פיסיקלי יוצר אותה פעילות מוחית אצל שניהם. אין לך שום עדות שהוא יוצר אותה הרגשה, אלא אם כן אתה מניח שהפעילות הנוירולוגית היא בעצמה ההרגשה - כלומר הנחת המבוקש. הזיהוי של תודעה עם מצב קוונטי הוא אכן ספקולציה פרועה, אבל תיאוריה זו מסתדרת עם התהיות הפילוסופיות שלי לגבי מהותה של התודעה. מבחינתי די להראות שיש אפשרות לוגית ורציונלית שתודעה איננה "חומרית" במובן המקובל, על מנת להעמיד בספק את המטריאליזם כברירת המחדל.
אם שני אנשים מעידים שהם רואים אותו צבע כאשר לשניהם אותה פעילות נוירולוגית, אז כל מה שאתה מסיק מזה זה שאותו צבע פיסיקלי יוצר אותה פעילות מוחית אצל שניהם. אין לך שום עדות שהוא יוצר אותה הרגשה, אלא אם כן אתה מניח שהפעילות הנוירולוגית היא בעצמה ההרגשה - כלומר הנחת המבוקש. הזיהוי של תודעה עם מצב קוונטי הוא אכן ספקולציה פרועה, אבל תיאוריה זו מסתדרת עם התהיות הפילוסופיות שלי לגבי מהותה של התודעה. מבחינתי די להראות שיש אפשרות לוגית ורציונלית שתודעה איננה "חומרית" במובן המקובל, על מנת להעמיד בספק את המטריאליזם כברירת המחדל.
אינני יכול להעלות בדעתי
דרך מטריאליסטית להסביר מושגים בסיסיים להוויה, כגון "רצון", "מודעות" או "הווה". מדוע פעולות מוחיות מסויימות הן מודעות ואחרות לא? מה ההבדל? ואיך ניתן בכלל להגדיר מבחינה פיסיקלית את ה"הווה"? הרי מבחינת חוקי הפיסיקה כל הזמנים שווי ערך. אינני רואה כיצד אפשר להתייחס בשפה מטריאליסטית למהות של תחושות מסויימות כגון תחושת צבע. "סגול" הוא משהו מוגדר מאד, אבל רק בתוך תודעתנו. מחוץ לה אין לתחושת הצבע הייחודית שום משמעות. בעצם, יש דעה נפוצה אולם מוטעית לפיה המטריאליזם הוא הדרך הרציונלית היחידה להבין את העולם, ושכל נסיגה ממנו מובילה להבלים מיסטיים. זו הסיבה שרוב האתאיסטים נוטים למטיריאליזם. אני מנסה להציג אלטרנטיבה שאיינה מוותרת על הרציונליות. דווקא מי שקורא לאחרים לא ללכת שבי אחרי תורות דוגמטיות אלא להיות מוכן לקבל אפשרויות נוספות, צריך להזהר לא להחזיק בדעה קדומה בעצמו.
דרך מטריאליסטית להסביר מושגים בסיסיים להוויה, כגון "רצון", "מודעות" או "הווה". מדוע פעולות מוחיות מסויימות הן מודעות ואחרות לא? מה ההבדל? ואיך ניתן בכלל להגדיר מבחינה פיסיקלית את ה"הווה"? הרי מבחינת חוקי הפיסיקה כל הזמנים שווי ערך. אינני רואה כיצד אפשר להתייחס בשפה מטריאליסטית למהות של תחושות מסויימות כגון תחושת צבע. "סגול" הוא משהו מוגדר מאד, אבל רק בתוך תודעתנו. מחוץ לה אין לתחושת הצבע הייחודית שום משמעות. בעצם, יש דעה נפוצה אולם מוטעית לפיה המטריאליזם הוא הדרך הרציונלית היחידה להבין את העולם, ושכל נסיגה ממנו מובילה להבלים מיסטיים. זו הסיבה שרוב האתאיסטים נוטים למטיריאליזם. אני מנסה להציג אלטרנטיבה שאיינה מוותרת על הרציונליות. דווקא מי שקורא לאחרים לא ללכת שבי אחרי תורות דוגמטיות אלא להיות מוכן לקבל אפשרויות נוספות, צריך להזהר לא להחזיק בדעה קדומה בעצמו.
האם אתה מסוגל לומר
מה מבדיל פעילות מוחית מודעת מכזו שאיננה מודעת? מדוע שהפעילות המוחית הקשורה בכיוון תנועת האצבעות המקישות על המקלדת תהייה ללא מודעות, אבל הפעילות המוחית הקשורה במחשבה על תוכן הדברים הנדפסים היא כן מודעת. גם פה יש אותות עצביים המועברים בסינפסות וגם פה. פה נוצר אמנם דפוס פעילות אחד ופה נוצר דפוס פעילות אחר, אבל מה עושה דפוס פעילות אחד מודע, ושני בלתי מודע? או שאולי יש פה יותר מאשר פעילות חשמלית-כימית של נוירונים? "ומה כוונתך ב'מבחינת חוקי הפיסיקה כל הזמנים שווי ערך'? הלא את השרשור הזה פותח מאמר בו אתה מוכיח כי לא כך הוא..." - מה הקשר למאמר? אני בכלל לא מדבר בו על מושג הזמן או על משהו דומה. בחוק פיסיקלי אין "הווה". יש זמן t שיכול לקבל כל ערך, ואין שום דרך לומר מתוך החוק מהו הt שמתאר את "עכשיו". אין דרך מדעית לומר מדוע עכשיו זה עכשיו ולא בעוד שנה, או מדוע קיים בכלל "עכשיו". ל"הווה" יש המון משמעות. רק שאין שום דרך חומרית להביע אותה.
מה מבדיל פעילות מוחית מודעת מכזו שאיננה מודעת? מדוע שהפעילות המוחית הקשורה בכיוון תנועת האצבעות המקישות על המקלדת תהייה ללא מודעות, אבל הפעילות המוחית הקשורה במחשבה על תוכן הדברים הנדפסים היא כן מודעת. גם פה יש אותות עצביים המועברים בסינפסות וגם פה. פה נוצר אמנם דפוס פעילות אחד ופה נוצר דפוס פעילות אחר, אבל מה עושה דפוס פעילות אחד מודע, ושני בלתי מודע? או שאולי יש פה יותר מאשר פעילות חשמלית-כימית של נוירונים? "ומה כוונתך ב'מבחינת חוקי הפיסיקה כל הזמנים שווי ערך'? הלא את השרשור הזה פותח מאמר בו אתה מוכיח כי לא כך הוא..." - מה הקשר למאמר? אני בכלל לא מדבר בו על מושג הזמן או על משהו דומה. בחוק פיסיקלי אין "הווה". יש זמן t שיכול לקבל כל ערך, ואין שום דרך לומר מתוך החוק מהו הt שמתאר את "עכשיו". אין דרך מדעית לומר מדוע עכשיו זה עכשיו ולא בעוד שנה, או מדוע קיים בכלל "עכשיו". ל"הווה" יש המון משמעות. רק שאין שום דרך חומרית להביע אותה.
אחד בא לבקר את חברו החקלאי
הלוקח אותו לסיור בחווה, עד שמגיעים למכלאה בה כבשה אחת שחורה ואחת לבנה. "אתה רואה" - אומר החקלאי לידידו - "הכבשה הלבנה ממש חיה נהדרת. אפשר לקבל ממנה חמש עשרה קילו צמר!". "והשחורה?" - שואל הידיד. "הו, מהשחורה גם. אבל הלבנה נותנת חמש ליטר חלב מדי יום!". "והשחורה?" -שואל הידיד. "השחורה גם. אבל הלבנה ממליטה עשר טלאים מדי שנה!". "והשחורה?" -"השחורה גם." מתרגז הידיד: "אז מה בעצם ההבדל בין הכבשה הלבנה לשחורה, שאתה מהלל את הלבנה כל הזמן?" "הו, משיב החקלאי. את הלבנה קיבלתי במתנה ליום הולדתי מראש הממשלה בכבודו ובעצמו!" - "ואת השחורה?" - "את השחורה גם." אז אנחנו למדים שיש פעולות מודעות בחלק ספציפי של המוח בו יש דפוס פעילות מסויים ברשת הנוירולוגית. ובשאר חלקי המוח? גם! בחוקים פיסיקליים אין "עבר" הווה" או "עתיד" אלא באופן מטאפורי. יש פרמטר של זמן שעשוי לקבל כל ערך. אתה יכול לקבוע את ה"הווה" בכל נקודה שרירותית שתרצה. ההווה התודעתי הוא ייחודי, ואין שום דרך להביע את הייחודיות הזו בפיסיקה של ימינו.
הלוקח אותו לסיור בחווה, עד שמגיעים למכלאה בה כבשה אחת שחורה ואחת לבנה. "אתה רואה" - אומר החקלאי לידידו - "הכבשה הלבנה ממש חיה נהדרת. אפשר לקבל ממנה חמש עשרה קילו צמר!". "והשחורה?" - שואל הידיד. "הו, מהשחורה גם. אבל הלבנה נותנת חמש ליטר חלב מדי יום!". "והשחורה?" -שואל הידיד. "השחורה גם. אבל הלבנה ממליטה עשר טלאים מדי שנה!". "והשחורה?" -"השחורה גם." מתרגז הידיד: "אז מה בעצם ההבדל בין הכבשה הלבנה לשחורה, שאתה מהלל את הלבנה כל הזמן?" "הו, משיב החקלאי. את הלבנה קיבלתי במתנה ליום הולדתי מראש הממשלה בכבודו ובעצמו!" - "ואת השחורה?" - "את השחורה גם." אז אנחנו למדים שיש פעולות מודעות בחלק ספציפי של המוח בו יש דפוס פעילות מסויים ברשת הנוירולוגית. ובשאר חלקי המוח? גם! בחוקים פיסיקליים אין "עבר" הווה" או "עתיד" אלא באופן מטאפורי. יש פרמטר של זמן שעשוי לקבל כל ערך. אתה יכול לקבוע את ה"הווה" בכל נקודה שרירותית שתרצה. ההווה התודעתי הוא ייחודי, ואין שום דרך להביע את הייחודיות הזו בפיסיקה של ימינו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.