סדרת כתבות על תחבורה ציבורית סרוקות

מצב
הנושא נעול.

Master18

New member
סדרת כתבות על תחבורה ציבורית סרוקות
השבוע ידיעות אחרונות פרסם במגזין הכלכלה "ממון" סדרת כתבות על התחבורה הציבורית בישראל. 4 כתבות של עופר פטרסבורג. תהנו...
 

Master18

New member
סדרת כתבות על תחבורה ציבורית סרוקות
השבוע ידיעות אחרונות פרסם במגזין הכלכלה "ממון" סדרת כתבות על התחבורה הציבורית בישראל. 4 כתבות של עופר פטרסבורג. תהנו...
כתבה ראשונה - תחבורע ישראלית - חלק א'
 

Master18

New member
סדרת כתבות על תחבורה ציבורית סרוקות
השבוע ידיעות אחרונות פרסם במגזין הכלכלה "ממון" סדרת כתבות על התחבורה הציבורית בישראל. 4 כתבות של עופר פטרסבורג. תהנו...
כתבה ראשונה - תחבורע ישראלית - חלק ב'
 
כתבה ראשונה - תחבורע ישראלית - חלק ב'
חלמאות עיתונאית
בעמוד הסרוק - 3 דוגמאות לכאורה לחלמאות בתחבורה. לא שחסרה חלמאות אבל הדוגמאות הן בעיקר דוגמה לחלמאות ורדידות עיתונאית. תחנת זכרון יעקב שממתינה "עשרות שנים" מבחינה עיתונאית ו-12 שנים מבחינה עובדתית לפתיחתה מחדש ומצויה "בשטח המועצה המקומית" מבחינה עיתונאית ובשטח השיפוט של קיבוץ מעיין צבי מבחינה עובדתית נמצאת במרחק של 2 ק"מ נסיעה מהבתים הראשונים של העיירה. בהתחשב במרחק ובעליה בין התחנה לזכרון- תחנה זו איננה תחנה שמגיעים אליה ברגל אלא תחנה שמגיעים אליה ברכב. המרחק של בנימינה מהבתים הראשונים של זכרון הוא 5 ק"מ. מבחינת רכב הבדל הזמן בין 2 ק"מ ל-5 ק"מ הוא זניח. מה גם שהנסיעה לבנימינה כבר עדיפה משום שהיא מקרבת את הנוסעים לכיוון היעד העיקרי ת"א והפרבריות שיוצאות ליעדים נוספים בשרון ממילא יוצאות מבנימינה. בשורה התחתונה תחנת זכרון ההיסטורית היא סתם תחנה שתאט את התנועה לחיפה ואין לה שום יתרון אמיתי. לבטח אין באי הפעלתה סמל לחלמאות התחבורתית בישראל כפי שאי הפעלת תחנת כפר ויתקין שנפטרה בצוותא עם זכרון איננה סמל לחלמאות. דוגמה שתיים היא מטופשת מאחר שהרכבות הפנויות הן אינן הרכבות שעימן מגיעים לעבודה או חוזרים ממנה, אלא הרכבות בשעות הצהריים ובשעות הערב המאוחרות. צריך למצוא פתרון לסוגיות האופניים אך הוא אינו צריך להיות קשור לעומס הנוסעים. כפי שהעלאת מזוודות לרכבת אינה קשורה לתפוסת הרכבת. דוגמה 3 לחלמאות אינה נכונה. חוסר התיאום בין רכבות לאוטובוסים אינו קשור בחוסר מידע על זמני ההגעה אלא בחוסר רצון ליצור קישוריות מבחינת חלק מחברות האוטובוסים ואדישות מוחלטת מבחינת משרד התחחבורה. הרבה אוטובוסים מתחילים את נסיעתם מהמקום בו עוצרת הרכבת ולו היו רוצים לבצע תיאום יכלו להביט באתר רכבת ישראל. כלומר בוודאי שהקישרויות בישראל היא חלמאות לשמה, אבל העיתונאי כמו עיתונאי כרגיל חוטא לעובדות ולא מבין שמקור הבעיה איינו בחוסר מידע או טכנולוגיה אלא בחוסר מוטיביציה וחוסר רגולציה.
 
חלמאות עיתונאית
בעמוד הסרוק - 3 דוגמאות לכאורה לחלמאות בתחבורה. לא שחסרה חלמאות אבל הדוגמאות הן בעיקר דוגמה לחלמאות ורדידות עיתונאית. תחנת זכרון יעקב שממתינה "עשרות שנים" מבחינה עיתונאית ו-12 שנים מבחינה עובדתית לפתיחתה מחדש ומצויה "בשטח המועצה המקומית" מבחינה עיתונאית ובשטח השיפוט של קיבוץ מעיין צבי מבחינה עובדתית נמצאת במרחק של 2 ק"מ נסיעה מהבתים הראשונים של העיירה. בהתחשב במרחק ובעליה בין התחנה לזכרון- תחנה זו איננה תחנה שמגיעים אליה ברגל אלא תחנה שמגיעים אליה ברכב. המרחק של בנימינה מהבתים הראשונים של זכרון הוא 5 ק"מ. מבחינת רכב הבדל הזמן בין 2 ק"מ ל-5 ק"מ הוא זניח. מה גם שהנסיעה לבנימינה כבר עדיפה משום שהיא מקרבת את הנוסעים לכיוון היעד העיקרי ת"א והפרבריות שיוצאות ליעדים נוספים בשרון ממילא יוצאות מבנימינה. בשורה התחתונה תחנת זכרון ההיסטורית היא סתם תחנה שתאט את התנועה לחיפה ואין לה שום יתרון אמיתי. לבטח אין באי הפעלתה סמל לחלמאות התחבורתית בישראל כפי שאי הפעלת תחנת כפר ויתקין שנפטרה בצוותא עם זכרון איננה סמל לחלמאות. דוגמה שתיים היא מטופשת מאחר שהרכבות הפנויות הן אינן הרכבות שעימן מגיעים לעבודה או חוזרים ממנה, אלא הרכבות בשעות הצהריים ובשעות הערב המאוחרות. צריך למצוא פתרון לסוגיות האופניים אך הוא אינו צריך להיות קשור לעומס הנוסעים. כפי שהעלאת מזוודות לרכבת אינה קשורה לתפוסת הרכבת. דוגמה 3 לחלמאות אינה נכונה. חוסר התיאום בין רכבות לאוטובוסים אינו קשור בחוסר מידע על זמני ההגעה אלא בחוסר רצון ליצור קישוריות מבחינת חלק מחברות האוטובוסים ואדישות מוחלטת מבחינת משרד התחחבורה. הרבה אוטובוסים מתחילים את נסיעתם מהמקום בו עוצרת הרכבת ולו היו רוצים לבצע תיאום יכלו להביט באתר רכבת ישראל. כלומר בוודאי שהקישרויות בישראל היא חלמאות לשמה, אבל העיתונאי כמו עיתונאי כרגיל חוטא לעובדות ולא מבין שמקור הבעיה איינו בחוסר מידע או טכנולוגיה אלא בחוסר מוטיביציה וחוסר רגולציה.
עוד שגיאה חמורה שצרמה לי מאוד:
היעדר כירטוס משותף עם הרכבת. יואיל נא הכתב המלומד לבדוק באתר האינטרנט של הרכבת ולהיווכח כי קיים כרטיס משותף עם מפעיל תח"צ אחר....
 

down under

New member
עוד שגיאה חמורה שצרמה לי מאוד:
היעדר כירטוס משותף עם הרכבת. יואיל נא הכתב המלומד לבדוק באתר האינטרנט של הרכבת ולהיווכח כי קיים כרטיס משותף עם מפעיל תח"צ אחר....
זה לא נקרא כרטוס משותף!!!
כרטוס משותף אמיתי הוא כרטיס, נניח מבנימינה לת"א שלא משנה האם לקחת 872 של בגד-מגד או רכבת בלבד או רכבת + קו 10 של דן. כרטיס אחד, במחיר כלשהו, שיתאים לכל שלוש האופציות (לא אומרים שלושת אלא שלוש, סמיכות של נקבה ללא ת' בסוף). זה נקרא כרטוס משותף. אז נכון שמה שיש כיום עם דן ובמעט מקומות גם עם בגד-מגד, זה סוג של פשרה כלשהי. יותר טוב מכלום, אבל רק בקצת. זה יותר יקר.
 

אורי404

New member
זה לא נקרא כרטוס משותף!!!
כרטוס משותף אמיתי הוא כרטיס, נניח מבנימינה לת"א שלא משנה האם לקחת 872 של בגד-מגד או רכבת בלבד או רכבת + קו 10 של דן. כרטיס אחד, במחיר כלשהו, שיתאים לכל שלוש האופציות (לא אומרים שלושת אלא שלוש, סמיכות של נקבה ללא ת' בסוף). זה נקרא כרטוס משותף. אז נכון שמה שיש כיום עם דן ובמעט מקומות גם עם בגד-מגד, זה סוג של פשרה כלשהי. יותר טוב מכלום, אבל רק בקצת. זה יותר יקר.
וגם מן המעט, שיש שיתוף מסויים, יש נסיגה.
בעבר היה כרטיס הלוך-חזור של "רכבת ישראל" בצירוף כרטיס חופשי יומי של "דן" בגוש דן. זה היה במרחקים קצרים, כמו למשל נתניה-תל אביב או כפר סבא-תל אביב. עם השנים הופסק כרטיס זה וכנראה זה קיים רק בקווים הרחוקים, כמו למשל חיפה/נהריה-תל אביב או באר שבע-תל אביב.
 

FDA

New member
וגם מן המעט, שיש שיתוף מסויים, יש נסיגה.
בעבר היה כרטיס הלוך-חזור של "רכבת ישראל" בצירוף כרטיס חופשי יומי של "דן" בגוש דן. זה היה במרחקים קצרים, כמו למשל נתניה-תל אביב או כפר סבא-תל אביב. עם השנים הופסק כרטיס זה וכנראה זה קיים רק בקווים הרחוקים, כמו למשל חיפה/נהריה-תל אביב או באר שבע-תל אביב.
מנסיון
אני השתמשתי בחופשי יומי כזה לא מעט ,וזה בהחלט השפיע על הכוונה שלי לנסוע באוטובוס קונקס ,ובסוף נסעתי ברכבת רק בגלל הכרטיס,כי-באוטובוס הנסיעה 7 ש"ח עד ת"א ,וברכבת 17 ש"ח וזה בלי לחשב את האוטובוס לרכבת עוד 4.70 ש"ח ,אבל שחישבתי שאני יצטרך לקנות בת"א כרטיס יומי שעולה יותר מ10 ש"ח ,אז המחירים יתקרבו למחיר ברכבת , ויכלתי לשקול נסיעה ברכבת ,למרות-התחנה הרחוקה ולמרות המחיר היקר , ומאד התאכזבתי שפתאם נודע לי שאין כזה כרטיס כבר, הכרטיס הזה כמובן לא עלה 27 ש"ח אלא תוספת של 2 שקלים בערך וזה עלה 20 ש"ח נראה לי,{הכרטיס צריך להיות אצלי איפה שהוא} מענין מאד מי עושה את הקשיים בכרטיסים משותפים ,הרכבת או אגד {וחברות אחרות} או אולי משרד התחבורה בעבר היה גם כרטיס ברכבת בשיתוף אגד רחובות נראה לי שכבר אין ולמה חברות האוטובוסים לא מסוגלות שהאוטובוס לרכבת יהיה אמין ,אני בעד שיהיה חברות פרטיות רק לתחנות אם החברות הקיימות לא מצליחות לקיים קשר נורמלי לתחנות ואולי הנוסעים ברכבת צריכים לארגן גוף וועד שיטפל בבעיות מול כל הגופים ,ויש לא מעט נוסעים ברכבות שיעשו משאלים וחתימות אולי -לאופניים ברכבות ,לקישור תחבורה לעיר יותר מוצלח,ולעוד דברים
 

Rubim88

New member
זה לא נקרא כרטוס משותף!!!
כרטוס משותף אמיתי הוא כרטיס, נניח מבנימינה לת"א שלא משנה האם לקחת 872 של בגד-מגד או רכבת בלבד או רכבת + קו 10 של דן. כרטיס אחד, במחיר כלשהו, שיתאים לכל שלוש האופציות (לא אומרים שלושת אלא שלוש, סמיכות של נקבה ללא ת' בסוף). זה נקרא כרטוס משותף. אז נכון שמה שיש כיום עם דן ובמעט מקומות גם עם בגד-מגד, זה סוג של פשרה כלשהי. יותר טוב מכלום, אבל רק בקצת. זה יותר יקר.
 

nitsansh

New member
חלמאות עיתונאית
בעמוד הסרוק - 3 דוגמאות לכאורה לחלמאות בתחבורה. לא שחסרה חלמאות אבל הדוגמאות הן בעיקר דוגמה לחלמאות ורדידות עיתונאית. תחנת זכרון יעקב שממתינה "עשרות שנים" מבחינה עיתונאית ו-12 שנים מבחינה עובדתית לפתיחתה מחדש ומצויה "בשטח המועצה המקומית" מבחינה עיתונאית ובשטח השיפוט של קיבוץ מעיין צבי מבחינה עובדתית נמצאת במרחק של 2 ק"מ נסיעה מהבתים הראשונים של העיירה. בהתחשב במרחק ובעליה בין התחנה לזכרון- תחנה זו איננה תחנה שמגיעים אליה ברגל אלא תחנה שמגיעים אליה ברכב. המרחק של בנימינה מהבתים הראשונים של זכרון הוא 5 ק"מ. מבחינת רכב הבדל הזמן בין 2 ק"מ ל-5 ק"מ הוא זניח. מה גם שהנסיעה לבנימינה כבר עדיפה משום שהיא מקרבת את הנוסעים לכיוון היעד העיקרי ת"א והפרבריות שיוצאות ליעדים נוספים בשרון ממילא יוצאות מבנימינה. בשורה התחתונה תחנת זכרון ההיסטורית היא סתם תחנה שתאט את התנועה לחיפה ואין לה שום יתרון אמיתי. לבטח אין באי הפעלתה סמל לחלמאות התחבורתית בישראל כפי שאי הפעלת תחנת כפר ויתקין שנפטרה בצוותא עם זכרון איננה סמל לחלמאות. דוגמה שתיים היא מטופשת מאחר שהרכבות הפנויות הן אינן הרכבות שעימן מגיעים לעבודה או חוזרים ממנה, אלא הרכבות בשעות הצהריים ובשעות הערב המאוחרות. צריך למצוא פתרון לסוגיות האופניים אך הוא אינו צריך להיות קשור לעומס הנוסעים. כפי שהעלאת מזוודות לרכבת אינה קשורה לתפוסת הרכבת. דוגמה 3 לחלמאות אינה נכונה. חוסר התיאום בין רכבות לאוטובוסים אינו קשור בחוסר מידע על זמני ההגעה אלא בחוסר רצון ליצור קישוריות מבחינת חלק מחברות האוטובוסים ואדישות מוחלטת מבחינת משרד התחחבורה. הרבה אוטובוסים מתחילים את נסיעתם מהמקום בו עוצרת הרכבת ולו היו רוצים לבצע תיאום יכלו להביט באתר רכבת ישראל. כלומר בוודאי שהקישרויות בישראל היא חלמאות לשמה, אבל העיתונאי כמו עיתונאי כרגיל חוטא לעובדות ולא מבין שמקור הבעיה איינו בחוסר מידע או טכנולוגיה אלא בחוסר מוטיביציה וחוסר רגולציה.
לקיבוצים אין שטח שיפוט
התכוונת לשטח שיפוט של המועצה האזורית חוף הכרמל, אני מניח...
 

Rubim88

New member
כתבה ראשונה - תחבורע ישראלית - חלק ב'
תודה על הכתבות, יש שם אי דיוק קטן..
"אבל התחבורה הציבורית בישראל מפגרת בעשור אחרי העולם המערבי" הלוואי שזה היה בעשור, במציאות זה מספר עשורים.
 

Master18

New member
סדרת כתבות על תחבורה ציבורית סרוקות
השבוע ידיעות אחרונות פרסם במגזין הכלכלה "ממון" סדרת כתבות על התחבורה הציבורית בישראל. 4 כתבות של עופר פטרסבורג. תהנו...
כתבה שנייה - קבלו כרטיס אדום - חלק א'
 

Master18

New member
סדרת כתבות על תחבורה ציבורית סרוקות
השבוע ידיעות אחרונות פרסם במגזין הכלכלה "ממון" סדרת כתבות על התחבורה הציבורית בישראל. 4 כתבות של עופר פטרסבורג. תהנו...
כתבה שנייה - קבלו כרטיס אדום - חלק ב'
 

Master18

New member
סדרת כתבות על תחבורה ציבורית סרוקות
השבוע ידיעות אחרונות פרסם במגזין הכלכלה "ממון" סדרת כתבות על התחבורה הציבורית בישראל. 4 כתבות של עופר פטרסבורג. תהנו...
כתבה שלישית - שהרכבת לא פגשה את האוטובוס - א'
 

Master18

New member
סדרת כתבות על תחבורה ציבורית סרוקות
השבוע ידיעות אחרונות פרסם במגזין הכלכלה "ממון" סדרת כתבות על התחבורה הציבורית בישראל. 4 כתבות של עופר פטרסבורג. תהנו...
כתבה שלישית - שהרכבת לא פגשה את האוטובוס - ב'
 

Master18

New member
סדרת כתבות על תחבורה ציבורית סרוקות
השבוע ידיעות אחרונות פרסם במגזין הכלכלה "ממון" סדרת כתבות על התחבורה הציבורית בישראל. 4 כתבות של עופר פטרסבורג. תהנו...
כתבה רביעית - מה בכלל הטעם לנסוע באוטובוס- א'
 

Master18

New member
סדרת כתבות על תחבורה ציבורית סרוקות
השבוע ידיעות אחרונות פרסם במגזין הכלכלה "ממון" סדרת כתבות על התחבורה הציבורית בישראל. 4 כתבות של עופר פטרסבורג. תהנו...
כתבה רביעית - מה בכלל הטעם לנסוע באוטובוס- ב'
 

amithi1

New member
סדרת כתבות על תחבורה ציבורית סרוקות
השבוע ידיעות אחרונות פרסם במגזין הכלכלה "ממון" סדרת כתבות על התחבורה הציבורית בישראל. 4 כתבות של עופר פטרסבורג. תהנו...
תודה על צירוף הכתבות
תוכן הכתבה מעלה את אותם הדברים שמועלים שוב ושוב בפורום זה לגבי תחלואת התח"צ. היעדר כרטוס משותף, היעדר מודיעין משותף, אי תיאום בין קוים ורכבות וחוסר שיתוף פעולה ויד מכוונת בין גורמי התח"צ בארץ. לו רק משרד התחבורה היה עושה כמה פעולות פשוטות, שאפילו אינן מצריכות כמעט תקצוב, היה ניתן לקדם את התח"צ שנות דור. שלא לדבר על אכיפת הנסיעה בנת"צ/מת"צ ושינוי מסלולי הקוים למסלולים נורמליים במקום מסלול שנבנה תוואי על תוואי מימי המנדט הבריטי. נקווה שהכתבות יגיעו לאוזניים קשובות במשרד ראש הממשלה, משרד התחבורה ומשרד האוצר. הערכה שלי: עוד 20 שנה הכתבות יהיו רלוונטיות באותה המידה.
 

Master18

New member
סדרת כתבות על תחבורה ציבורית סרוקות
השבוע ידיעות אחרונות פרסם במגזין הכלכלה "ממון" סדרת כתבות על התחבורה הציבורית בישראל. 4 כתבות של עופר פטרסבורג. תהנו...
מרגיז
אני לא מבין את משרד התחבורה, למה הם לא פועלים? מה האינטרס הנסתר פה לא לפעול? זה נראה כאילו שהם פשוט יושבים עם ידיים שלובות ורק נהנים לראות איך כל התשתית התחבורתית קורסת. שימו לב שבכל כתבה פונה הכתב (במשבצת קטנה) לאחראים על הנושא, ראש הממשלה ושר התחבורה. מה הסיכוי שבאמת אכפת להם מה קורה עם התחבורה הציבורית?
 

amithi1

New member
מרגיז
אני לא מבין את משרד התחבורה, למה הם לא פועלים? מה האינטרס הנסתר פה לא לפעול? זה נראה כאילו שהם פשוט יושבים עם ידיים שלובות ורק נהנים לראות איך כל התשתית התחבורתית קורסת. שימו לב שבכל כתבה פונה הכתב (במשבצת קטנה) לאחראים על הנושא, ראש הממשלה ושר התחבורה. מה הסיכוי שבאמת אכפת להם מה קורה עם התחבורה הציבורית?
כמה השערות
השערות לסיבה למה מרבית שרי התחבורה לא באמת מקדמים את נושא התחבורה: 1. מרבית שרי התחבורה לא באמת רצו את התפקיד. הם היו מעדיפים למצוא עצמם בתפקיד שר אחר (ע"ע מופז וישראל כ"ץ), ורואים במשרד הזה בתור תפקיד זמני שלהם עד שיתפנה תפקיד בכיר יותר בממשלה. 2. בניגוד למשרדים אחרים, יישום החלטות בתחום התחבורה לוקחות לרוב מספר שנים (ולפעמים גם הרבה יותר) עד שמסתיים ביצוען בשטח. מכיוון שכך, לשר תחבורה אין אינטרס אמיתי לקדם את המצב, שכן מי שיחנוך את אותם פרוייקטים יהיה שר התחבורה על עוד 5 שנים ולא השר של היום. מדוע שמישהו יתאמץ היום כדי שמישהו אחר יקטוף את הפירות? 3. משרד האוצר מנצל את חוסר ההבנה של שרי התחבורה, ומחליט בשבילו לגבי החלטות תחבורתיות משפיעות (למשל חישמול הרכבת, קידום וביטול פרוייקטים תחבוריתיים כאלו ואחרים). 4.אוטובוסים הם הרבה פחות סקסיים מרכבות וכבישים חדשים. לא תמצא שר תחבורה בא לחנוך קו אוטובוס חדש, וכן תמצא את שר התחבורה בחנוכה של כל מחלף/כביש/תחנת רכבת/קו רכבת חדשים. גם שר תחבורה שיתמקד בענייני משרדו, ידאג קודם כל לנושא תשתיות ולא לנושאי תחבורה ציבורית (זה גם קשור לעובדה שכנראה שום שר תחבורה לא נסע בתחבורה ציבורית מאז שסיים את השירות הצבאי הסדיר שלו). 5. בשל התחלופה הגבוהה של ממשלות בארץ, כל שר שנכנס רוצה לעצור את ההחלטות שקיבל השר הקודם, לבחון אותן, להקים ועדות בדיקה כדי לבחון חלופות, וכך חלק גדול מההחלטות שמתקבלות מתמוססות כעבור שנתיים, בטרם יצאו לפועל.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה