זאת אני 72
New member
סדקים
שאריות אדרנלין מתערבבות בפחד שלי מללכת לישון. להתהפך במיטה ולא להצליח להמנע ממה שמוזז הצידה במהלך כל היום. ישבנו בחוץ. מקום נחמד, אוירה נעימה. לא מתערבבת. מסתכלת סביב ומקשיבה איך כל אחד מוכר את עצמו, ויודע הכי טוב מה נכון בשבילו, ואם אפשר גם בשביל האחר. נדמה לי שאני רואה את הסדקים שאולי יפערו פעם ויהיה להם תיקון של ממש, ואולי יבוא איזה בעל מקצוע טוב במיוחד ויתקן אותם. אולי לא חייבים לגרד את הכל עמוק עמוק כדי לבנות מחדש. ואולי לא כל אחד זקוק או רוצה את זה. אז מה אני רוצה ואיפה הסדקים שלי אני תוהה. אה, שלי פעורים ברובם. נדמה שגורדו עד תום ורק ממתינים לתיקון שמבושש לבוא או מגיע לאט. לאט מדי.
שאריות אדרנלין מתערבבות בפחד שלי מללכת לישון. להתהפך במיטה ולא להצליח להמנע ממה שמוזז הצידה במהלך כל היום. ישבנו בחוץ. מקום נחמד, אוירה נעימה. לא מתערבבת. מסתכלת סביב ומקשיבה איך כל אחד מוכר את עצמו, ויודע הכי טוב מה נכון בשבילו, ואם אפשר גם בשביל האחר. נדמה לי שאני רואה את הסדקים שאולי יפערו פעם ויהיה להם תיקון של ממש, ואולי יבוא איזה בעל מקצוע טוב במיוחד ויתקן אותם. אולי לא חייבים לגרד את הכל עמוק עמוק כדי לבנות מחדש. ואולי לא כל אחד זקוק או רוצה את זה. אז מה אני רוצה ואיפה הסדקים שלי אני תוהה. אה, שלי פעורים ברובם. נדמה שגורדו עד תום ורק ממתינים לתיקון שמבושש לבוא או מגיע לאט. לאט מדי.
