ועוד קצת מידע על RDI מהרשת והפורום
שלום דורון, היותוהורים רבים מתחלפים פה מדי פעם, כדאי לעדכן קצת יותר על מהותהשיטה וייחודה. אני ממש איני מומחית בנושא, אך אני יודעת לשלוף מידע... ולכן אני מעתיקה לכאן, חלק מהמידע שחילקת איתנו בעבר בפורום, כך שידע על מה מדובר. אז הנה:rdiו דורון זוהר / אוטיזם אספרגר ו-PDD ו 02:53 | 07/01/20 ממש לא קל להציג שיטת טיפול בצורה כזו, מה עוד שאני לא מוסמך ללמד אותה. אני יכול לנסות להציג בפניכם את הרשמים שנחקקו אצלי מסיכום הספר solving the relationship puzzle ומשהשתתפות בשתי סדנאות של ד"ר גוטשטיין.
שיטת RDI הד"ר משווה בין אינטרקציה טכנית, למטרת סיומה וקבלת המחזק, לאינטרקציה בה הילד יכול להפיק הנאה מעצם היווצרותה, כלומר מהחוויה הספונטנית של הדדיות וקשר. בהמשך משווה גוטשטיין את הציפיה למשהו ידוע מראש לידיעה חלקית של העתיד להתרחש. כללי מסגרת מול תסריט סגור של משחק. ההשוואות האלה באות כדי לפתח את החוויה הרגשית על חשבון תפקוד מוכתב וצפוי במצבי משחק בסיסיים. עיקרון נוסף וחשוב הוא פיתוחה של שפת גוף וקשב להבעות פנים. העברת האחריות לילד במקום ריצה אחריו. הפיכתו לשותף שווה באינטרקציה באמצעות ביום של תקלות שמכריחות אותו להישאר קשוב ולהגיב בקשר עין. התהליך מיועד להפחית את השימוש במילים במקום בו הבעות מספיקות. העקרונות הטכניים של השיטה מדברים על בניית סביבה נקיה מרעשים וגירוים, כדי לשלוט כמה שאפשר במסיחי דעת אפשריים. הגברה הדרגתית ומבוקרת של כמות ומורכבות המשחקים ושמירה על רמה גבוהה של עניין והתלהבות תוך שימוש באמצעי תיחום ומיקום פשוטים כמו סרטי סימון, חישוקים וכריות. הקווים המנחים לחוויה משותפת אותם מפרט גוטשטיין כוללים: 1. קביעת מטרת הפעילות. קביעת רמת השליטה המשותפת הדרושה. 2. מספר קטן של משחקים כדי שהעיסוק בכללים יהיה מועט. 3. פשטות. מספר קטן של משתנים. 4. קביעת רגעי השיא במשחק. 5. שימוש בשפה כדי לכרוך רגש - שירה, דקלום וכו'. 7. הגבלת שפה במקום בו שפת גוף והבעות מספקות. דוגמא למטרות ברמה ההתחלתית: 1. תשומת לב - מרכז ההתעניינות יהיה בקשר עין והבנת רמזים. 2. קשר העין ישיג רגיעה וחיזוק. 3. הילד יושפע מקשר העין או ממילת עידוד. 4. חיברות - הילד יחפש מבט לאישור והסכמה. 5. הילד יהיה ער להופעת אדם נוסף בסביבה. 6. שיתוף חווייתי - הילד ישיג ריגוש מהצגת גירויים חדשים. 7. הילד יהנה ממשחק ספונטני שלא על מנת לקבל פרס. 8. הילד יבצע תפקידים במשחק בזמן נתון ובשליטת המטפל. דוגמאות לתרגילים בשלב הבסיסי: קריאת פרצופים ל"מהר-לאט, חזק- חלש" וכד' בניה משותפת באבנים - אחד מביא, השני מסדר, נשיאת חפצים משותפת, קפיצה יד ביד אחרי ספירה משותפת 1,2,3. עליה הדרגתית במורכבות האינטרקציה יכולה להגיע בשלבים המתקדמים יותר, לכך שהילד מבחין שמחשבות, הבעות, רגשות ורעיונות הם מרכיבים קריטיים לחוויית השיתוף, ולכן יש לו מוטיבציה גבוהה להתחלק בחוויות אלה. הילד מראה התעניינות ורוצה לדעת מה החבר שלו באמת חושב ומרגיש (primary of mind). לטעמי מותאמת השיטה לאספרגרים, לאוטיסטים בתפקוד גבוה או לכאלה שזקוקים להרבה סביבת לימוד טבעית ומתקשים בלימוד אינטנסיבי בסגנון aba. יש בשיטה רעיונות נפלאים ומלאי יצירתיות שמיועדים לאינטרקציה חברתית 'רגילה', כלומר עידוד תחושות ויצרים שילדי pdd מתקשים בזיהוים, כמו תחרותיות, הישגיות והכלת הזולת (theory of mind). עבור ההורים יכול הספר לשמש גם כבסיס אופרטיבי לבנית תוכניות אישיות וגם, וכאן גדולתו - לעידוד החשיבה היצירתית ולהבנה טובה יותר של חידת הpdd. מקווה שעזרתי דורון ועוד אחד: "לא הרבית בפרטים אודות מצבו של הילד - יכולותיו וכד' אבל נראה לי, שלפחות לתקופה מסוימת צריך לשקם את אמונו ולעבוד איתו על תחומי חיברות כך שיוכל לשוב ולתפקד בחברת ילדים ומורים. החומר האקדמי יכול להוות שלד לבניית התכנית הביתית, אבל את מרכז תשומת הלב הייתי שם על שיתוף פעולה, משחקים, פיתוח יצרים כמו הישגיות תחרותיות, השגת תשומת לב, עזרה ועוד תחומים בהם הדגש הוא על אינטרקציה מיטיבה, כלומר, היעד הוא שהילד יבין ששהות משותפת מיטיבה את מצבו. אני ממליץ לילדים בתפקוד גבוה את תוכנית הrdi של ד"ר סטיבן גוטשטיין, עליה אפשר ללמוד בספרו solving the relationship puzzle, שלצערי עדיין לא תורגם לעברית." ואחרון: תפקוד גבוהו דורון זוהר / אוטיזם אספרגר ו-PDD ו 12:06 | 23/12/20 נויה מתחילים ברכישת הספר (דרך אמזון, ברנס & נובל וכיוב'), אפשר גם להשתתף בסדנאות שד"ר גוטשטיין עורך מדי פעם ברחבי ארה"ב (מצ"ב לינק לאתר שלו). אני סיכמתי לי ראשי פרקים של הספר בעברית ואשמח לשתף. בברכה דורון נראה לי שזה מספיק... תלמה.
