סדום ועמורה.....

סדום ועמורה.....

הופנה אליי אדם, ולהלן סיפורו: בשנת 93 החל לנהל עסקים פרטיים, ובקש מהבנק אשראי. הבנק דרש בטחונות, והלקוח נתן דירה כבטחון. הדירה היתה מושכרת והניבה הכנסה של 500$ לחודש. הבנק אכן איפשר ללקוח למשוך משיכת יתר אך מעולם לא נתן מסגרת אשראי. בשנת 95, רצה הלקוח לפתוח חנות, ולקח משכנתא על החנות. בהמשך, השכיר את החנות תמורת 1000$ לחודש. במשך שלש שנים, שילם הלקוח את המשכנתא מתוך חשבון העו"ש. בשנת 98´, הגיע מנהל סניף חדש שלא סימפט את הלקוח. בנוסף, חודש אחד לא שילם הלקוח את תשלום המשכנתא. בשלב זה, נותרה יתרת חוב במשכנתא של 360,000 ש"ח, ובחשבון העו"ש היתה משיכת יתר של 130,000 ש"ח. מנהל הסניף הוציא דרישה לתשלום מלוא יתרת המשכנתא וכיסוי משיכת היתר בחשבון העו"ש. כמובן שהלקוח לא יכול היה לגייס 500,000 ש"ח בבת אחת. הלך הבנק ופרע את מלוא המשכנתא מתוך חשבון העו"ש של הלקוח, חייב אותו בקנס על פרעון מוקדם של המשכנתא, והתחיל לחייב אותו בריבית חריגה על מלוא הסכום בחשבון העו"ש... השלב הבא, כמובן - עו"ד, תביעה בסד"מ והוצל"פ (כשלחוב המקורי מתווסף שכ"ט עו"ד בגין התביעה בסד"מ ועוד - ברוב חוצפה - שכ"ט עבור פתיחה בנפרד של תיק הוצל"פ עבור כל אחד מהנכסים). הלקוח מטופל במחלקה הפסיכיאטרית באחד מבתי החולים, ולא ידע איך להתמודד עם התביעה (כך למשל, כשקיבל הודעה שיש לו זמן להגיב במשך 20 יום מיום המצאת האזהרה, חשב שמדובר ב"המצאה" כי לאזהרה אין בסיס אמיתי. ברוח זו כתב לשופט, שבמקום להבין מה קורה, ענה בזעם :"בלי התחכמויות", וקבע כי החוב ישא ריבית של 26% לשנה.... מרגע זה, הלקוח היה בטוח שגם ביהמ"ש נגדו...) בשנת 99´ עוה"ד מונה ככונס נכסים, גירש את השוכרים מהחנות ומהדירה (ובכך כמובן גרם לאובדן הכנסה), וקיבל הערכת שמאי. רק שנה אח"כ פורסמה מודעה למכירת הדירה. עוה"ד דרש 500 ש"ח תמורת כל העתק מחוו"ד השמאי, ונתן פרק זמן של 12 יום להגשת הצעות. באופו לא מפתיע, התקבלה רק הצעה אחת, שהיתה נמוכה ב 15% מהערכת השמאי למימוש מהיר. ראש ההוצל"פ ביקש הסבר להפרש, ואז פנה עוה"ד שוב לשמאי שהוציא הערכה מחודשת, לאחר המכירה, שבאופן מפתיע תאמה את הסכום שהוצע. הלקוח, גם לא הוזמן לתחרות מול המציע. בשלב זה, הלקוח פנה במכתב לביהמ"ש ובקש שישמעו אותו (כותרת המכתב היתה "ערעור", אך כמובן שללא עו"ד, הלקוח לא ידע איך מערערים). כמובן שביהמ"ש דחה את הפניה. הלקוח לא ויתר, ופנה במכתב נוסף אותו הכתיר בכותרת "בר"ע". הפעם, הצליח להגיע לשופטת שבקלות רבה הבחינה במצבו, והורתה לסיוע המשפטי להעמיד לו עורך דין. הסיוע המשפטי, במקום לפעול כנדרש, הוציא שני מכתבים באותו יום, כשבכל מכתב דרישות שונות כתנאי להעמדת עו"ד. מובן שהלקוח לא הצליח לאסוף את כל המסמכים שנדרשו ממנו. ונשאר לבדו מול הבנק ועורכי דינו. כיום, הוא נתבע לשלם כמליון ש"ח בגלל פיגור בתשלום של 7,000 ש"ח...
 
מתנצל...

אם הסיפור לא רהוט ואולי לא ברור, אבל אני פשוט רותח מכעס
 
הרבה מפתחות...

יש כאן כל כך הרבה דברים שלא בסדר, עד שאני כמעט לא מטיל ספק בתוצאה (כמעט - כי לך תדע מה יעבור במוחו של השופט באותו יום). החל מאי קביעת מסגרת אשראי למרות שהיו בטחונות, התנהגות שרירותית לגבי ניהול החשבון, חיוב חשבון העו"ש שהיה במינוס, הטעיית בית המשפט לגבי מעמד הבטחונות, מכירה שלא על סמך הערכת מחיר עדכנית, אי הזמנת החייב להתמחרות מול המציע הזוכה, פינוי השוכרים מהנכסים וכך אבדן הכנסה והורדת ערך הנכס מ"נכס מניב" לנכס סתם וכו´ . מה שמרתיח אותי, זה איך לוקחים אדם, והופכים אותו להלום פחד שלא יודע מאיפה תבוא המכה. רק כדי להדגים - לבחור אין חשמל בבית, והוא הראה לי את המסמכים לאור נרות.....
 

shaio

New member
שאלות

מה לא בסדר ב"אי קביעת מסגרת אשראי למרות שהיו בטחונות, התנהגות שרירותית לגבי ניהול החשבון, חיוב חשבון העו"ש שהיה במינוס"? הראשון והאחרון נראים לי תקינים על פניהם, לפי לשון רוב החוזים הסנדרטיים. לגבי הליכים שננקטו תחת פיקוח שיפוטי/הוצלפ: איך אפשר יהיה להתמודד עם טענות הנגד הפרוצדורליות, היה לו יומו, היה צריך לערער, וכו´? ושלישית: באיזה הליך תבחר? ערעור על פי הארכת מועד? הליך חדש? האם אין בעית מעשה-בית-דין לגבי החובות?
 
תשובות

ראשית - העיקרון הכללי: על הבנק מוטלות חובות נאמנות מיוחדות כלפי הלקוח. ולגבי התשובות הספציפיות: 1. כשלא נקבעת מסגרת אשראי, מחייב הבנק את החשבון בריבית חריגה - גבוהה במיוחד. אי מתן מסגרת אשראי משמעו למעשה אי אישור אשראי. זה לגיטימי, אלב זה מפסיק להיות לגיטימי כשאתה מבקש בטחונות (כי אם אתה לא מאשר אשראי, למה אתה דורש בטחונות? ואם אתה דורש בטחונות - משמע אתה נותן אשראי. ואם כך - הבנק היה צריך להגדיר מסגרת). 2. חובת הנאמנות אוסרת על התנהגות שרירותית בניהול החשבון. 3. לבנק אסור לפרוע את המשכנתא מתוך חשבון עו"ש הנמצא ביתרה שלילית. יש שורה של פסקי דין הקובעים זאת. 3. ללקוח לא היה את יומו בביהמ"ש. הוא לא היה נוכח בדיון בסד"מ, והליכי ההוצל"פ היו פגומים. ההליכים שננקטו הייו פגומים מהותית - ולו רק משום שהבנק פרע את המשכנתא, ואם כך לא הי הרשאי להתיחס לחנות כאל משכנתא אלא היה צריך לנקוט בהליכים הרגילים של עיקול מקרקעין. מצד שני, מכיוון שחיוב חשבון העו"ש נעשה גם הוא שלא כדין, הרי שלכל היותר ניתן לחייב את הלקוח בתשלום היתרה השלילית, ומצד שני יש לקזז את הנזק שגרם כונס הנכסים (בסילוק השוכרים מהדירה והחנות) ואת הריבית החריגה בה חוייב החשבון בשבע השנים האחרונות. נוסיף לזה פיצויים בגין הפרת חובת הנאמנות ותו"ל, ואני לא בטוח מי יצטרך לשלם למי.... 4. ההליך יתחלק לשניים - לביהמ"ש אגיש בקשה לביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד, בקשה להארכת מועד, ובקשה לעיכוב הליכים. לראש ההוצל"פ אגיש בקשה לביטול המכירה עקב הליכי הוצל"פ פגומים.
 

shaio

New member
וכמובן בהצלחה

(אני בפירוש מצדד בלקוח שלך, עוד לפני הפלפלת המשפטית)
 
כיצד התנהלו הדברים עם המנהל הקודם

לדבריך, בשנת 98´ התחלף מנהל. האם הוא שינה לפתע את כללי המשחק? יש להם חשיבות רבה והם מהווים מעין חוזה בלתי חתום. כמו כן, לדבריך הבנק איפשר ללקוח למשוך משיכת יתר אך מעולם לא נתן מסגרת אשראי. אם הוא מעולם לא קיבל מסגרת אשראי, נשאלת השאלה אם אפשר היה בבת אחת לחסום אותו. אני הייתי מסתכן והולך על תביעה נגד הבנק ומוצא את הסעיפים הנכונים. דוגמא אישית: לפני מספר שנים, הכנתי תוכנית עיסקית לבעל עסק קטן, כדי שיוכל לקבל הלוואה במסגרת הקרן לעידוד עסקים קטנים (תזכורת - אני מהנדס תעשייה וניהול ויועץ כלכלי וארגוני). ההלוואה אושרה לו ואז, לאחר שהכספים נכנסו לחשבונו, הבנק חילט אותם לטובת חובותיו האחרים. האיש לא ידע מימינו ומשמאלו בענייני בנקים ולא היה מסוגל להתנגד, הכסף חולט ולא שימש אותו לפיתוח עיסקו, הוא נותר מאחור וחובותיו תפחו למימדי ענק. לאחר כשלוש שנים (!), הוא פנה אלי וסיפר לי את צרותיו, לאחר שהחלו נגדו הליכים של הוצל"פ ודרשו ממנו מאות אלפי שקלים שאין לו מהיכן לגייס. מייד שכששמעתי את הסיפור, דיווחתי לעורך הדין שלו שמדובר במעשה שלא ייעשה, מאחר וכספי הקרן הזו, מיועדים אך ורק לפיתוח העסק והבנק יודע זאת היטב ופעל שלא בתום לב. לצורך תגובת נגד, הכנתי תוכנית עיסקית, ולפיה מכיוון שהבנק מנע ממנו לפתח את עיסקו, התוכנית העיסקית נכשלה ונמנעו ממנו הכנסות בגובה של כמיליון שקלים. את התוכנית הצגנו לבנק והודענו להם שהולכים לתבוע אותם על כל הפסדיו (הם אמנם ניסו לטעון שהתוכנית העיסקית היא דמיונית, אך הזמנתי אותם לעימות). כך הלכנו יחד לדיון מקדמי במסגרת נסיון גישור אצל רשם בבית המשפט בת"א. הרשם נאלץ להוציא החלטה נגד האיש, שעליו לשלם את הכספים. מצד שני, הוא שלח מכתב תלונה חריף נגד הבנק לקרן בירושלים, על השימוש הפסול בכספים. התוצאה היא, שעד היום הם לא פנו אליו לגבות את הכספים ולממש את החוב. מכל הסיפור הזה, אני מציע להסיק שכדאי לחפש נקודה אחת שהם פעלו שלא בתום לב ולהגיש (או לאיים להגיש) תביעת פיצויים נגדית. הם חזקים נגד חלשים. עצם הצורך לעמוד בבית משפט ולהסביר לשופט את המניעים שלהם ולהראות כיצד התנכלו לאדם לא בריא ומוטטו אותו כלכלית ונפשית, ייתכן ויגרום להם להירהור נוסף. מעבר להליכים משפטיים, אם הסיפור הוא אכן כה מכוער כמתואר, פנה בתלונות גם למפקח על הבנקים, לשר המשפטים, לשר האוצר, לחברי ועדת הכספים בכנסת, ולגופים כלכליים שונים וביניהם הרשות לפיתוח עסקים קטנים (מטעם התמ"ס), להב (לשכת ארגוני העצמאיים), התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה, המועצה למפעלים קטנים ובינוניים בהתאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר ולכמה עיתונים ואל תהסס לאתר את בעלי המניות העיקריים ולהפנות אליהם את הסיפור, עם תלונה אישית כנגד אותו מנהל סניף בפרט וגורמים משפטיים בבנק בכלל. אם הסיפור הוא אכן כזה מכוער, תהיה להם סיבה טובה להימנע מעימותים. אם יש כאלה שאינך רשאי לפנות אליהם או נגדם כעורך דין, מצא אדם שאינו עורך דין ובקש ממנו לעשות את העבודה. בהצלחה עמנואל
 
למעלה