סדום ועמורה.....
הופנה אליי אדם, ולהלן סיפורו: בשנת 93 החל לנהל עסקים פרטיים, ובקש מהבנק אשראי. הבנק דרש בטחונות, והלקוח נתן דירה כבטחון. הדירה היתה מושכרת והניבה הכנסה של 500$ לחודש. הבנק אכן איפשר ללקוח למשוך משיכת יתר אך מעולם לא נתן מסגרת אשראי. בשנת 95, רצה הלקוח לפתוח חנות, ולקח משכנתא על החנות. בהמשך, השכיר את החנות תמורת 1000$ לחודש. במשך שלש שנים, שילם הלקוח את המשכנתא מתוך חשבון העו"ש. בשנת 98´, הגיע מנהל סניף חדש שלא סימפט את הלקוח. בנוסף, חודש אחד לא שילם הלקוח את תשלום המשכנתא. בשלב זה, נותרה יתרת חוב במשכנתא של 360,000 ש"ח, ובחשבון העו"ש היתה משיכת יתר של 130,000 ש"ח. מנהל הסניף הוציא דרישה לתשלום מלוא יתרת המשכנתא וכיסוי משיכת היתר בחשבון העו"ש. כמובן שהלקוח לא יכול היה לגייס 500,000 ש"ח בבת אחת. הלך הבנק ופרע את מלוא המשכנתא מתוך חשבון העו"ש של הלקוח, חייב אותו בקנס על פרעון מוקדם של המשכנתא, והתחיל לחייב אותו בריבית חריגה על מלוא הסכום בחשבון העו"ש... השלב הבא, כמובן - עו"ד, תביעה בסד"מ והוצל"פ (כשלחוב המקורי מתווסף שכ"ט עו"ד בגין התביעה בסד"מ ועוד - ברוב חוצפה - שכ"ט עבור פתיחה בנפרד של תיק הוצל"פ עבור כל אחד מהנכסים). הלקוח מטופל במחלקה הפסיכיאטרית באחד מבתי החולים, ולא ידע איך להתמודד עם התביעה (כך למשל, כשקיבל הודעה שיש לו זמן להגיב במשך 20 יום מיום המצאת האזהרה, חשב שמדובר ב"המצאה" כי לאזהרה אין בסיס אמיתי. ברוח זו כתב לשופט, שבמקום להבין מה קורה, ענה בזעם :"בלי התחכמויות", וקבע כי החוב ישא ריבית של 26% לשנה.... מרגע זה, הלקוח היה בטוח שגם ביהמ"ש נגדו...) בשנת 99´ עוה"ד מונה ככונס נכסים, גירש את השוכרים מהחנות ומהדירה (ובכך כמובן גרם לאובדן הכנסה), וקיבל הערכת שמאי. רק שנה אח"כ פורסמה מודעה למכירת הדירה. עוה"ד דרש 500 ש"ח תמורת כל העתק מחוו"ד השמאי, ונתן פרק זמן של 12 יום להגשת הצעות. באופו לא מפתיע, התקבלה רק הצעה אחת, שהיתה נמוכה ב 15% מהערכת השמאי למימוש מהיר. ראש ההוצל"פ ביקש הסבר להפרש, ואז פנה עוה"ד שוב לשמאי שהוציא הערכה מחודשת, לאחר המכירה, שבאופן מפתיע תאמה את הסכום שהוצע. הלקוח, גם לא הוזמן לתחרות מול המציע. בשלב זה, הלקוח פנה במכתב לביהמ"ש ובקש שישמעו אותו (כותרת המכתב היתה "ערעור", אך כמובן שללא עו"ד, הלקוח לא ידע איך מערערים). כמובן שביהמ"ש דחה את הפניה. הלקוח לא ויתר, ופנה במכתב נוסף אותו הכתיר בכותרת "בר"ע". הפעם, הצליח להגיע לשופטת שבקלות רבה הבחינה במצבו, והורתה לסיוע המשפטי להעמיד לו עורך דין. הסיוע המשפטי, במקום לפעול כנדרש, הוציא שני מכתבים באותו יום, כשבכל מכתב דרישות שונות כתנאי להעמדת עו"ד. מובן שהלקוח לא הצליח לאסוף את כל המסמכים שנדרשו ממנו. ונשאר לבדו מול הבנק ועורכי דינו. כיום, הוא נתבע לשלם כמליון ש"ח בגלל פיגור בתשלום של 7,000 ש"ח...
הופנה אליי אדם, ולהלן סיפורו: בשנת 93 החל לנהל עסקים פרטיים, ובקש מהבנק אשראי. הבנק דרש בטחונות, והלקוח נתן דירה כבטחון. הדירה היתה מושכרת והניבה הכנסה של 500$ לחודש. הבנק אכן איפשר ללקוח למשוך משיכת יתר אך מעולם לא נתן מסגרת אשראי. בשנת 95, רצה הלקוח לפתוח חנות, ולקח משכנתא על החנות. בהמשך, השכיר את החנות תמורת 1000$ לחודש. במשך שלש שנים, שילם הלקוח את המשכנתא מתוך חשבון העו"ש. בשנת 98´, הגיע מנהל סניף חדש שלא סימפט את הלקוח. בנוסף, חודש אחד לא שילם הלקוח את תשלום המשכנתא. בשלב זה, נותרה יתרת חוב במשכנתא של 360,000 ש"ח, ובחשבון העו"ש היתה משיכת יתר של 130,000 ש"ח. מנהל הסניף הוציא דרישה לתשלום מלוא יתרת המשכנתא וכיסוי משיכת היתר בחשבון העו"ש. כמובן שהלקוח לא יכול היה לגייס 500,000 ש"ח בבת אחת. הלך הבנק ופרע את מלוא המשכנתא מתוך חשבון העו"ש של הלקוח, חייב אותו בקנס על פרעון מוקדם של המשכנתא, והתחיל לחייב אותו בריבית חריגה על מלוא הסכום בחשבון העו"ש... השלב הבא, כמובן - עו"ד, תביעה בסד"מ והוצל"פ (כשלחוב המקורי מתווסף שכ"ט עו"ד בגין התביעה בסד"מ ועוד - ברוב חוצפה - שכ"ט עבור פתיחה בנפרד של תיק הוצל"פ עבור כל אחד מהנכסים). הלקוח מטופל במחלקה הפסיכיאטרית באחד מבתי החולים, ולא ידע איך להתמודד עם התביעה (כך למשל, כשקיבל הודעה שיש לו זמן להגיב במשך 20 יום מיום המצאת האזהרה, חשב שמדובר ב"המצאה" כי לאזהרה אין בסיס אמיתי. ברוח זו כתב לשופט, שבמקום להבין מה קורה, ענה בזעם :"בלי התחכמויות", וקבע כי החוב ישא ריבית של 26% לשנה.... מרגע זה, הלקוח היה בטוח שגם ביהמ"ש נגדו...) בשנת 99´ עוה"ד מונה ככונס נכסים, גירש את השוכרים מהחנות ומהדירה (ובכך כמובן גרם לאובדן הכנסה), וקיבל הערכת שמאי. רק שנה אח"כ פורסמה מודעה למכירת הדירה. עוה"ד דרש 500 ש"ח תמורת כל העתק מחוו"ד השמאי, ונתן פרק זמן של 12 יום להגשת הצעות. באופו לא מפתיע, התקבלה רק הצעה אחת, שהיתה נמוכה ב 15% מהערכת השמאי למימוש מהיר. ראש ההוצל"פ ביקש הסבר להפרש, ואז פנה עוה"ד שוב לשמאי שהוציא הערכה מחודשת, לאחר המכירה, שבאופן מפתיע תאמה את הסכום שהוצע. הלקוח, גם לא הוזמן לתחרות מול המציע. בשלב זה, הלקוח פנה במכתב לביהמ"ש ובקש שישמעו אותו (כותרת המכתב היתה "ערעור", אך כמובן שללא עו"ד, הלקוח לא ידע איך מערערים). כמובן שביהמ"ש דחה את הפניה. הלקוח לא ויתר, ופנה במכתב נוסף אותו הכתיר בכותרת "בר"ע". הפעם, הצליח להגיע לשופטת שבקלות רבה הבחינה במצבו, והורתה לסיוע המשפטי להעמיד לו עורך דין. הסיוע המשפטי, במקום לפעול כנדרש, הוציא שני מכתבים באותו יום, כשבכל מכתב דרישות שונות כתנאי להעמדת עו"ד. מובן שהלקוח לא הצליח לאסוף את כל המסמכים שנדרשו ממנו. ונשאר לבדו מול הבנק ועורכי דינו. כיום, הוא נתבע לשלם כמליון ש"ח בגלל פיגור בתשלום של 7,000 ש"ח...
