כ"כ מבינה אותך...
על כל פנים, אני מסכימה עם סקאטו. הדברים האלו גם הפריעו לי באיזו רמה. זה מזכיר לי - אחותי פעם ביקשה ממני לצייר לה ציור לבית החדש. עניתי לה כן ללא היסוס אבל אז העניינים הסתבכו beyond recognition כשהיא נהייתה לי הבימאית: "שהציור יהיה בגוונים של טורקיז עם אגרטל מלא בפרחי לילך, ושיהיה שם חלון פתוח וירגישו בריזה קלה בעורף כשמביטים ב בלה בלה בלה..." ובאגרופים קמוצים מאחורי גבי אמרתי לה שאני לא תופרת לפי מידות ושאני אעזור לה למצוא פוסטר חביב של אגרטל ובריזה ונגמור עניין.