רסיסים של אושר
New member
סגירת מעגל
במשך שנה זה היה הבית שלי. הקפדתי להגיע לשם לפחות אחת לשבועיים. השבוע כן, השבוע לא השבוע כן נריב השבוע לא נריב. בכל פעם הייתי נזקקת להמציא תירוץ כזה או אחר השבוע לחברה הזו יש יומולדת שבוע אח"כ אין כלום שבוע אחרי החברה במשבר. אני חייבת לצאת. כמו אוויר לנשימה היה המקום הזה עבורי. בעיתות משבר ברגעים שחשתי שהיקום סוגר עלי זה המקום שבו הייתי מתאוששת. ברגע שהייתי נכנסת למכונית לבושה הכי סקסי שרק אפשר מאופרת למופת מסורקת ומבושמת. מתניעה את הרכב, מציתה סיגריה ראשונה, מעצימה את הווליום וחיוך רחב מתפשט על פניי. להיכנס לשם זה היה עבורי להגיע הביתה, למקום המפלט שלי. הריח המוכר כסאות ושולחנות העץ הכבדים והמהוהים, רעועים במידה מסוימת הפוסטרים הפסיכודלים על הקירות הפוסטר של התנוחות הספסל המוכר ששם תמיד ישבתי חיבוק הדוב מהברמן ומהמלצרית חיוכים לכל הנוכחים המוכרים והמוזיקה הנהדרת שגוונה לעתים עם בקשתי. וכבר לא צריכה להזמין. יודעים מה אני שותה סאות´רן קומפורט, רד בול ומים מינרליים כוס ראשונה - טעים כוס שניה - הנה זה מגיע כוס שלישית - זה מגיע ואני קמה הכי יפה בעולם, הכי חכמה בעולם, הכי מושכת בעולם, הכי סקסית בעולם. ואני רוקדת ורוקדת לא אכפת לי מכלום הראש ריק ממחשבות טורדניות רק הילה. ובשתיים, שלוש לפנות בוקר מלאת אנרגיות שיחזיקו אותי לפחות עד הפעם הבאה - עוד שבועיים אני חוזרת הביתה. וטוב לי. ====================== בחודשיים האחרונים חל מהפך כלשהו בחיי באישיות שלי בראית החיים בהשקפה שלי וטוב לי. אין לי את הצורך לצאת לשם יותר כדי להרגיש טוב אני מרגישה טוב עכשיו מרבית הזמן. לעתים אפילו מאושרת. אני לא מרגישה הכי בעולם אבל טוב לי עם מה שיש ואיך שיש וזה פשוט נפלא. מס´ פעמים כמעט ושמתי פעמיי לשם. לפאב שלי. למקום שהיווה את המפלט עבורי. הוזמנתי אך לא חפצתי ולא הלכתי. אתמול הייתי שם עם המשפחה שלי ועם האיש שלי. המקום השתנה ל ח ל ו ט י ן . במקום דלת הזכוכית דלתות פלדה ענקיות אין פוסטרים פסיכודלים - יש תמונות מעוצבות. הקירות כתומים בוהקים מאוד איניים. הבר הוחלף וסביבו במקום 5,6 כסאות עץ שהיה לוקח לי שעות לטפס עליהם יש כ- 20 כסאות מעוצבים ומיופיפים עם מדרגה באמצע כדי שיהיה קל להתיישב במעלה. אין את הפעמון שבו הייתי מצלצלת בחדווה בשיא השכרות שלי אני כבר לא יכולה לבקש מהברמן איזו מוזיקה אני רוצה כי יש די.ג´י. מאוד איני. חדרי השירותים פתאום בוהקים מנקיון ורחבים כל כך. המראה שמולה הייתי עושה פרצופים ומחייכת נעלמה ובמקומה יש פס ארוך של ראי גבוה מדי. וישבתי שם. הזמנתי סאות´רן ראשון ושני ושלישי אבל זה לא היה זה. האווירה שונה ואני שונה. אני לא זקוקה לזה יותר אני לא רוצה לחזור לשם יותר זה לא זה ובעיקר זו לא אני. הייה שלום בית יקר שלי היית לי מקום מפלט מעולה כשהייתי זקוקה לך תודה שלום ולא להתראות. הילה.
במשך שנה זה היה הבית שלי. הקפדתי להגיע לשם לפחות אחת לשבועיים. השבוע כן, השבוע לא השבוע כן נריב השבוע לא נריב. בכל פעם הייתי נזקקת להמציא תירוץ כזה או אחר השבוע לחברה הזו יש יומולדת שבוע אח"כ אין כלום שבוע אחרי החברה במשבר. אני חייבת לצאת. כמו אוויר לנשימה היה המקום הזה עבורי. בעיתות משבר ברגעים שחשתי שהיקום סוגר עלי זה המקום שבו הייתי מתאוששת. ברגע שהייתי נכנסת למכונית לבושה הכי סקסי שרק אפשר מאופרת למופת מסורקת ומבושמת. מתניעה את הרכב, מציתה סיגריה ראשונה, מעצימה את הווליום וחיוך רחב מתפשט על פניי. להיכנס לשם זה היה עבורי להגיע הביתה, למקום המפלט שלי. הריח המוכר כסאות ושולחנות העץ הכבדים והמהוהים, רעועים במידה מסוימת הפוסטרים הפסיכודלים על הקירות הפוסטר של התנוחות הספסל המוכר ששם תמיד ישבתי חיבוק הדוב מהברמן ומהמלצרית חיוכים לכל הנוכחים המוכרים והמוזיקה הנהדרת שגוונה לעתים עם בקשתי. וכבר לא צריכה להזמין. יודעים מה אני שותה סאות´רן קומפורט, רד בול ומים מינרליים כוס ראשונה - טעים כוס שניה - הנה זה מגיע כוס שלישית - זה מגיע ואני קמה הכי יפה בעולם, הכי חכמה בעולם, הכי מושכת בעולם, הכי סקסית בעולם. ואני רוקדת ורוקדת לא אכפת לי מכלום הראש ריק ממחשבות טורדניות רק הילה. ובשתיים, שלוש לפנות בוקר מלאת אנרגיות שיחזיקו אותי לפחות עד הפעם הבאה - עוד שבועיים אני חוזרת הביתה. וטוב לי. ====================== בחודשיים האחרונים חל מהפך כלשהו בחיי באישיות שלי בראית החיים בהשקפה שלי וטוב לי. אין לי את הצורך לצאת לשם יותר כדי להרגיש טוב אני מרגישה טוב עכשיו מרבית הזמן. לעתים אפילו מאושרת. אני לא מרגישה הכי בעולם אבל טוב לי עם מה שיש ואיך שיש וזה פשוט נפלא. מס´ פעמים כמעט ושמתי פעמיי לשם. לפאב שלי. למקום שהיווה את המפלט עבורי. הוזמנתי אך לא חפצתי ולא הלכתי. אתמול הייתי שם עם המשפחה שלי ועם האיש שלי. המקום השתנה ל ח ל ו ט י ן . במקום דלת הזכוכית דלתות פלדה ענקיות אין פוסטרים פסיכודלים - יש תמונות מעוצבות. הקירות כתומים בוהקים מאוד איניים. הבר הוחלף וסביבו במקום 5,6 כסאות עץ שהיה לוקח לי שעות לטפס עליהם יש כ- 20 כסאות מעוצבים ומיופיפים עם מדרגה באמצע כדי שיהיה קל להתיישב במעלה. אין את הפעמון שבו הייתי מצלצלת בחדווה בשיא השכרות שלי אני כבר לא יכולה לבקש מהברמן איזו מוזיקה אני רוצה כי יש די.ג´י. מאוד איני. חדרי השירותים פתאום בוהקים מנקיון ורחבים כל כך. המראה שמולה הייתי עושה פרצופים ומחייכת נעלמה ובמקומה יש פס ארוך של ראי גבוה מדי. וישבתי שם. הזמנתי סאות´רן ראשון ושני ושלישי אבל זה לא היה זה. האווירה שונה ואני שונה. אני לא זקוקה לזה יותר אני לא רוצה לחזור לשם יותר זה לא זה ובעיקר זו לא אני. הייה שלום בית יקר שלי היית לי מקום מפלט מעולה כשהייתי זקוקה לך תודה שלום ולא להתראות. הילה.
אוהבת, הילה.