סגירת הפורום

Black Balloon

New member
סגירת הפורום ../images/Emo4.gif

כפי שאתם רואים (מי שעדיין נכנס לפה, אם בכלל), הפורום כמעט ולא פעיל. הוא היה פעיל, ועם הזמן הלך ודעך עד שהגענו למצב שבו נכתבות רק 57 הודעות בחודש. פורום שנתכתבות בו פחות מ200 הודעות בחודש, נמצא בסכנת סגירה. כך שמצבנו די עגום. אחרי מחשבות רבות, ונסיונות רבים של ענבלירון ושלי להחיות את הפורום שעלו בתוהו, הוחלט לסגור את הפורום. זה קשה לי ועצוב לי, כי תמיד רציתי פורום ללהקה הזו שבו ניתן יהיה להשתתף בדיונים רבי משתתפים, כי בכל זאת- בון ג'ובי זו להקה עם שם ברמה עולמית, אבל זה לא קרה. אפשר לספור את חברי הפורום על יד אחת. בכל זאת, אני רוצה להודות לכל האנשים שהיו חלק מהפורום והפיחו בו חיים מדי פעם. כבוד גדול לנהל פורום כאן בתפוז. אז הפורום נסגר, וזה לא סוף העולם, וזה לא נורא. נוכל לפתוח קומונה ללהקה, ואם היא תהיה פעילה אולי ביום מן הימים הפורום יפתח שוב, והפעם הוא יהיה שונה, עם יותר אנשים ודיונים, ואז אשמח לנהל אותו. בינתיים, הפורום יסגר. אוהבת ומעריכה את האנשים שהיו חלק מהפורום הזה, נתראה
 

LIRONSH100

New member
שני.

אז ככה, אני מתנגדת לסגירה הזו, באופן חד משמעי! ויש לכך כמה סיבות, אבל אני אדבר על שתי היסבות החזקות ביותר. הראשונה, והמשמעותית. 90% מהבנות כאן, בבשלב בחיים שהן לא נמצאות לייד מחשב רוב ימות השבוע.לכן, אנחנו מדברות באצמעים אחרים. והדוגמא הכי ברורה לזה, שקיבלנו במהלך סופ"ש החלטה, שרצינו לפרסם אותה כאן, וכשנכנסנו, לא האמנו, לא רצינו להאמין. אז, אני יודעת, שבתוך חודשיים, המצב של כמה בנות משמעותיות בפורום הזה, יהיה יותר טוב. דבר שני, איך את עושה דבר כזה? את לא מודיעה? את לא אומרת לנו מילה אחת. את לא אמרת, "תקשיבו המצב של הפורום רע, חייבים למצוא חברי פורום חדשים" ואנחנו יכולות לעשות את זה. רק שאת לא נתנת לנו הזדמנות. ואיך? אז ככה: באתר מקושרים- יש כרטיס שנפתח, בשם "ג'ון בון ג'ובי" בכרטיס הזה יש יותר מעשרים חברות. חלקן מהפורום, אך הרוב, בכלל לא. אפשר, לקחת את הדפים של ההיסטוריה של הפורום הזה. ולעבור עמוד עמוד, ולשלוח לכל חבר לשעבר, הודעה, לחזור הבייתה. אחרי הכל, הפורום הזה, הוא הבית שלנו. כשהייתי בטירונות. חברה שלי אמרה לי "כשלירון נכנסת הבייתה, היא אומרת, "לקבלת הביית הבית יעבור להקשב, 2,3 מחשב!!!" ואת יודעת מה אמרתי? "זה לא מחשב,זה פורום בון ג'ובי" כי הפורום הזה הוא הבית שלי, המקום שהכרתי את החברות שלי. המקום שהעברתי חצי שנה מאז שסיימתי את הבית ספר, לצבא. כשאני הייתי בצבא, חיכייתי לשנייה שאני אגיע, כדאי לכתוב בו. אז בבקשה. תני לנו להלחם עליו. תני עוד סיכוי. כי נכון, הלהקה עכשיו לא בטור, ואנחנו כרגע בתקופה שאין לנו כל כך הרבה זמן. אבל, מבחינתי. שהפורום הזה יהפך להיות שיחות הזויות בין דורת'י, שתוענת שהיא הכי סקסית בעולם, לבין ג'סי, ג'ון, ריצ'י, דייבי, טיקו, פיש ליפש, קולטון, גבי, סטפ,ו.. אם שכחתי מישהו מהדמויות נוג, את מומזנת להוסיף.. כי זה מפחיד, אבל נוגה חזתה את זה בדיוק, לפני הקיץ, נכתב סיפור. הסיפור של הפורום הזה. ואני לא מתכוונת לוותר על הפורום הזה. ושני, אני יכולה לתקוף אותך בקלות. הרבה יותר ממה שאת מתארת. אבל אני לא רוצה, כי אני לא רוצה שיקרה משהו רע לפורום הזה. אוהבת המון לירון. HAND
 

Black Balloon

New member
תקשיבי,

הפורום הזה דועך לא מהיום ולא מאתמול. הוא הולך ודועך כבר למעלה מחצי שנה, ולא היה קשה להבחין בזה. וכן, ניסינו להחזיר אנשים שעזבו את הפורום, אבל את יודעת מה? הם פשוט לא רצו. והיו נסיונות קודמים להביא אנשים לכאן, שלא צלחו. היה המון זמן להביא לכאן אנשים, אבל זה לא קרה. ענבלירון ואני פרסמנו הודעה כאן בפורום שקוראת לכן לפרסם את הפורום בפורומים אחרים, אבל אף אחת לא נענתה. שמעי, אני שמחה שהכרת כאן חברות טובות והכל, זה לא סוף העולם שנסגר הפורום.תוכלי להמשיך לדבר איתן במסנג'ר ותוכלו לפתוח קומונה ללהקה, שזה ממש כמו פורום. כך שאולי בעתיד יפתח הפורום שוב. אני מכירה פורומים שנסגרו ונפתחו מחדש. למה הכוונה לתקוף אותי בקלות? זה לא כ"כ נעים לראות פורום סגור, אבל זה לא סוף העולם.
 
פרישת המנהלת וסגירת הפורום

אנו מודים לBlack Balloon על ניהול הפורום עד כה ומאחלים לה הרבה הצלחה בהמשך דרכה
עקב מיעוט פעילות, בשלב זה הפורום ייסגר. הנכם מוזמנים להמשיך ולגלוש ביתר הפורומים בתפוז
אנשים
 

nogao10

New member
לא!!!!!!!!!!!!!!!!

טוב, אני מודה, לירון התקשרה אליי היום בבוקר בהיסטריה וכן, אני מודה, אני על המחשב מאוד מעט, אבל בעצם זה אשמת בון ג'ובי שגררו אותי (בשיערות, מה?) להרפתקאה הנפלאה הזאת שגם נקראת שנת שירות. האמת היא, שלהתחיל מאפס זה לא רע בכלל, זה אפילו יכול לחזק אותנו כקהילה ואני מסכימה עם שני שאולי יום אחד נחזור כפורום חזק (כמו שהוא היה בעבר והלוואי שאפילו יותר) אבל מה שמטריד אותי באמת בעניין זה- מה יקרה לכל מה שכתבנו עד עכשיו? האם זה יעלם בתהום האינטרנט? יש כאן כל כך הרבה רגעים שכיף לחזור אליהם, הפינה ההזויה (ומקרה מייקל) הצטרפות של בנות, הריבים של לירון ובת אל, התמונות, הצחוקים.... אני מסכימה שאם זה יעלם מהיום אני אישית כותבת כל יום 3 הודעות ביום, בוקר-צהריים-ערב, רק שהמקום לא יעלם. זה באמת הבית שלי של בון ג'ובי, כי כמה שאני נמצאת גם בפורומים אחרים תפוז זה אחרת, אני מכירה את כל הבנות, אנחנו מבינות את הצחוקים אחת של השניה, אני לא צריכה לפחד שאולי אני אומר מילה לא במקום כי אנשים יודעים מה הכוונה שלי, וזה לא ככה במקומות אחרים. האם יש עדיין סיכוי (או הארכה) להציל את הפורום??? אני אתגעגע לקיומו, בלי ספק, אבל כמו שנאמר If that's what it takes that's what I'll do ואם חייבים להקים קומונה אז שלום שלום קומונת "ריצ'י סמבורה"... זה החלום שלי שנים
כן, על זה אני מדברת, כל ההערות הקטנות האלה שאפשר לומר רק בפורום בון ג'ובי תפוז... המקום היחיד שאני מסתכנת לעצבן את הצוות שלי שבמקום לעבוד אני כותבת במחשב- כי כל כך חשוב לי להיות כאן. פורום שלי, הכרתי בזכותך כל כך הרבה עולמות ואנשים, והמון בהצלחה לנו, כי בלעדייך, אנחנו קצת אבודים, אבל נמצא את דרכנו, בון ג'ובי הוא הבית שלי- אם כאן ואם שם, ויום יבוא ונתראה שוב..... אני אסיים את המכתב במשהו שאני חושבת שנכון לנו- You know you gonna live though the rain You got to KEEP THE FAITH !! שמרו על האמונה, יקיריי, ונתראה בקומונה החדשה.... אוהבת המון המון נוגה
 

LIRONSH100

New member
אני ובת אל כבר עובדות על הקומונה החדשה!

רק, באמת, מה יקרה אם ההיסטוריה של הפורום? תמיד כיוותי שבחפ"שש שלי, אני אהיה על הפורום, ויעשה העתק הדבק, לכל הדברים שאני אוהבת כאן. מהפינה ההזוויה, ולפינת היצירה. מהרגעים שאני בחיים לא אשכח. (הפינה הראשונה, איך שהיא רק התחילה...) הריב עם מעריצי מייקל..."הריבים" של עם בת אל.. (אבל זה לא רציני, אנחנו צוחקות, ) ההצטרפות של בת אל, ההצטרופות של נוגה, ההצטרפות של ענבל.. ההצטרפות של לירן. הגיוסים... הימי הולדת... זה היה בית, והוא נהרס. אז אני עוזבת את הקן, ובונה קן חדש. אבל הפעם, זה קן, שיבנה ביחד. לא רק בן אדם אחד. אני ובת אל מתחילות. כל אחת מוזמנת לעזור. בכל דרך שהיא תחשוב. אני לא יכולה לתאר את היום הזה. עברתי יותר מידי היום, זו תקופה רעה, שכל הזמן אני שומעת בשורות רעות, אפילו רעות מאוד. תמיד כשזה נגע לבונג' תמיד הם גרמו לי לחיוך. תמיד מצאתי את הדרך לחייך. אבל פה, אני רק נעשת עצובה יותר ויותר. הפורום הזה הוא הבית שלי, וקשה לעזוב בית. לא משנה כמה רע היה, ולא היה לי רע, היה לי מעולה. ואולי מעולה זה מילה קטנה בשביל להגדיר את זה. זה מדהים אה? כשאומרים לנו שהפורום נסגר, אנחנו מתעוררות, ולא נותנות לזה לקרות. נלחמות כמו לביאה שמגינה על הגור שלה. וזה בדיוק מה שהיינו רוצות לעשות, רק שלא נתנו לנו הזדמנות.
 
למעלה