סבל

[ינוקא1]

כתבתי בצחוק

אבל כתבת מאוד יפה.

 

[הקוסמת הורודה]

כמובן שזה חיובי ואשרייך.

 

[רועי החושב]

אופיום להמונים

הכתות והדתות למיניהן מפתות את הטיפשים על ידי הפיכתן של תלאות וסבל יומיומיים למשהו מיסתורי ומזהיר- בעל משמעות אלוהית (עונש על חטאים) \קוסמית (פעולת כוחות עליונים) וכ"ו.
לא הסבל בא על פתרונו בדתות\כתות האלו אלא נוספת לו משמעות מדומיינת שמאפשרת לשאת אותו.
הכת המטורללת שלך לא יוצאת מהכלל במקרה הזה. מזיינת את השכל על "התמרה של הסבל" באיזושהי משמעות מיסטית כאילו שהסבל "בונה" ומפתח את ה"גופים העליונים". "דרך הפקיר", "דרך הנזיר" ו"דרך היוגי" הן פרקטיקות של התעללות עצמית שמבחינה קיומית מעניקות משמעות לסבל ויש לציין גם שמבחינה נרקוטית העינוי העצמי מייצר משככי כאבים (או "מימנים גבוהים" בשפת הכת) שממסטלים את המתרגל וגורמים לו להתמכר לעינוי העצמי.
אלו הן פרקטיקות דוחות ומבחילות. מהבחינה הזו נכון לשייך את שיטת גורדייף לנצרות כפי שטען (למרות שלקח הרבה מהמזרח הרחוק) מכיוון שהנצרות מאמינה בהתעללות בגוף כדי לזכך את הנשמה. פיסגת הסימבוליקה הנוצרית היא ההתעללות המוחלטת העצמית בגוף עד כדי קורבן אדם, ואת זה מסמל ישו על הצלב.
ללא ספק מדובר בכת נוצרית מטורפת ומבחילה שמעלה על נס את ההתעללות העצמית.
יש לציין שה"עירות" שמשיג נרקומן ההתעללות העצמית היא ממשית. אנשים שמתעללים בעצמם לא ישנים (הגוף במצב סטרס ולא יכול לישון) אלא נמצאים במצב פסיכוטי וזה אומר שיש להם הזיות ("מצב תודעה גבוה") שמחליפות את התפקיד של החלומות אצל אדם בשנת הלילה. אדם שלא יכול לישון ונהיה פסיכוטי מתחיל "לחלום" כלומר לראות תכנים שהיה אמור לראות רק בחלום הלילה.
זו בדיוק ההגדרה של מטורף אצל אפלטון -אדם שרואה בזמן עירות מה שהיה אמור לראות רק בזמן שנת הלילה. וזו ה"עירות" של הכת המטורללת שלך- פסיכוטיות מוחלטת.
אתה אדם מסכן ומעורער בנפשו שנסחף לכת מסוכנת. היזהר מהם! פנה לעזרה. פנה למרכז לנפגעי כתות. אתה ממש דפוק בגללם. אפשר לראות שנפגעת מהם! משהו בך לא בסדר באופן חמור! בבקשה פנה לעזרה.

 

[neophile]

אין לךל שמץ של מושג על מה אתה מדבר

אני חושב שאם היית מפסיק לקשקש כלכך הרבה והולך לנסות אולי היית מוצא מקום טוב לתרגל בו שקט , שזה אחד התנאים להתפתחויות נוספות .
&nbsp
כל מי שיש לו מודעות עצמית ברמה מסויימת , מודע גם לסבל שנוצר בגלל פער בין הרצוי למצוי אבל לא רק , הסבל גם נוצר על ידי התיימרות להיות בעל אפשרויות שאין לך בפועל .
&nbsp
אין ספק שההתמרה של הסבל לא אמורה להחליף פעולות שמקדמות אותך , בדרך הרביעית עובדים בתוך החיים ולא מחוץ להם או בנפרד .
&nbsp
זה גם וגם ... לא או זה או זה ..
&nbsp
אני בטוח שהרעיון הזה של להיות מסוגל להתמודד עם סבל אולי מערער כל מני הצדקות שנתת לעצמך על דברים שעשית ואמרת לאנשים אחרים בגלל שלא יכולת אחרת .
&nbsp
&nbsp

 

[רועי החושב]

אין שום קשר בין תגובתך לבין מה שכתבתי

אתה מתווכח עם טיעונים דמיוניים שכלל לא כתבתי.

 

[lightflake]

אם היית יכול לכתוב רק משפט אחד בלבד במקום כל הנל

מה הוא היה ?

 

[Mist2]

זה מאוד תלוי למי אני כותב

לאנשים שונים הייתי כותב דברים שונים.
&nbsp
אם הייתי כותב לעצמי אז יש להניח שהייתי בוחר ב:
״סוד התמרת הסבל מתחיל בקבלת הסבל.״

 

[lightflake]

 

[lightflake]

סוד התמרת הסבל

מיסט אומר: "מתחיל בקבלת הסבל"
&nbsp
לייטפלייק נותן פירוש: "קבלת הסבל" - כלומר קודם כל שלב ראשון להפסיק לברוח מהסבל
להפסיק לנסות להקל את הסבל או להסיח את דעתנו מהסבל או לסמם את עצמנו כדי לא להרגיש את הסבל...
אחרי זה להתחיל בחקירת הסבל
חקירת שורשי הסבל
מה זה הסבל הזה ?
מי זה שמרגיש שהוא סובל ?
האם מי שאני חושב/מרגיש/מאמין שאני זה באמת אני ?
האם אני יכול לאחוז במישהו הזה שאני מאמין שאני ?
האם זה מישהו ממשי?
&nbsp
זו לא חקירה תיאורתית אלא ממשית
במקום לקבל איזשהו מושג/תחושה שיש כאן מישהו ולהאמין שזה באמת אני, עליי לבדוק זאת בצורה מעשית וישירה
בשלב ההתחלתי עליי לנסות ממש להיות המישהו המיסתורי הזה - כמו ללבוש את הצורה הזו (גם אם היא משתנה) על עצמי כדי לבחון אם זה אני או שזה רק דמיון
באופן פרקטי זה כמו להכניס את אור תשומת הלב אל תוך המבנה הדמיוני הזה שאני מזוהה עמו כ"אני"
לנסות "להיות האני"
ואז לראות אם באמת יש שניים או שאחד מהם נעלם ברגע שהאור נוגע בו
לנסות "להיות ההוויה"
ובהמשך באופן פרקטי זה אומר לשחרר כל מאמץ, ורק "להיות",
"רק להיות בשקט"
יש שקוראים לזה גם בשם "מדיטציה"
&nbsp
&nbsp

 

[Mist2]

לא ממש מסתדר לי עניין החקירה

למה זה מעניין בכלל לעבודת האדם על עצמו:
1. שורש הסבל
2. מה זה הסבל הזה
3. מי זה שמרגיש
וכל השאר....?
&nbsp
מבחינתי כל זה רק פסיכולוגיה, שאין לה מאומה הקשור לעבודת האדם על עצמו.
&nbsp
כל מה שזקוק האדם הוא המאמץ ברגע!
כאשר ישנו מאמץ, ניתן להבחין בכל מה שאתה ״חוקר״...
&nbsp
ישנו סבל, המכונה מיד מייצרת תגובות:
אני חש רע, אני מרגיש רע, למה זה מגיע לי, אני מסכן, כיצד ניתן להפסיק את זה ועוד.
מיד אחרי כן מתחילה הזדהות טוטלית עם הסבל ועם התגובות שהמכונה מיצרת...
&nbsp
כאן אמורה להיכנס העבודה של האדם על עצמו, שניתן לחלק אותה בצורה מאוד גסה ל-2.
1. הניסיון להיות ברגע והפסקת ההזדהות (זה מאוד בכללי).
2. התבוננות על המכונה וכל התגובות של המכונה ברגע.
&nbsp
אין חקירה ממשית, אם אתה לא נימצא ברגע, במצבנו הרגיל כל חקירה היא דמיון ולא יותר.
ואם אתה נימצא ברגע, אין מה לחקור, הכל נגלה..
&nbsp

 

[lightflake]

נקודה מהותית שכבר נגעתי בה כמה פעמים בעבר כאן

אנחנו משתמשים פעמים רבות באותן מילים בדיוק "חקירה" במקרה הזה
ומתכוונים לדברים שונים לגמרי
&nbsp
אני מדבר על החקירה שרמנה מהרישי דיבר עליה. זו לא חקירה שכלית, זו חקירה ממשית.

 

[Mist2]

התייחסתי גם לזה, לא ראית?

 

[lightflake]

בודאי, על זה עניתי לא?

הפסקה האחרונה שלך מלמדת אותי שאתה לא מדבר על חקירה באותו מובן שאני מדבר עליה
אני מרשה לעצמי להניח שאין לך נסיון בחקירה (של רמנה) ואתה מקשר בטעות בין החקירה המוכרת לך לחקירה הזו. כפי שהסברתי למעלה לא מדובר על חקירה שכלית.

 

[Mist2]

יש לי ניסיון בחקירה

השוטר הטוב והשוטר הרע, תמיד עובד...
&nbsp
מה שאמרתי שבמקרה שאתה לא ברגע, החקירה היא שכלית (תרצה או לא תירצה), אם אתה כן ברגע, אין שום צורך בחקירה.

 

[lightflake]

זה כמו לומר שבשביל לעשות מדיטציה צריך להיות ער

ואם אתה כבר ער אז אין שום צורך במדיטציה...
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[Mist2]

חלקית כן

רוב האנשים העוסקים ״במדיטציה״ טוחנים מים, מקסימום יוצרים חלומות נעימים יותר.
אבל בהדרכה נכונה מדיטציה יכולה להיות כלי להתעוררות.
אם בידך כלים אחרים, אולי טובים יותר, אין כל צורך במדיטציה...

 

[lightflake]

שו האדה השוטר הטוב והרע?

אתה מתכוון במקרה לגנב המחופש לשוטר ?

 

[Mist2]

“What does it mean, to become free?
Free of what?
Free for what?
And how is it done?
This is the question.
In that last time, Ouspensky seemed to show so clearly how.
By accepting everything that life and death could bring, by not resisting, he became free.”
רודני קולין