סבב פסח
- פותח הנושא noa128
- פורסם בתאריך
חג מוזר
לפני עשרים וכמה שנים חגגנו ליל סדר בפורום משפחתי מצומצם. אבא שלי היה אז חולה בשלב הסופי של הסופני ולא רצינו צרמוניות. שבועיים אחרי זה הוא נפטר. במשך שנים לא יכולתי עם החג הזה. כל ליל סדר הייתי פורצת בבכי. אח"כ באו הילדים, גדלו הילדים, והתחיל הסידור של "אצלי-אצלו". כש"אצלו" - נהגתי להסתלק לנופש בארצות הגויים. החברים החו"ליים שלי לא יהודים. הם איפשרו לי לברוח מאי-הסדר של ליל הסדר. שם ראיתי איך "אצל מי השנה?" זה סיוט קבוע לקראת קריסטמס או איסטר. בול כמו ראש השנה ופסח שלנו. הרבה צחוק. עברו שנים. השנה אני חוגגת עם המשפחה. בבית. פעם ראשונה מזה...מרגישה די טוב. לקח לי שנים להתמודד ולהתחיל מחדש. והנה - הריני פה.
לפני עשרים וכמה שנים חגגנו ליל סדר בפורום משפחתי מצומצם. אבא שלי היה אז חולה בשלב הסופי של הסופני ולא רצינו צרמוניות. שבועיים אחרי זה הוא נפטר. במשך שנים לא יכולתי עם החג הזה. כל ליל סדר הייתי פורצת בבכי. אח"כ באו הילדים, גדלו הילדים, והתחיל הסידור של "אצלי-אצלו". כש"אצלו" - נהגתי להסתלק לנופש בארצות הגויים. החברים החו"ליים שלי לא יהודים. הם איפשרו לי לברוח מאי-הסדר של ליל הסדר. שם ראיתי איך "אצל מי השנה?" זה סיוט קבוע לקראת קריסטמס או איסטר. בול כמו ראש השנה ופסח שלנו. הרבה צחוק. עברו שנים. השנה אני חוגגת עם המשפחה. בבית. פעם ראשונה מזה...מרגישה די טוב. לקח לי שנים להתמודד ולהתחיל מחדש. והנה - הריני פה.
מיקי בת המקורית
New member
בענייני פסח
כבר חודש מסתובבת עם כאב בטן, כשיודעת שהילדים יהיו איתו, ואני אהיה בפעם הראשונה בחיי לבד בחג הזה. החגים כמו ראש השנה ופסח ידועים כחגים של משפחה, מסביב לשולחן, צחוקים, שירים וכל היתר. בגלל שידעתי שהם לא יהיו איתי, השתדלתי להתחמק מהזמנות אחרות, מאד בא לי להישאר בבית ולהנות מהשקט, אבל לא נותנים לי.. אמא שלי החליטה שהשנה אינה מצטרפת לאף אחד, שהיא תהיה איתי אפילו שרק שתינו נהיה. והאקס שלי לא מוותר, הציע לי שנעשה יחד את הסדר הילדים, הוא ואני וכמובן שנצרף את אמא שלי. עדיין לא יודעת מה לעשות, הילדים אוהבים את החג עם משפחתו, השירים, קריאת ההגדה והם יהיו שם כ40 איש, הם אוהבים את השמח הזה, מצד שני שנהיה רק אנחנו, לשחק את המשפחה המאושרת, ממש לא יודעת... מה אני עושה? מה אתן מציעות?
כבר חודש מסתובבת עם כאב בטן, כשיודעת שהילדים יהיו איתו, ואני אהיה בפעם הראשונה בחיי לבד בחג הזה. החגים כמו ראש השנה ופסח ידועים כחגים של משפחה, מסביב לשולחן, צחוקים, שירים וכל היתר. בגלל שידעתי שהם לא יהיו איתי, השתדלתי להתחמק מהזמנות אחרות, מאד בא לי להישאר בבית ולהנות מהשקט, אבל לא נותנים לי.. אמא שלי החליטה שהשנה אינה מצטרפת לאף אחד, שהיא תהיה איתי אפילו שרק שתינו נהיה. והאקס שלי לא מוותר, הציע לי שנעשה יחד את הסדר הילדים, הוא ואני וכמובן שנצרף את אמא שלי. עדיין לא יודעת מה לעשות, הילדים אוהבים את החג עם משפחתו, השירים, קריאת ההגדה והם יהיו שם כ40 איש, הם אוהבים את השמח הזה, מצד שני שנהיה רק אנחנו, לשחק את המשפחה המאושרת, ממש לא יודעת... מה אני עושה? מה אתן מציעות?
נו...
מיקי, זה בדיוק מה שאני אעשה. רק בלי האמא שלי, ע"ה, וכן עם האמא שלה - שתחיה את חייה שלה - אבל זו העיסקה: טייק איט אור ליב איט. ואת האמת? הכי איכפת לי שביתי תהיי לצידי, ואני לצידה. זה מה שהכי מעניין אותי. שלא היא ולא אני נרגיש חצויים. (אה, ושהאוכל יהיה על טהרת המטבח המרוקאי, כמעט שכחתי לציין, גם מזה איכפת לי מאוד...) אז מה פה לא משפחה מאושרת? הילדים שלך ישמחו? זה ישמח אותך? אז אם את רק יכולה לשבת שם ולבקש מעצמך לא לסבול הערב, וליהנות ממה שיש - שיהיה חג שמייח!
מיקי, זה בדיוק מה שאני אעשה. רק בלי האמא שלי, ע"ה, וכן עם האמא שלה - שתחיה את חייה שלה - אבל זו העיסקה: טייק איט אור ליב איט. ואת האמת? הכי איכפת לי שביתי תהיי לצידי, ואני לצידה. זה מה שהכי מעניין אותי. שלא היא ולא אני נרגיש חצויים. (אה, ושהאוכל יהיה על טהרת המטבח המרוקאי, כמעט שכחתי לציין, גם מזה איכפת לי מאוד...) אז מה פה לא משפחה מאושרת? הילדים שלך ישמחו? זה ישמח אותך? אז אם את רק יכולה לשבת שם ולבקש מעצמך לא לסבול הערב, וליהנות ממה שיש - שיהיה חג שמייח!
רק על עצמי לדבר ידעתי
אני זוכרת את הפעם הראשונה. זה היה לפני המון פעמים. לא חגגתי איתם ליל סדר אבל ראש שנה דווקא כן. מאז חגגנו ביחד גם ימי הולדת ומצוות וגיוס וגמר קורסים ושחרור... יש הרבה סיבות לאירועי ביחד. תמיד היינו גאים בכך שאנחנו גרושים אך ביחסים טובים בניגוד ל"תפיסה המקובלת". שכל העולם יראה - הנה! אפשר גם אחרת! הבת שלי אמרה לי שלשום שאם הבחירה היא בין לבד ל-ביחד, עדיף ביחד. הילדים שלי הם המורים שלי בענין הזה. הכל תלוי בהרגשה האישית שלך. אבל אם כל מה שמטריד אותך זה מה יחשבו אחרים - מה איכפת לך בעצם?
אני זוכרת את הפעם הראשונה. זה היה לפני המון פעמים. לא חגגתי איתם ליל סדר אבל ראש שנה דווקא כן. מאז חגגנו ביחד גם ימי הולדת ומצוות וגיוס וגמר קורסים ושחרור... יש הרבה סיבות לאירועי ביחד. תמיד היינו גאים בכך שאנחנו גרושים אך ביחסים טובים בניגוד ל"תפיסה המקובלת". שכל העולם יראה - הנה! אפשר גם אחרת! הבת שלי אמרה לי שלשום שאם הבחירה היא בין לבד ל-ביחד, עדיף ביחד. הילדים שלי הם המורים שלי בענין הזה. הכל תלוי בהרגשה האישית שלך. אבל אם כל מה שמטריד אותך זה מה יחשבו אחרים - מה איכפת לך בעצם?
מיקי בת המקורית
New member
לאאאא
ממש לא מטריד אותי מה יגידו אחרים, מאז הגרושין כל הזמן מדברים, לא מבינים שיכולה להיות דרך אחרת לגרושין, לא מבינים שאפשר להישאר חברים גם עם מתגרשים, התתפיסה המקובלת היא ששונאים אחד את שניה וזה לא מה שרציתי, ממש לא, גם לא חשוב לי מה חושבים זו הרגשה אישית שלי, ורק שלי...
ממש לא מטריד אותי מה יגידו אחרים, מאז הגרושין כל הזמן מדברים, לא מבינים שיכולה להיות דרך אחרת לגרושין, לא מבינים שאפשר להישאר חברים גם עם מתגרשים, התתפיסה המקובלת היא ששונאים אחד את שניה וזה לא מה שרציתי, ממש לא, גם לא חשוב לי מה חושבים זו הרגשה אישית שלי, ורק שלי...
מחירות לעבדות או להיפך ?
היי עייף למיקי
קוראת אותך ואת התגובות, ומעבר לנטיית הלב הטבעית שלי להצטרף לדברי גריפון ותלתלים - נשמע לי שבלב את יודעת מה את רוצה... אז הנה הצעת פשרה מבית מדרשי: את ליל הסדר תעשי עם הילדים באשר יילכו (הרי הוזמנת, לא? ולבד בבית עלולה לתקוף אותך עצבת) - ואחר כך שיישארו הם אצל משפחת האב - ואת תפרגני לעצמך לבד מפנק של איזה יום-יומיים - אולי אפילו מחוץ לבית, או בבית עם נפשות אהובות - חברים או משפחתך שלך... ושיעבור לך טוב,
היי עייף למיקי
מיקי בת המקורית
New member
בוקר טוב ואני עדיין חולה ../images/Emo10.gif
בסוף אני עושה אצלי בבית את ליל הסדר כולם הסכימו, הכוונה לילדים שבוודאי מעדיפים לעשות עם שנינו אז הוא יהיה (האקס), אני, הילדים ואמא שלי אחרי הארוחה יסעו למשפחתו להמשיך את החגיגה ואני נוסעת לחברה להמשך החג קצת מתח באוויר, אבל למען כולם במיוחד עבורם, לילדים שלי שיהיה לכולם חג שמח ושכל אחר ימצא את מקומו לערב החג ולך פרפרית, אם אין לו איפה לעשות את הסדר ויהיה לבד שתפי אותו, הזמיני אותו מבינה אותך אבל אל תשאירי אותו לבד בשבועיים האחרונים הסתובבתי עם הרגשה ממש מחורבנת על כך שאולי אהיה לבד השנה, זו הרגשה ממש ממש לא נעימה
בסוף אני עושה אצלי בבית את ליל הסדר כולם הסכימו, הכוונה לילדים שבוודאי מעדיפים לעשות עם שנינו אז הוא יהיה (האקס), אני, הילדים ואמא שלי אחרי הארוחה יסעו למשפחתו להמשיך את החגיגה ואני נוסעת לחברה להמשך החג קצת מתח באוויר, אבל למען כולם במיוחד עבורם, לילדים שלי שיהיה לכולם חג שמח ושכל אחר ימצא את מקומו לערב החג ולך פרפרית, אם אין לו איפה לעשות את הסדר ויהיה לבד שתפי אותו, הזמיני אותו מבינה אותך אבל אל תשאירי אותו לבד בשבועיים האחרונים הסתובבתי עם הרגשה ממש מחורבנת על כך שאולי אהיה לבד השנה, זו הרגשה ממש ממש לא נעימה
לא יודעת מיקי....
קודם כל בריאות והרבה.
הוא יכול ללכת להורים שלו אם ירצה..... הוא מעדיף לעשות איתנו! לי קשה עם זה. אני יודעת שזה לא דומה, אבל לפני שבועיים בערך נפגשנו כל החבר'ה- כשא' התקשרה להזמין היא אמרה שהיא משאירה לי את ההחלטה אם להזמין אותו או לא ואני החלטתי ללכת לבד, עד עכשיו היינו הולכים ביחד לכל אירוע- חברי או משפחתי על אף שנפרדנו. אני מרגישה שה"תלות" הזאת גובלת בסוג של חולניות...כשהלכתי למפגש לבד הרגשתי רווחה נפלאה מצד אחד והמון רגשי אשמה מצד שני. כולם ישמחו אם יבוא (חוץ מאמא שלי כמובן) כולל אני ועדיין מרגישה שזה לא נכון. פףףףףף. מה יהיה?
קודם כל בריאות והרבה.
אביב הגיע
היי עברתי כמה ימים של גמילה מהרשת. המחשב שלי שגוסס לאט לאט האיץ קצת, והמוניטור התפגר. לקח לי קצת זמן לסדר הכל אבל אני פה, מחשב עדיין ישן ועייף, מוניטור חדש ומבריק. איזה הבדל....הקודם כבר היה מטושטש לגמרי..... שמתי לב שפספתי את המסיבה לכבוד הדוקטור. אז הנה כוסית מאוחרת , שיהיה בהצלחה. ואשר לחג כל המאכלים איכס מוחלט בעיני. למעט המציה (הקטע עם הביצים והטיגון). מאז שהבנות גדולות פשוט לא קונים פה מצות. וזהו. אז גם מציות לא מטגנים. (והבת שלי, שיש לה מודעות יתר (ולא ממש מוצדקת) לרוחב שלה היתה מוספיה פה שאנחנו לא זקוקות לזה.) אהה רגע....לפני שיזרקו אותי משולחן החג....הגפילטא פיש של רחל שהם חריפים ומתובלים ומאוד מוצלחים (אלא ששנים כבר לא יושבים לאותו שולחן סדר). אבל האביב.... שהייתי ילדה קטנה החרציות תמיד הקסימו אותי. ליד הבית היה שדה גדול. איך שהוא לפני חופש פסח לא שמתי לב לחרציות, אבל ביום הראשון של החופש, אני הייתי שם, בשדה, קוטפת, ומנדנדת לאמא שתביא צנצות לשים את הפרחים. (אמא לא התלהבה כמוני אבל היתה שמה צנצנת אחת בסלון כדי לא להעליב את הילדה). עד היום הפרח מופלא בעיני. (וכבר מזמן אין שדות ליד בתים.)
היי עברתי כמה ימים של גמילה מהרשת. המחשב שלי שגוסס לאט לאט האיץ קצת, והמוניטור התפגר. לקח לי קצת זמן לסדר הכל אבל אני פה, מחשב עדיין ישן ועייף, מוניטור חדש ומבריק. איזה הבדל....הקודם כבר היה מטושטש לגמרי..... שמתי לב שפספתי את המסיבה לכבוד הדוקטור. אז הנה כוסית מאוחרת , שיהיה בהצלחה. ואשר לחג כל המאכלים איכס מוחלט בעיני. למעט המציה (הקטע עם הביצים והטיגון). מאז שהבנות גדולות פשוט לא קונים פה מצות. וזהו. אז גם מציות לא מטגנים. (והבת שלי, שיש לה מודעות יתר (ולא ממש מוצדקת) לרוחב שלה היתה מוספיה פה שאנחנו לא זקוקות לזה.) אהה רגע....לפני שיזרקו אותי משולחן החג....הגפילטא פיש של רחל שהם חריפים ומתובלים ומאוד מוצלחים (אלא ששנים כבר לא יושבים לאותו שולחן סדר). אבל האביב.... שהייתי ילדה קטנה החרציות תמיד הקסימו אותי. ליד הבית היה שדה גדול. איך שהוא לפני חופש פסח לא שמתי לב לחרציות, אבל ביום הראשון של החופש, אני הייתי שם, בשדה, קוטפת, ומנדנדת לאמא שתביא צנצות לשים את הפרחים. (אמא לא התלהבה כמוני אבל היתה שמה צנצנת אחת בסלון כדי לא להעליב את הילדה). עד היום הפרח מופלא בעיני. (וכבר מזמן אין שדות ליד בתים.)
קצת בעייתי החג הזה.....
טוב, אז אנחנו מזמן עושים את החג עם חברים ולא משפחה (כמובן בתוספת אמא שלי) והחגים בהחלט שמחים, מבדחים ולא מעיקים. השנה, אני בבעיה...אני יודעת שלX אין לאן ללכת ובחגים הקודמים הזמנתי אותו לבוא (בכל זאת חברים משותפים) והפעם לא בא לי... ואני מרגישה נורא ואיום עם זה, אבל ממש לא בראש שלי. אוףףףףףףף.....
טוב, אז אנחנו מזמן עושים את החג עם חברים ולא משפחה (כמובן בתוספת אמא שלי) והחגים בהחלט שמחים, מבדחים ולא מעיקים. השנה, אני בבעיה...אני יודעת שלX אין לאן ללכת ובחגים הקודמים הזמנתי אותו לבוא (בכל זאת חברים משותפים) והפעם לא בא לי... ואני מרגישה נורא ואיום עם זה, אבל ממש לא בראש שלי. אוףףףףףףף.....
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.