סאמק

[אלו Z]

סאמק

זהו, עד עכשיו זה היה רק אולי, ויכול להיות, ויש סיכוי... אבל עכשיו זה מוחלט. אנחנו נוסעים לליברפול, אנגליה. וזה סופי. אני כותב פה ואני ממש רועד. בחיים שלי לא הרגשתי ככה. פשוט לעזוב את כל האנשים שגדלתי איתם... כל החברים שאיתם חלקתי את הילדות שלי... כל המקום הזה, השפה, הכל. ולעבור למקום חדש שאני בכלל לא מכיר...זאת ההרגשה הכי חרא בעולם. וזה לא לשנה-שנתיים. זה לתמיד...כך שאם אני אחזור לפה לבד זה יהיה כנראה רק בעוד 6-7 שנים (אחריי צבא). טוב זהו, סתם רציתי לפרוק את זה מעליי, לפניי שאני אספר לחברים הקרובים שלי. אני פשוט מרגיש רע. אגב, אני בן 15...ואנחנו עוברים שנה הבאה, תחילת י"א. לעזאזל.

 

[Odish16]

הינו שם..

אני חושבת שרובנו הרגשנו כמו שאתה הרגשת.. ואז בא הקטע שאנחנו אמורים קצת להרגיע ולהגיד שהכל יהיה בסדר, ושאת השפה אתה בטח כבר יודע או לפחות לא יהיה לך קשה כי יש קצת רקע באנגלית, ושתמצא חברים מהר, ושיהיה אחלה בבצפר, ושתכיר אנשים וחברים ושאל תדאג וכל מיני זיוני שכל כאלה...שבאמת כבר התכוונתי לכתוב אותם, וככה גם עשיתי.. בכל מקרה, אני ממש לא יודעת מה לכתוב, כי הרי אתה במילא תטוס, רק מה שבאמת יש לי להגיד, ושאני פיספסתי, ואם כבר לומדים מטעויות, אולי תלמד משלי. תבלה זמן במחיצת חבריך והמשפחה כמה שרק תוכל, כי באמת..לדעתי זה הדבר הכי קרוב והכי טוב שיש.. אל תפחד לשהות זמן איתם וכאלה...ואל תדאג באמת על קטע של בצפר..הרמה היא יותר נמוכה משו של ישראל.. ואתה אומר שאולי תחזור אחרי צבא..כדאי שתשמור על קשר עם החברים שלך...אבל תנסה כמה שאתה יכול, אם אתה אומר שהם חברי ילדות..כי אני לא חושבת שתרצה לאבד אותם אחר כך.. אבל תמיד יהיה לך למה לחזור..מאה אחוז עדין תהיה לך משפחה ועוד כמה חברים שתמיד יהיו חברים שלך.. אל תדאג יותר מידי. אבל דבר אחד כמו שכולם אומרים..:"כך את זה כחוויה" ובאמת שלומדים מה"חוויה" הזו המון..לפחות אני למדתי מליון טרליון שמיליון דבירם ממנה ועדין לומדת.. בהצלחה

 

[Odish16]

בלעע..מצטערת..כך=קח

 

[LiorUri]

../images/Emo26.gif

זאת יכולה להיות אחת החוויות האדירות ביותר בחיים שלך! הכל תלוי בגישה שלך. נכון שזה קשה, נכון שבאסה לעזוב את החברים וכל מה שיש לך כאן, אבל קודם כל תמיד אפשר לשמור על קשר, ותמיד תוכל לחזור (גם אם זה יהיה עוד 6-7 שנים) וחוצמזה זה מה שההורים שלך החליטו- אז תשלים עם זה! יש לך שתי אפשרויות- הראשונה: להיות מבואס ולבוא לאנגליה עצוב ומדוכא ולהשוות הכל לארץ ולא להשתלב אפשרות שניה: להנות מהזמן שנותר לך בארץ, ואז לבוא בכיף לאנגליה עם ראש פתוח, להכיר מלא אנשים, לראות מקום חדש ותרבות חדשה, להתאים את עצמך ולעשות את הכיף של החיים שלך! תבחר מה שמתאים לך אגב אני הייתי 5 חודשים בארה"ב- לבד לבד שנה שעברה, ואומנם זה טיפה שונה אבל זאת הייתה החוויה הכי כיפית שהייתה לי בחיים, ושמרתי על קשר עם מלא חברים משם. אתה יודע איזה כיף זה להכיר אנשים מהרבה מקומות בעולם??? קיצר- אתה עומד להנות ובגדול- אם תשנה את הגישה שלך! בהצלחה) נב והבונוס הכי גדול זה שאתה לא עושה את הבגרויות הישראליות הדפוקות!!!!!!! ותאמין לי שרק שבשביל זה הייתי מתחלפת איתך!

 

[נעמצי]

ואוו שנה ומשהו אחורה....

אבל קודם כל באת למקום הנכון. כולנו פה ( כמעט ) עברנו את זה. גם אני כמוך לא עברתי לגרמניה לשנה שנתיים. גם אני אם אני אחזור וכשאני אחזור זה יהיה לבד. הדבר הראשון שאתה צריך לזכור זה שחברים אתה לא תאבד. תבלה איתם כל רגע אפשרי, תצלם, תזכור את הכל כי זה מה שחזיק אותך בתכל'ס בתקופה הראשונה שאחרי המעבר. תעשה כל דבר שאפשרי ותיקח כל דבר שעושה לך טוב ויזכיר לך את הארץ. אל תחיה באשליות שהכל יהיה ורוד. ושתיכנס לבית ספר וישר תמצא חברים והכל. כשמנמיכים ציפיות הכל נראה יותר טוב. לקח לי כמה חודשים לקלוט שפה, כמה חודשים להתאפס ואחרי חצי שנה בערך אני יכולה לומר שאני פופולרית ויש לי חברים ויש עם מי לצאת והכל בסדר.... ותזכור שכולנו פה עברנו את אותה חוויה- וכן , תפרוק את הכל פה. אני פרקתי וכל מי שפה כמעט פרק מתישהוא את התיסכולים של לפני המעבר ואחרי. וזה עושה טוב. בהצלחה נעמה

 

[ציקהלה]

קח את החיים באיזי אחי!!!

אחי אל תיהיה מבואס אתה תיראה יהיה לך כיף תנצל את ההזדמות הזאת שיש לך ואל תיהיה עצוב תפיק מזה את ההכי טוב שאתה יכול!!! אם אני הצלחתי להוציא במיבחן הSAT שלי ציון גבוהה אז אתה יכול גם להיות בטוח שעם קצת מעמץ יהיה לך טוב!!! כל המילים שיצאו פה על ידי המיקלדת הם פרי דימיונו של דיסלקט אז אל תסגור דלתות ותרגיש טוב אחי!!

 

[תה צמחים]

אני מבינה אותך...

והמעבר יהיה קשה, אפילו מאוד... אבל אתה תתגבר... ומקסימום תחזור... רק מה שמפחיד אותי בלחזור זה הפיגועים

...

 

[אלו Z]

תודה לכם

קצת שיפרתם את מצב הרוח שלי... אבל אני עדיין לא לגמרי מעכל את זה. כנראה רק בלילה שלפניי הטיסה אני לגמרי יבין מה הולך לקרות לי

 

[LiorUri]

גם לילה לפני בטח לא-

אני עיכלתי רק בשדה התעופה כשההורים שלי הלכו פתאום קלטתי שאני לא אראה אותם חצי שנה אבל חפיף, יהיה לך כיף בסוף........ תראה..

 

[תה צמחים]

למען האמת

בלילה לפני הטיסה כנראה הכי לא תבין. חצי מהחדר שלי היה לא ארוז, אז זרקו לי את הכל

... אתה תתחיל לעכל כמה שבועות אחרי הטיסה...

 

[אלו Z]

פאק

הרגע בכיתי כמו שלא בכיתי מכתה ד' אני עדיין לא קולט את זה... אני מרגיש כל כך חרא עכשיו...ארר טוב תודה לכם שוב...מקווה להשתלב פה איכשהו

 

[תה צמחים]

אני מצטערת לבשר לך

שזו רק ההתחלה

... אני בכיתי כ"כ הרבה... לפני המעבר, עם חברים, ולבד, בשיחות טלפון לפני שנסענו לנמל התעופה, אחרי הנסיעה, בעיקר המון אחרי בי"ס... זה עובר מתישהו...

 

[LiorUri]

בואנה, את לא מעודדת אה?

 

[תה צמחים]

עדיף שאני אשקר?

 

[ציקהלה]

עדיךף שלא תעשי הכללות

מלא פורום הזה היו ביגלל הכללות.... אל תגידי את מה שאת חושבת שאת יודעת על אנשים תגידי מה קרה לך ואל תגידי מה יקרה לו כי אולי הוא יכול לצאת מזה זה יעזור יותר אם תגידי לו מה לעשות. גם לי היו חברים בארץ!! והיו לי הרבה אני מתגעגע כל יום מחדש אבל לא הזלתי דימעה אחת! ולא ביגלל שאני גיבור זה ביגלל שעשיתי מזה את ההכי טוב שאני יכול לעשות ואיך לנצל את כל המשאבים שלי כדי להרגיש טוב!

 

[תה צמחים]

בסדר

אז כל מה שסיפרתי זה מה שקרה לי... וממה שאני רואה הוא לא כמוכך, ולא רואה במעבר דבר טוב. וזה בסדר גמור!

 

[ציקהלה]

תפסיק לבכות אחי

יהיה בסדר אתה רק לא יודע אתה באמת הולך להנות!!!! תחשוב חיובי זה לא ממש נורא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תוציא מזה את ההכי טוב שאתה יכול!! אני יודע שקשה לך לקבל את מה אשאני אומר... יותר קל ללכת לבכות על דברים במקום לקחת אותם כמו בוגר (נכון שאני לא בוגר לדעת הרבה אנשים) ודעת מה אתה עושה איתם