סאמק העולם הזה!
לפני 12 שנים גרתי בדירה שכורה לא רחוק מבית הוריי, הילדם היו קטנים בגיל גן. דלת ממול היא גרה אם לשלושה ילדים בוגרים. הכרתי אותה כל השנים גרנו באותה שכונה תמיד, היא בוגרת ממני בערך ב15 שנים דבר שלא הפריע לנו להיות שכנות ואפילו חברות אולי אחיות גם יכולתי לקרוא לה. היא אהבה אותי כמו אמא מסוככת, היא אהבה את הילדים שלי כאילו היו שלה, כך גם אני אהבתי אותה מאוד, בלילות ישבנו בגינה או שלי או שלה שהיו צמודות לפעמים קישקשנו עד הבוקר . היה לה בעל מוגבל היא לא התרחקה מהבית כדי לא להשאיר אותו לבד, ולי היו שלושה זעטוטים זה גם קשר אותי לבית. כשעזבתי את הרצליה בכינו שתינו, הבטחתי לא לאבד קשר. בכל הזדמנות כשהגעתי להרצליה הלכתי אליה והיא כל כך שמחה, ראיתי אישה קורנת, הקשר הטלפוני נשמר כל השנים מאז עזבתי את הרצליה, כל חג כל ארוע דיברנו איחלנו ושלחנו נשיקה מרחוק, לפני כמה חודשים נולדה לה נכדה ראשונה, הרגשתי את ההתרגשות שלה מהמעמד החדש. התינוקת הזו לא תזכור את הסבתא המיוחדת הזו שהיתה לה. לפני שעה הודיעו לי שהיא כבר לא, ואני לא רוצה להאמין שהיא כבר לא בעולם הזה. אוףףףףףףףףףףףףףףףףףף כמה עצוב לי...... איזה עולם זה, ככה אנשים פתאום נעלמים בחטף, מפחיד! .יהי זכרה ברוך
לפני 12 שנים גרתי בדירה שכורה לא רחוק מבית הוריי, הילדם היו קטנים בגיל גן. דלת ממול היא גרה אם לשלושה ילדים בוגרים. הכרתי אותה כל השנים גרנו באותה שכונה תמיד, היא בוגרת ממני בערך ב15 שנים דבר שלא הפריע לנו להיות שכנות ואפילו חברות אולי אחיות גם יכולתי לקרוא לה. היא אהבה אותי כמו אמא מסוככת, היא אהבה את הילדים שלי כאילו היו שלה, כך גם אני אהבתי אותה מאוד, בלילות ישבנו בגינה או שלי או שלה שהיו צמודות לפעמים קישקשנו עד הבוקר . היה לה בעל מוגבל היא לא התרחקה מהבית כדי לא להשאיר אותו לבד, ולי היו שלושה זעטוטים זה גם קשר אותי לבית. כשעזבתי את הרצליה בכינו שתינו, הבטחתי לא לאבד קשר. בכל הזדמנות כשהגעתי להרצליה הלכתי אליה והיא כל כך שמחה, ראיתי אישה קורנת, הקשר הטלפוני נשמר כל השנים מאז עזבתי את הרצליה, כל חג כל ארוע דיברנו איחלנו ושלחנו נשיקה מרחוק, לפני כמה חודשים נולדה לה נכדה ראשונה, הרגשתי את ההתרגשות שלה מהמעמד החדש. התינוקת הזו לא תזכור את הסבתא המיוחדת הזו שהיתה לה. לפני שעה הודיעו לי שהיא כבר לא, ואני לא רוצה להאמין שהיא כבר לא בעולם הזה. אוףףףףףףףףףףףףףףףףףף כמה עצוב לי...... איזה עולם זה, ככה אנשים פתאום נעלמים בחטף, מפחיד! .יהי זכרה ברוך
