איניגו על הבוקר
New member
נתראה בעוד שנה
יש משהו מאוד מחרמן בלעמוד על הבמה. אתה למעלה וכולם מתחתיך. סוג של שליטה באנשים. אתה זז והם זזים איתך. וכשאלייפים איש זזים איתך זו חוויה חזקה מאוד ומגרה פי שמונה. היא עומדת במרחק 20 מטר מהבמה ומחייכת אליי. כן, מתוך אלפיים איש שבאו לפסטיבל, דווקא אותה אני רואה. שער ארוך וחלק בצבע האהוב עליי, משקפי שמש גדולות על העיניים, גוף מושלם. החיוך שלה מכה בבמה כמו גל בספינה, הבמה זזה, ומתייצבת שוב. או שזה רק אני, מושפע מעוצמת הגומות המנומשות. אני פה למעלה, היא שם למטה. כבר אסוציאציה. זזה איתי, שומעת אותי יחד עם עוד 1999 איש. מרגיש כמו במשחק מקדים לעיניי המון. האיבר מזדקר, הג'ינס מפריע. משחק מקדים וורטואלי עם אשה זרה, ומוזיקה. גן עדן. שניה לפני הסוף נעלמת. אני מאוכזב, מסיים את ההופעה ויורד אל מאחורי הבמה הגדולה, על הדשא. אין איש. פתאום "פסס פסססס". משועשע אני מסתובב סביב עצמי, לזהות את מקור הרעש המצחיק. רואה אותה יושבת עמוק מתחת לבמה הגבוהה, משחקת עם הדשה. ישיבה מזרחתי, רגליים ארוכות מקופלות תחתיה. "בוא" מסמנת לי. אני ,מאוכזב מבחירת מקום חשוף מדי למטרות שהצבתי, נכנס דרך הפיגומים ומתיישב מולה. לא מדברים, ממשיכה לשחק עם הדשה. אני מסתכל על הגוף. עור לבן ללא רבב, נמשים. חזה חצוף מזדקר לו מתחת לחולצה צמודה, מנסה לנחש איך הפטמות. בטן שטוחה כל כך, אפשר להגיש אוכל. ג'ינס נמוך, חופש תחילת העצמות המשולשות, המובילות לשם. לארץ התענוגות. לא עומד בזה, שוכח מהמיקום החשוף לכל, מזה שכל פועל במה מזדמן יכול לראות אותי, דוחף אותה על הדשה. היא נופלת על הגב, מופתעת אך צוחקת... החולצה עולה קצת למעלה, חושפת התחלה של הקו המעוגל של השדיים. אין חזיה, כמה מפתיע. הלשון שלי מוצאת לבד את הקו העגול, מלקקת את העור הלבן. החולצה עולה עוד למעלה (או שמא אני מעלה אותה?) חושפת עור מוצק עם פטמות קטנות ומאוד בולטות. נגיעה קלה עם קצה הלשון, העור העדין מתקשה, העטרה מתכסה נקודות. נושך את הפטמה קלות, עוזר לה להתרומם למלוא הגודל. היד מטיילת בכל גופה, היא נוהמת כמו לביאה מיוחמת, ולא משתפת פעולה יותר מדי. עוזב את השדיים, עולה לצוואר, מוצא את הפה. שפתיים מושלמות, נפוחות מעט, עוטפות את הפה שלי, מחבקות אותו בעדינות, ואז תובעני יותר, הלשון שלי מלקקת את שפתיה כמו נחש פתלתל. גם אני נוהם מהתענוג המושלם, מרגיש את שדייה נצמדות לגופי. היד יורדת מטה, מטיילת על הבטן הלבנה, סביב לטבור, מגיעה לכפתורי של הג'ינס. הפתעה !! הם כבר פתוחים באורך פלא, וטוב שכך. לא היה בא לי להתחיל להתעסק עכשיו עם לפתוח כפתורים. עוזב את פיה, ועובר עם הלשון על כל גופה, משאיר פס רטוב אחריי. תופס את הג'ינס עם השיניים, מתחיל למשוך אותו כמו כלב שמנסה למשוך משהו שהוא מאוד רוצה. פתאום בזווית של העין אני קולט צללית. צללית אדם. בטח אחד מפועלי הבמה עלה עלינו, וצופה בנו. לא אספר לה. שיהנה, אם כבר אני נהנה. משכתי את הג'ינס למטה, חושף חוטיני דקיק סגול, הולך לאיבוד בקיפלים העדינים של גופה. פה לא צריך שיניים. לפתע מכניס את הלשון שלי מתחת לחוט, חש תחתיי בשר עדין ולח, ומושך את החוטיני למטה עם הלשון. אנחה חזקה יותר יוצאת מפיה למגע לשוני בעורה המגורה. מוריד את החוטיני שביקר כל כך הרבה במחוז חפצי, ועובר עם הלשון מכפות הרגליים עד לשפתיים הפתוחות מעט, שוב משאיר פס רטוב. הבחור שצופה בנו החליט להעיז יותר, והוציא את ראשו אל מול המתרחש. דרך הברזנט השקוף אני רואה אותו מוציא את איברו ומתחיל להשתובב עם עצמו. מסתכל על האיבר המגרה והלח. נזכר בנשיקה הראשונה ומנשק גם את השפתיים האלה, כמו את ההן. מלקק אותן, היא מתחילה להתפתל תחתיי. נושך קלות את איברה, כולו, נוגס בו כמו תפוח. הכל רטוב, מבולגן, היא נוטפת ואני מוצץ. כמו סוכריה. פותח את הג'ינס, מוציא את הזין הנפוח. מרים את הראש, ופתאום רואה אותה מסתכלת הצידה על ההוא שמציץ, ונאנחת בקולי קולות. "מגרה אותך שמסתכלים עלייך מזדיינת?" אני שואל. "אתה לא רואה? " היא עונה, משקיעה שתי אצבעות שתוכה, ונותנת לי טעום משפע מיציה. מלקק את ידיה, מתמקם בין רגליה. הזין שלי מוצא את הפתח בין השפתיים. לאט לאט. קצת והחוצה. עוד קצת ושוב החוצה. כל פעם קצת יותר. "נו כברררררר" היא מגרגרת. אין בעיה. הזין שלי ננעץ בה, ממלא אותה, נעטף בה. אני חוזר לנשק את פניה, מזיין אותה, מגביר את הקצב כל פעם עוד קצת. היא עם עיניים עצומות, מציצה כל פעם לצד, מחפשת את המציץ, מוצאת אותו, וממשיכה להנות. המהירות גוברת. "אני רוצה שתגמור לי על החזה, זה בריא לעור" נאנחת, שולפת פיסת פרקטיות מציאותית במיצג התאווה הזה. "אין בעיה" אני אומר, מרגיש זרם עצום מתקרב, שולף את זין שלי, ומשפריץ זרם סמיך בין שדיה, על פטמותיה ועל בטנה. "אוווווך" ארוך יוצא מפי, ונדמה שבדיוק צליל כזה נשמע גם מצדי הימני, איפה שהיה המציצן. "יופי" היא אומרת, מחייכת, מורחת את הזרע על החזה, ואז מלקקת את האצבע. "אתה יכול בבקשה להעביר לי את התיק עם הטישו, ואת התחתונים ?" אני מעביר, מנסה לקלוט בזווית של העין אם הבחור עדיין שם. לא. הוא לא שם. "איך קוראים לך?" אני שואל. "לצורך העניין קרא לי פטמה" היא צוחקת צחוק ג'ינג'י מתגלגל. ואתה ? "אני מוסטפה" אני אומר, מחייך. "טוב, מוסטפה, היה נעים להכיר" היא אומרת בעודה מעלה את החוטיני על גופה ואת הג'ינס אחריו. "הנתראה?" שואל. "למה לא... הפסטיבל הזה הוא פעם בשנה, אולי אהיה פה" היא אומרת, ויוצאת לאטה. "בוא תראה משהו מעניין" קוראת לי פתאום. ניגשתי אליה. פתק גדול מונח על הרצפה ובו כתוב "תודה לכם, נתראה בעוד שנה." חייכנו והלכנו כל אחד לדרכו.
יש משהו מאוד מחרמן בלעמוד על הבמה. אתה למעלה וכולם מתחתיך. סוג של שליטה באנשים. אתה זז והם זזים איתך. וכשאלייפים איש זזים איתך זו חוויה חזקה מאוד ומגרה פי שמונה. היא עומדת במרחק 20 מטר מהבמה ומחייכת אליי. כן, מתוך אלפיים איש שבאו לפסטיבל, דווקא אותה אני רואה. שער ארוך וחלק בצבע האהוב עליי, משקפי שמש גדולות על העיניים, גוף מושלם. החיוך שלה מכה בבמה כמו גל בספינה, הבמה זזה, ומתייצבת שוב. או שזה רק אני, מושפע מעוצמת הגומות המנומשות. אני פה למעלה, היא שם למטה. כבר אסוציאציה. זזה איתי, שומעת אותי יחד עם עוד 1999 איש. מרגיש כמו במשחק מקדים לעיניי המון. האיבר מזדקר, הג'ינס מפריע. משחק מקדים וורטואלי עם אשה זרה, ומוזיקה. גן עדן. שניה לפני הסוף נעלמת. אני מאוכזב, מסיים את ההופעה ויורד אל מאחורי הבמה הגדולה, על הדשא. אין איש. פתאום "פסס פסססס". משועשע אני מסתובב סביב עצמי, לזהות את מקור הרעש המצחיק. רואה אותה יושבת עמוק מתחת לבמה הגבוהה, משחקת עם הדשה. ישיבה מזרחתי, רגליים ארוכות מקופלות תחתיה. "בוא" מסמנת לי. אני ,מאוכזב מבחירת מקום חשוף מדי למטרות שהצבתי, נכנס דרך הפיגומים ומתיישב מולה. לא מדברים, ממשיכה לשחק עם הדשה. אני מסתכל על הגוף. עור לבן ללא רבב, נמשים. חזה חצוף מזדקר לו מתחת לחולצה צמודה, מנסה לנחש איך הפטמות. בטן שטוחה כל כך, אפשר להגיש אוכל. ג'ינס נמוך, חופש תחילת העצמות המשולשות, המובילות לשם. לארץ התענוגות. לא עומד בזה, שוכח מהמיקום החשוף לכל, מזה שכל פועל במה מזדמן יכול לראות אותי, דוחף אותה על הדשה. היא נופלת על הגב, מופתעת אך צוחקת... החולצה עולה קצת למעלה, חושפת התחלה של הקו המעוגל של השדיים. אין חזיה, כמה מפתיע. הלשון שלי מוצאת לבד את הקו העגול, מלקקת את העור הלבן. החולצה עולה עוד למעלה (או שמא אני מעלה אותה?) חושפת עור מוצק עם פטמות קטנות ומאוד בולטות. נגיעה קלה עם קצה הלשון, העור העדין מתקשה, העטרה מתכסה נקודות. נושך את הפטמה קלות, עוזר לה להתרומם למלוא הגודל. היד מטיילת בכל גופה, היא נוהמת כמו לביאה מיוחמת, ולא משתפת פעולה יותר מדי. עוזב את השדיים, עולה לצוואר, מוצא את הפה. שפתיים מושלמות, נפוחות מעט, עוטפות את הפה שלי, מחבקות אותו בעדינות, ואז תובעני יותר, הלשון שלי מלקקת את שפתיה כמו נחש פתלתל. גם אני נוהם מהתענוג המושלם, מרגיש את שדייה נצמדות לגופי. היד יורדת מטה, מטיילת על הבטן הלבנה, סביב לטבור, מגיעה לכפתורי של הג'ינס. הפתעה !! הם כבר פתוחים באורך פלא, וטוב שכך. לא היה בא לי להתחיל להתעסק עכשיו עם לפתוח כפתורים. עוזב את פיה, ועובר עם הלשון על כל גופה, משאיר פס רטוב אחריי. תופס את הג'ינס עם השיניים, מתחיל למשוך אותו כמו כלב שמנסה למשוך משהו שהוא מאוד רוצה. פתאום בזווית של העין אני קולט צללית. צללית אדם. בטח אחד מפועלי הבמה עלה עלינו, וצופה בנו. לא אספר לה. שיהנה, אם כבר אני נהנה. משכתי את הג'ינס למטה, חושף חוטיני דקיק סגול, הולך לאיבוד בקיפלים העדינים של גופה. פה לא צריך שיניים. לפתע מכניס את הלשון שלי מתחת לחוט, חש תחתיי בשר עדין ולח, ומושך את החוטיני למטה עם הלשון. אנחה חזקה יותר יוצאת מפיה למגע לשוני בעורה המגורה. מוריד את החוטיני שביקר כל כך הרבה במחוז חפצי, ועובר עם הלשון מכפות הרגליים עד לשפתיים הפתוחות מעט, שוב משאיר פס רטוב. הבחור שצופה בנו החליט להעיז יותר, והוציא את ראשו אל מול המתרחש. דרך הברזנט השקוף אני רואה אותו מוציא את איברו ומתחיל להשתובב עם עצמו. מסתכל על האיבר המגרה והלח. נזכר בנשיקה הראשונה ומנשק גם את השפתיים האלה, כמו את ההן. מלקק אותן, היא מתחילה להתפתל תחתיי. נושך קלות את איברה, כולו, נוגס בו כמו תפוח. הכל רטוב, מבולגן, היא נוטפת ואני מוצץ. כמו סוכריה. פותח את הג'ינס, מוציא את הזין הנפוח. מרים את הראש, ופתאום רואה אותה מסתכלת הצידה על ההוא שמציץ, ונאנחת בקולי קולות. "מגרה אותך שמסתכלים עלייך מזדיינת?" אני שואל. "אתה לא רואה? " היא עונה, משקיעה שתי אצבעות שתוכה, ונותנת לי טעום משפע מיציה. מלקק את ידיה, מתמקם בין רגליה. הזין שלי מוצא את הפתח בין השפתיים. לאט לאט. קצת והחוצה. עוד קצת ושוב החוצה. כל פעם קצת יותר. "נו כברררררר" היא מגרגרת. אין בעיה. הזין שלי ננעץ בה, ממלא אותה, נעטף בה. אני חוזר לנשק את פניה, מזיין אותה, מגביר את הקצב כל פעם עוד קצת. היא עם עיניים עצומות, מציצה כל פעם לצד, מחפשת את המציץ, מוצאת אותו, וממשיכה להנות. המהירות גוברת. "אני רוצה שתגמור לי על החזה, זה בריא לעור" נאנחת, שולפת פיסת פרקטיות מציאותית במיצג התאווה הזה. "אין בעיה" אני אומר, מרגיש זרם עצום מתקרב, שולף את זין שלי, ומשפריץ זרם סמיך בין שדיה, על פטמותיה ועל בטנה. "אוווווך" ארוך יוצא מפי, ונדמה שבדיוק צליל כזה נשמע גם מצדי הימני, איפה שהיה המציצן. "יופי" היא אומרת, מחייכת, מורחת את הזרע על החזה, ואז מלקקת את האצבע. "אתה יכול בבקשה להעביר לי את התיק עם הטישו, ואת התחתונים ?" אני מעביר, מנסה לקלוט בזווית של העין אם הבחור עדיין שם. לא. הוא לא שם. "איך קוראים לך?" אני שואל. "לצורך העניין קרא לי פטמה" היא צוחקת צחוק ג'ינג'י מתגלגל. ואתה ? "אני מוסטפה" אני אומר, מחייך. "טוב, מוסטפה, היה נעים להכיר" היא אומרת בעודה מעלה את החוטיני על גופה ואת הג'ינס אחריו. "הנתראה?" שואל. "למה לא... הפסטיבל הזה הוא פעם בשנה, אולי אהיה פה" היא אומרת, ויוצאת לאטה. "בוא תראה משהו מעניין" קוראת לי פתאום. ניגשתי אליה. פתק גדול מונח על הרצפה ובו כתוב "תודה לכם, נתראה בעוד שנה." חייכנו והלכנו כל אחד לדרכו.
