נתקפתי בפחד

[אלמוג שלי]

נתקפתי בפחד ../images/Emo5.gif

כן, באמצע שבוע 29 זה קרה לי. הפחד מהאמהות

. הפחד מכך שילד קטן שאני כ"כ מצפה לו עומד להיות כ"כ תלוי בי/ בנו. הפחד מאיבוד העצמאות שלי, מחוסר היכולת לחזור הביתה עייפה (כמו אתמול) ולאפשר לעצמי לנוח בלי שאצטרך לדאוג למישהו אחר. דיברתי על זה אתמול עם בעלי ואמרתי לו שפתאום אני קולטת שעוד חודשיים וקצת החיים שלנו עומדים להשתנות מהקצה אל הקצה ופתאום אני חושבת שאולי אני עוד לא מוכנה לזה. ואני שכ"כ רוצה להיות שם, שעבדתי קשה בשביל זה, נתקפת במחשבות על איך יהיה ואיזו אמא אני אהיה. אז מה, המחשבות שלי הגיוניות ?

 

[חסידה בדרך]

הגיוני ביותר

אני מניחה שזה פחד מסוג אחר - התמודדות אחרת... והיא מאוד מובנת כי זה באמת מה שהולך להיות... להיות אמא זוהי הקרבה!!! ועם כל הכאב - יש בה המון אושר... ותחושות מעורבות. אז קודם כל זה טיבעי ונורמלי ביותר...אני רק מקווה שתמצאי את האיזון בין שניהם כדי שלא תצאי מדעתך.

 

[limor1975]

אלמוגי ../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

זה בדיוק מה שעברתי לפני כמה שבועות טובים ואת חיזקת אותי... זוכרת

כשנהיה שם בקטע לא נבין איך היינו קודם ללא ילדים

ונשאל את עצמנו מה עשינו קודם

נכון זאת הקרבה עצומה אבל שזה שלך אין דבר יותר מדהים מזה

. רגליים קרות זה טבעי ונורמלי לפני כל שינוי מהותי בחיים שלנו. אז, שולחת לך ים של

ים את תהיי א-מ-א נפלאה - אני בטוחה בזה

 

[מתי11]

אלמוג,את לא מגלה את הגלגל../images/Emo3.gif

במה חודשים האחרונים רוב הבנות בשלב זה כתבו שנתקפות מפחד בפני האמהות-וגם את עכשיו ובטח בעוד חודש חודשיים גם אני וכך רובנו. אז על תדאגי-זה כל כך טבעי לפחד מהלא ידוע למרות שכל כך רוצות את זה. אני בטוחה שאת תהיהי אמא טובה,אוהבת עד טירוף,רק מ US אנחנו מתאהבות

קשה אלמוג מעבר לכך תדעי לך שמותר גם לאל היות אמא האידאלית-מותר לטעות,צוטר לא לדעת,מותתתתתתתתתתתתרררררררררררר. אף אחד לא מצפה ממך להיות SUPERWOMAN לכן תאפשרי לעצמך להיות אישה צעירה ומפוחדת שתילמד תוך כדי קחי בחשבון שאין בית ספר לאמהות או להורים אז כולנו לומדים תוך כדי ומטעיות. חיבוק חם ישפר את ההרגשה?אז הנה ,אני שולחת לך

מתי

 

[מריםXX]

זה יותר מהגיוני.

והתרבות שלנו לא ממש מעודדת את זה - כאילו באופן טבעי ומלא בחיוכים מאוזן עד אוזן נסתגל למצב חדש לחלוטין ולאחריות על יצור קטן שתלוי בנו בכל צרכיו. בטח שזה מפחיד, אבל אני מניחה שאחרי תקופת הסתגלות -אינה בהכרח קלה -ניתןלשוב ולהרגיש שחיינו הקודמים אולי השתנו - אבל לא אבדו. ומתחתית שבוע 9 אני מה-זה-מקנאה על השבוע המתקדם, את לא לבד, מרים

 

[סיגל של שגיא]

הגיוניות ונכונות מאוד ומאוד טבעיות.

גם לי היה שלב שרציתי לומר: "STOP, תעצרו מהר, כי אני רוצה לרדת מהרכבת הזו שדוהרת מהר". זה רק טבעי שאת, אדון לעצמך, מתחילה להבין לאן את נכנסת. אבל בצד הפחד והחשש הגדולים יש המון אושר. מהצד השני, תראי אותי. אני כבר שם, ובסיבוב השני, ומלאת חששות אין קץ...

 

[פרח שדה]

../images/Emo24.gifחמודה, פחד זה הגיוני וטבעי

זה היה לא טבעי לולא היית פוחדת. גם אנשים אמיצים פוחדים. אבל בעזרת האומץ מתגברים על הפחד. אומרים שכל ההתחלות קשות...את תהיי אמא נהדרת, אני מאחלת לך שיהיה לך קל מהתחלה, אבל אם לא, אז מותר לך לבכות ומותר לך לבקש עזרה.

 

[דוק26]

אני חייבת להגיד שזה היה לא נורמלי

אם לא היית פוחדת. בהתחלה האחריות נראית כל כך גדולה שזה קצת בלתי נתפס. אבל את פשוט גדלה יחד עם הילד/ה. בהתחלה זה קשה משום שההרגשה היא שבמיוחד אמהות זה דבר נורא תובעני ובמיוחד אצלנו שעברנו כל כך הרבה וכל כך חיכינו לעולל, יש לנו הרגשה שאנחנו רוצים לפצות אותו על כל מה שעברנו. לאט לאט לומדים לאזן. וחייבים לאזן אחרת באמת נשארים מרוקנים. את לא מפסיקה להיות אדם בפני עצמו ביום שאת הופכת אמא ותזכרי את זה. היו המון ימים שאמרתי לעצמי שאולי למרות שחיכיתי 4 שנים, אני לא בנויה להיות אמא, עד שהבנתי אחרי שדיברתי עם חברות שכולן מרגישות את זה בצורה זו או אחרת. גם היום כשהבן שלי בן שנתיים ואני חולה עליו, יש ימים שהוא מוציא אותי מדעתי והסבלנות שלי נגמרת מהר מאד והצעקות מגיעות עד לב השמיים ובכל זאת לא הייתי מוותרת על החוויה. ההתפתחות שלהם, התום שלהם, החיוך שלהם - זה שווה הכל. אני היום בפחד של איך מסתדרים עם שניים. אז את רואה, כל שלב עם הפחדים שלו. יהיו ימים שממש לא תהיי מרוצה מעצמך, יהיו ימים שתביני שעשית טעות זו או אחרת ויהיו ימים שממש תהיי גאה בעצמך. המון בהצלחה, אסנת

 

[אלמוג שלי]

בנות יקרות, תודה ! תודה על העידוד !

אפילו אני בוכה קצת מהתרגשות ממה שכתבתן

אין ספק שאני אגדל כאמא ביחד עם האוצר וגם חשוב לי לחיות ולהיות אני כמעט כמו קודם. בעלי אמר לי אתמול- השינוי יהיה מהקצה אל הקצה אבל השינוי יהיה טוב ושמח ! אפילו החמוד שלי בבטן בועט עכשיו במרץ כדי לאשר את הדברים

) יש לי כל מיני פחדים. חלקם גם קשורים לעבודה. אני נוכחת כל יום בעבודה שלי באפליה כנגד נשים שהן אמהות ונוכחת בלחץ המופעל עליהן לעשות עוד ועוד שעות וזה קצת מלחיץ ומבעס. כל השנים משתדלים להצליח בעבודה, לתרום, להיות ראש גדול וכשבאים הילדים וסדרי העדיפויות משתנים פתאום מסתכלים על העובדת אחרת. אולי אני לא צריכה לחשוב על זה מעכשיו אבל אני מציאותית ואני מנסה כבר מעכשיו לחשוב מה יהיה ונכנסת ללחץ

 

[רחל של ענבל]

אלמוגי, החששות שלך טבעיים לגמרי

גם בהקשר של אימהות וגם בהקשר של עבודה. בהקשר של אימהות כבר ענו לך קודמותיי ממש אותם דברים שאני יכולתי לומר, שלא חייבים להיות אמא מושלמת (אין דבר כזה), שלידת תינוק זו בעצם גם לידת אמא חדשה, ואת גדלה ומתפתחת כאמא יחד עם התינוק שלך. ועוד ועוד. בהקשר של עבודה אני יכולה לספר לך שאותי פיטרו מהעבודה הקודמת לאחר חופשת הלידה והשד לא היה כ"כ נורא כי הכי היה לי חשוב התינוקת שלי ואם המקום לא מתאים לאמהות ובגלל זה פיטרו אותי אז בעצם גם עשו לי טובה. בסוף מצאתי עבודה אחרת יותר מתאימה לאימהות, פחות לחוצה, קצת פחות כסף אבל לא נורא וכולם מאושרים. אל תחשבי עכשיו, בסוף הכל מסתדר לטובה, כשתגיעי לגשר (אם תגיעי) תעברי אותו ואז את כבר תדעי מה הכי חשוב לך. רחל

 

[שירי שירי]

../images/Emo26.gifמתח וחרדה

סליחה שאני נדחפת לשרשרת... אבל אולי אתן יודעות מה ניתן לקחת כדי להרגיע מתח וחרדה בזמן ההריון? אני קצת במתח ובחרדה בימים האחרונים מדברים שלא קשורים להריון... יודעת שזה לא טוב ומקווה שזה יעבור. האם יש משהו טבעי שניתן לקחת וזה מותר? שירי

 

[אלמוג שלי]

רסקיו רמדי !