נתקעתי
שלום לכולם, אני חדשה כאן ומקווה לקצת תמיכה... סיימתי ללמוד לפני 2.5 שנים ומייד כשסיימתי מתוך קריאה נכונה של שוק העבודה (הבועה התפוצצה) - לא חיכיתי והתחלתי לעבוד בחברה גדולה בתפקיד שלא ארחיב עליו את הדיבור מחשש לזיהוי - אבל נסכמו כתפקיד שחור אפרורי וממש לא מאתגר. השיקול היה שאוכל להתקדם בחברה זו ומשם לפרוץ קדימה. והנה עברו 2.5 ואני עומדת בדיוק באותו מקום. נגשתי לאינספור מכרזים פנימים - מכולם חזרתי עם סופרלטיבים על כישורי האינטלקטואלים וכו' אבל עם תשובה שלילית שלרוב מלווה בתרוץ העדר נסיון. להגיד את האמת די ברור לי שאם ניגשים 10 אנשים לתפקיד ומישהו מיומן יותר ממני זה יהיה המצב .... בגדול משדרים לי שהעדר הנסיון הוא מה שתוקע את היתד בגלגלים אך יכול להיות שמעדיפים לא לפגוע בי או לנסות לפתח את העניין לדיון. בחלק מהמהקרים אני יודעת שהמכרז הוא מה שנקרא "מכור" (וכל מי שעובד בחברה גדולה מבין וודאי למה אני מתכוונת). במקביל בעלי היקר (אקדמאי כמוני) השתחל לתפקיד מפתח בחברה גדולה במשק הישראלי ואם ניתן לעשות הקבלה - הוא נמצא גבוה מאוד ואני מאוד מאוד נמוך. כרגע קיבלתי תשובה שלילית נוספת ואני מוצאת את עצמי תקועה ולחוצה. אני לא יודעת מה לעשות בשלב זה ואיך להרים את עצמי - מצד אחד הרגש אומר להתקפל (לא יודעת כמה מכם היו בסטטוס שלי אבל הגעתי למצב שאני מרגישה פטתית וטיפשית) וכמובן ההגיון אומר שהמצב גרוע ואין מה לעשות צריך להחזיק בכל מה שניתן. מנגד רגשי נחיתות כלפי הסביבה מתחילים להתגלות. אני עובדת עם אנשים צעירים ממני. סטטוס משפחתי שונה משלי (גם הם לא מבינים מה אני עוד עושה שם).וכמובן לא נעים אבל זו המציאות - נחיתות לעומת בעלי (למרות שהוא מאוד תומך בי). אני לא יודעת מה עוד לעשות והמצב גורם לי למרמור ולתסכול - כשאני לבדי אני בעיקר בוכה ומדמיינת עולמות אחרים. התשובה היום כאילו נתנה לי אישור סופי למצבי ולידיעה שבמקום שאני נמצאת לא יהיה לי עתיד. חשוב לציין שבמקביל מנסה גם בתחום הלימודים למצוא עבודה במקום אחר אך ללא הצלחה (ה נ ס י ו ן).לא מסוגלת לחשוב על תחום אחר שמעניין אותי ללמוד - הלכתי ללימודי מתוך אהבה למקצוע ספציפי זה כך שגם ללמוד משהו אחר לא רלוונטי. לפני שאני מתפרקת סופית - למישהו יש עצה???
שלום לכולם, אני חדשה כאן ומקווה לקצת תמיכה... סיימתי ללמוד לפני 2.5 שנים ומייד כשסיימתי מתוך קריאה נכונה של שוק העבודה (הבועה התפוצצה) - לא חיכיתי והתחלתי לעבוד בחברה גדולה בתפקיד שלא ארחיב עליו את הדיבור מחשש לזיהוי - אבל נסכמו כתפקיד שחור אפרורי וממש לא מאתגר. השיקול היה שאוכל להתקדם בחברה זו ומשם לפרוץ קדימה. והנה עברו 2.5 ואני עומדת בדיוק באותו מקום. נגשתי לאינספור מכרזים פנימים - מכולם חזרתי עם סופרלטיבים על כישורי האינטלקטואלים וכו' אבל עם תשובה שלילית שלרוב מלווה בתרוץ העדר נסיון. להגיד את האמת די ברור לי שאם ניגשים 10 אנשים לתפקיד ומישהו מיומן יותר ממני זה יהיה המצב .... בגדול משדרים לי שהעדר הנסיון הוא מה שתוקע את היתד בגלגלים אך יכול להיות שמעדיפים לא לפגוע בי או לנסות לפתח את העניין לדיון. בחלק מהמהקרים אני יודעת שהמכרז הוא מה שנקרא "מכור" (וכל מי שעובד בחברה גדולה מבין וודאי למה אני מתכוונת). במקביל בעלי היקר (אקדמאי כמוני) השתחל לתפקיד מפתח בחברה גדולה במשק הישראלי ואם ניתן לעשות הקבלה - הוא נמצא גבוה מאוד ואני מאוד מאוד נמוך. כרגע קיבלתי תשובה שלילית נוספת ואני מוצאת את עצמי תקועה ולחוצה. אני לא יודעת מה לעשות בשלב זה ואיך להרים את עצמי - מצד אחד הרגש אומר להתקפל (לא יודעת כמה מכם היו בסטטוס שלי אבל הגעתי למצב שאני מרגישה פטתית וטיפשית) וכמובן ההגיון אומר שהמצב גרוע ואין מה לעשות צריך להחזיק בכל מה שניתן. מנגד רגשי נחיתות כלפי הסביבה מתחילים להתגלות. אני עובדת עם אנשים צעירים ממני. סטטוס משפחתי שונה משלי (גם הם לא מבינים מה אני עוד עושה שם).וכמובן לא נעים אבל זו המציאות - נחיתות לעומת בעלי (למרות שהוא מאוד תומך בי). אני לא יודעת מה עוד לעשות והמצב גורם לי למרמור ולתסכול - כשאני לבדי אני בעיקר בוכה ומדמיינת עולמות אחרים. התשובה היום כאילו נתנה לי אישור סופי למצבי ולידיעה שבמקום שאני נמצאת לא יהיה לי עתיד. חשוב לציין שבמקביל מנסה גם בתחום הלימודים למצוא עבודה במקום אחר אך ללא הצלחה (ה נ ס י ו ן).לא מסוגלת לחשוב על תחום אחר שמעניין אותי ללמוד - הלכתי ללימודי מתוך אהבה למקצוע ספציפי זה כך שגם ללמוד משהו אחר לא רלוונטי. לפני שאני מתפרקת סופית - למישהו יש עצה???