נתפסתי======

עיניים

New member
נתפסתי====== ../images/Emo141.gif

בין רגלי הסולמות ,,,, פעם בשנה, בדרך כלל לפני פסח, היה מגיע לביתנו - ה צ ב ע י. (מאוחר יותר הוא הפך ל"צבע" והיום - הוא סתם דודו מהום סנטר),,, הצבעי שלנו היה מגיע עם שלשה דליים, מברשות רחבות מוכתמות בלובן הסיד שנותר עליהן מהעבודה האחרונה, ועל כתפו - סולם. כן, אותו סולם עץ כפול, המחובר בראשו ע"י שני צירים, וקצותיו העליונים משופעים, ואף הוא מוכתם בכתמי סיד. "עושים היום צבע" כלשון סבתא - עבורינו היה: "היום אנחנו חוגגים",,, אחי ואני נהגנו לתפוס פינה, לשבת ולהציץ מרחוק בצבעי מטיח את מברשת הסיד על הקירות. ואז,,,, הגיע הרגע לו חכינו: הגיע תור התקרה. הצבעי היה פותח את רגלי הסולם לרווחה, וכשדלי סיד בידו האחת, והמברשת בשניה היה מטפס על הסולם עד לשלב העליון, תולה את הדלי בראש הסולם, מעביר רגל אחת אל צידו השני ו,,,, מתחיל לטייל בחדר. ברגל אחת מפסק את הסולם ובשניה - סוגר, (טוב, נו, הידיים היו עסוקות)
הוא,,,, צחק עלינו מלמעלה לפי התמונה,,, ועוד סולם נוסלגי - הוא סולם החבלים שכל חבר תנועת נוער הכיר. נהגנו לבנות את אותם סולמות חבלים במחנות הקיץ, בחורשות העצים, והיינו משלשלים אותם מן הצמרות. ו-חֶבֶל - מזכיר לי את שיעורי הגדנ"ע בבית הספר. ושוב החבל השתלשל לו מהעץ, ואנו טיפסו עליו באחת משתי הדרכים: או טיפוס מדרגה או טיפוס כוח (רק ידיים ללא עזרת הרגליים),,,, ו-גדנ"ע מזכיר לי את קפיצות הברנזט, כשנאלצנו לקפוץ מהקומה השניה של בניין בית הספר, אל יריעת הברזנט הגדולה שמתחו שאר בני הכיתה. עד עכשיו אני זוכרת את השאגות: "היכון - מתחחחחחח" "היכון - קפוץץץץץץ" "אהההההההההההההה",,,,,,,,,,,,,,,
 
אצלנו קראו לו מויישה הסייד../images/Emo126.gif

ואף אחד במשפחה לא שוכח איך בגיל 3-4 כשעמדתי ליד הסולם, דלי מלא בסיד נשפך עלי... ועוד נוסטלגיה בענייני סיד, זוכרים שתינוקות היו מקלפים שכבות סיד מהקירות והיו מכניסים לפה ? וסיפורי הגדנ"ע שלך עיוני.... אוחח היו ימים... והיום צריך גם לעבוד... בוקר טוב
חונה. נ.ב. עיוני הסיפור על האימוץ המוצלח מאוד ריגש אותי. זה גם הסיפור שלנו.... נזה 28.5 שנים מלאות אושר ואור...
 

אטיוד5

Active member
קראטצן

אחת המילים באידיש שאני זוכר מפעולת הסייד. זה החלק הקשה שבו מגדרים את השכבה הקודמת או שאריות רופפות. סיד מזכיר לי יותר מכל את בור הסיד השכונתי המפחיד. נפלת לשם, תגיד שלום יפה. חבל הגדנע שלנו היה מתוח מעל הירקון שאז עדיין היה נהר. נהר הירקון. ואם מישהו היה נופל לשם, הוא לא היה בר מינן, כמו המסכנים מאוסטרליה. אבל אף אחד לא נפל. אפילו לא הבננות. עוד ביטוי שלא שמעתי מזמן. בננות. חחחחחח. למה בננות? על שום הכיפוף או על שום הקירבה למילה בנות? והירקון הזה גם מזכיר לי את גשר הביילי שהיה מעליו ליד תחנת הרכבת של בני ברק. לימים החליפו את גשר הביילי הזה. חיל הנדסה. למיטב שיפוטי גשר הביילי עשה את שלו לפחות 30 שנה. וגם את גשר הירקון בת"א, שחנכו אותו ברוב תפארת וגאוה. ומפה לשלישיה. נו טוב, יש פה מומחי זימרה גדולים ממני. יום יום כשאת עוברת ... - זה שלהם?
 

magy

New member
קראצן

וואשן, נישט קראצן........(לרחוץ , לא לגרד) אומרים למישהו שמגרד את גופו..... מישהו הזכיר קפיצה לברזנט...... מי מהבנות פה עשתה "אומגה"? ולגל עמית - אתה מדהים אותי עם הפירוט הזה של המשחק......... אני מזמינה אותך , בהזדמנות , למשחק בחמש אבנים..... לא ממתכת.....הפינות שלהם מכאיבות.... רצוי משיש......או אבן......... ונראה מי מנצח............
 

גל-עמית

New member
..מרים את הכפפה...מגי....../images/Emo13.gif

עם אבנים "פשוטות" - יהא לך הרבה יותר קשה......כולל "הכפלות"... אני גם "פותח" - כאן אתגר אולי: טורניר ב- 5 אבנים......
 

גל-עמית

New member
לגבי הביטויים באידיש.........

...כאן, "הקפצתם" אותי...... מכיוון שכל ה"צבעים".........אז, היו מהתפוצה ההיא (אח"כ השתלטו יוצאי בולגריה על ה"ענף" - לפחות באזור שלנו בזמנו...), עד שנכנסו כל הצעירים עם הטפטים.....אז ככה: יש להבדיל בשתי עבודות עקריות: סיוד וצבע, וצביעה בצבע שמן (דלתות, משקופים, וקירות). על הסיוד - שקודם היו צריכים "קראצען" ועם מה? או, עם "שמירקעל פאפיר" (נייר לטש), ואח"כ - לעשות "וויש"....להוריד את האבק....ואח"כ - "שפריצען" - להרטיב את הקיר....(והצבעי עם הגופיה האפורה של "אתא" וכובע המצחייה ובד"כ גם משופם..מדלג על הסולם ואיתו מצד לצד.....) אח"כ, במידה וצריך - "שליכט" - מרק..ושוב "פארגלייכען" - ליישר...פארגלאטען" - להחליק ורק אח"כ - "באיזה צבע את רוצה את הפס כסף?".....
לגבי צבע שמן: פה זה "סיפור מההפטרה" - מורידים את הדלתות והחלונות, לוקחים "בראנער" יד (מבער ידני)ומתחילים לשרוף את הצבע הישן...והסרחון....שלא נדע.. אחרי הרבה שעות עבודה ואחרי ליטוש, החלקה וניקוי, משכיבים את הדלתות כי לכל מי שאינה יודעת - "שמן טוב לדלתות" - עושים רק בשכיבה...... (מעניין מהיכן הם "השאילו את הביטוי הזה...
)....וכמובן גם כאן, יש להקפיד שלא יהיו "נזילות"....ואוי לו ל-"בעל-מלוכע" (בעל מלאכה) שגילו אצלו "נזילות"....עד כאן לעניין זה....
 

magy

New member
אמת , מילה במילה...

כותב, ממש כאילו היית בעל מלאכה.... איך שאתה שולט בפרטים הקטנים.........משוווווווווו
 

גל-עמית

New member
ו...שכחת עוד דבר.....

עד היום, אני עוסק בתחום השירות, נכון-לא בצבע או טפטים....אבל עד לפני 15 שנים, עבדתי באחזקה בתחום החשמל התעשייתי..... ומה לעשות, בעברי גם עסקתי בכל מיני עבודות.....כך שיש לי קצת ידע ונסיון בעבודת כפיים..........
 
אבל

לפעמים, במרפסת, היו האנשים מבקשים שיעשו להם צבע שפריץ כמו בחדר מדרגות. והיו שני סוגים של חנויות: אלה שמכרו ציבעי טמבור - ואלה שמכרו ציבעי אסקר. הנה, לפני שעה הלכה עוד חנות. מי יודע כמה בארשטעל´ך נשרפו בה.
 

magy

New member
אומגה

חתיכת ברזל כפופה בצורת אומגה.....יוונית..... המונחת על חבל........הקשור בשני קצוותיו בעמודים...... וכולם אוחזים בשני קצות האומגה וגולשים איתה מעל ואדי..... המקום שבו בחרה התנועה שלי (המחנות העולים) לגלוש , היתה על המחצבה באזור כביש רופין......מתחת לרמת הדר..... (המקום שימש בערבים גם לפגישות של ילדים שנחשבו ל"חברים"..... וגם לקומזיצים בחגים....... יד ביד............בחושך, בגיל העשרה.......... אוף......מה שמפסיד היום הנוער.....שלא עובר שלב אחר שלב במערכת היחסים..) אף בת לא העלתה על דעתה לעלות על המכשיר המטורף הזה. חוץ ממני..... אחר כך בגדנ"ע, נאלצו לדחוף את הבנות כדי לעשות את זה. אני התנדבתי להיות ראשונה........ איך שאני אוהבת לעוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
 

אטיוד5

Active member
אני אגיד לך בדיוק בדיוק ...

מה הנוער של היום מפסיד כאבי לב וכאבי ביצים כמה אני שמח בשבילם שהם לא עושים עניין מכל עניין ומקנא, כן, גם מקנא.
 

magy

New member
למה לקנא? ../images/Emo108.gif

נסה להיות כמותם.....אם זה יצליח לך......
 

אטיוד5

Active member
אני מנסה, אני מנסה

אבל מה לעשות שמושאי הנסיון שלי גדלו באותן השנים שעליהן את מתרפקת? ואני מקנא בהם משום שצעירותם יותר טבעית ונורמלית משהיתה שלי.
 

גל-עמית

New member
....דרכת לי על הרגל........

אוסיף כמה פרטים: בקורס חנה"ג (חינוך גופני..) שעשיתי במסגרת צבאית (פעמיים..) ב"וינגייט", היתה קיימת (ועדיין..) "גבעת הטריג" (מי שמכיר). היו עולים אליה בריצה, למדידת סיבולת ויורדים ממנה ב"אוגה" תלולה וחדה מאד. בגלל הסיכון, היה גם קשר ביטחון נוסף מסביב לידית הברזל...... ב"תנועה", אני הייתי בשמו"ץ...הקן שלנו היה לא רחוק מהמקום אותו תארת (מעל לביה"ס של אגודת ישראל ברח´ הפועל (מעל לקולנוע "תמר" ההיסטורי....) מהקן היינו יורדים ב"אומגה" לרח´ הפועל............חומר למחשבה....למי שמכיר את המקום..... האזור אותו תארת, כנראה שימש את מרבית תנועות הנוער בזמנו....וגם עוד אי אלו זוגות...........אגב, אני מתגורר בדיוק מעל לזה הואדי, על "כתפו" הדרומית, ממול למחצבה....מעליה בנו את שכונת "ורדיה"....... א-פרופו, וכמה הלכתם/זחלתם ב"הליכת זיקית"...??????
 

טרה10

New member
בננות זה מבנות..איך ידעת,

וכאן בהקשר לירקון, ממחלקת הנקיון..פח אשפה חדש והפח ישן..שכנים.
 

גל-עמית

New member
"ראמונט".........

כך קראו בזמנו ל"פרוייקטים" שלפני החגים (ראש השנה ופסח)..... כל מה שכתבת - אכן מזכיר המון בהקשר הזה (גם בקשר לגדנ"ע....) מה שלי "קפץ" לראש בנוגע לצבע,צבעים וכ´....זה......הדוגמאות שהם היו עושים (בד"כ ב-"הול") עם ה"מסרק" בצורה סיבובית על גבי צבע השמן......
 

אטיוד5

Active member
רמונט, לא ראמונט

כלומר, בצ´קונה (שכונה) שלנו ר´ בצירה. ועד כמה שאני זוכר, רמונט לא היה פרויקטון אלא שיפוץ כללי. ורמונט אפשר לעשות גם לדירה וגם למכונית. ואם האישה עשתה רמונט, אז היא הלכה למנתח פלסטי.
 

גל-עמית

New member
ידידי היקר.......

סליחה על ההערה אבל אני עדיין שולט בשפה האידית...כולל כתיבה וקריאה.... נכון שיש צירה מתחת ל-ר´....אבל יש גם "אלפ´ים" ו-"עין´נים".. בקשר ל-ראמונט/פרוייקט אז, נכון, ראמונט היה שיפוץ כללי, למכוניות עשו (ואולי עדיין...) - "אובראול"....וכבדיחה (שוביניסטית אמנם....) זה נכון שאישה שעשתה "ראמונט", לא רק הלכה למנתח פלסטי אלא גם לדיאטנית, מכון כושר וכו´....אישה שעשתה "אובראול" - הלכה גם לרופא שיניים ולבסוף גם החליפה בן-זוג.......
 
למעלה