../images/Emo176.gifמחליטים כשנמאס ../images/Emo10.gif../images/Emo10.gif../images/Emo10.gif קצת ארוך
פשוט נמאס. מכולם. בעיקר מהמשפחה.
??? כן כן . המשפחה . ראשית,מזה כתקופה התחלת להרגיש לא טוב בבית שבו אני גרה,למרות שמדבור על בית חדש
, שסידרתי אותו להפליא,אבל את מכירה את זה שמשהו בפנים אומר לך שזה לא הבית שלך? אנחנו גרים באיזור חדש ,המון משפחות וזוגות צעירים ,אבל - פשוט לא טוב לי.
שנית, אנחנו מאד רוצים להתרחק מאמא של בעלי ,בעיקר.
מי שיודעת, בעלי נמצא בשליחות בחו"ל מזה כשלושה חודשים ,ואמור לחזור אלינו עוד חודשיים. אני עם שני הקטנים בבית (הגדול שנתיים,והקטן עוד מעט שנה) ובחודש שישי להריון.
חמתי גרה מרחק של 7 דק' נסיעה ממני, בפנסיה ולא עושה כלום כדי לבוא ולעזור לי. בסדר,נכון היא לא חייבת לי כלום. אבל כשבעלי היה עוד בבית היא שרצה פה נון סטופ , באה מתי שרק בא לה .שבת אחת הביאה לי 4 אורחים,ככה סתם על דעת עצמה, והכינה להם לאכול צהריים בבית שלי , בלי להודיע בלי כלום !!! שתקתי. פתאום אין לה זמן פתאום היא עסוקה
. את הבן הגדול שלי הכנסתי לגן עוד לפני שבעלי נסע כי התכוננות לשינוי יהיה כשהוא לא יהיה בבית. סוכם אז עם חמתי שהיא תשאר עם הקטן לתקופה הזו , כי ממש לא רציתי להכניס אותו לגן ולא סמכתי על אף אחת אחרת. אחרי שבועיים התגלה לי שהיא השאירה אותו בבית ויצאה לסידורים. כן
את הבן שלי הקטן ,שהיה אז בן 7 חודשים.
השתוללתי, כעסתי, נפגעתי. ובעיקר לא האמנתי.
למחרת ,הכנסתי גם את הבן הקטן שלי לגן. בעלי
התקשר לאמא שלו בזעם מחו"ל איך היא עושה דבר כזה. היא אמרה שאני משקרת.
נו באמת. אפילו לא התאמצתי להתווכח ,בעלי יודע טוב מאוד מי נגד מי. אחרי המקרה הזה בעלי החליט שכמו שאני רוצה נעבור דירה , וכמה שיותר רחוק ממנה.
מבחינת העבודה שלי שוחחתי כבר עם המנהלת שלי בעבודה ולא תהיה בעיה לסדר לי העברה לאילת , ומבחינת בעלי , הוא יסדר את העיניינים הללו כשיגיע לארץ . ליומולדת שנתיים של הבן הגדול שלי היא נתנה לו 50 שקל. ואו .יפה לא?
אולי זה נראה לכן שאני מסתכלת על כסף אבל ממש לא. מהיום שהם נולדו , חבילת טיטולים אחת היא לא קנתה להם. אלוהים ישמור אני לפעמים רואה בגן סבים וסבתות שמוציאים את הילדים מהגן ,רק כדי שהילדים שלהם יוכלו ללכת לעבוד עוד שעה,הכל כדי לעזור. יווו כמה כבוד נתתי לאשה הזו!!!
לגבי המשפחה שלי,אמא שלי גרה רחוק ממני בכל מקרה, והיא אישה עובדת
שגם לא יכולה ממש לעזור לי - בסדר אני מבינה, למרות שלא!! אני לא כ"כ מבינה, אפשר היה להתגייס לעזור לי איזה שבוע ככה ,לא? קשה כ"כ ? בקשה כ"כ מוגזמת?במיוחד אחרי שאבחנו את ההריון שלי כהריון בסיכון ואני עוד צריכה לעבור מלא בדיקות, אסור לי להתאמץ יתר על המידה , אבל לא , למה שלמישהו בכלל יהיה איכפת. כשגיסתי שמעה מאמא שלי שאנחנו מתכננים לעבור לאילת היא אמרה לאמא שלי "ומי יעזור לה שם,שתבוא לגור פה לידנו נעזור לה".
אוי כמה שצחקתי, !!! 3 חודשים אני לבד , לבד לבד לבד. לא הראיתם את הפרצוף שלכם פה ערב אחד להיות קצת עם הילדים. חברות שלי היו פה יותר מהם. לגור לידם. כן ממש. בסך הכל גרים מרחק של נסיעה של כ45 דק' ממני. לא היה זמן בכל ה3 חודשים האלה לבוא אליי? לקחת את הילדים לפארק? לים? הספקתי כבר להתאכז כ"כ מכולם, ואני מצטערת שהפלתי עליכן את הכל עכשיו בהודעה הזו אבל הייתי חייבת לפרוק אני אוגרת כבר הרבה זמן. לשאלתך רחלונת, יש לי חברה שלפני שנתיים וחצי עשתה החלטה לעזוב את הארץ ועברה למיאמי יחד עם בעלה. היא לא רוצה לחזור. אני את הארץ שלנו לא יעזוב ,אני יותר מידי קשורה למקום הזה. אבל תסכימי איתי שאנחנו חייבים למצוא את המקום שלנו בלי כל מיני הפרעות מהצד.
