אין לי שינאה לערבים.
נילחמתי בהם ללא שינאה, אלא במקצוענות.
יש לי שינאה לתרבות הערבית,
אני פשוט לא אוהב אותה,
אך זה לא מרשה לי לפגוע כהוא זה ב"זכויות האדם" שלהם.
ולמה אין לי שינאה?
כי לכל הרוחות, הם צודקים.
מה הם אשמים במה שנעשה ליהודים במהלך ההיסטוריה?
לו הייתי נולד בפלסטין, היתי מתנהג כמוהם, אם לא מעבר לכך.
ואני מעריך שגם אתה.
פתרון?
להתחיל בצד העיקרי, וזה הצד המוסרי-פסיכולוגי.
להודות שעשינו לעם הפלסטיני פשע נורא, ושואנו מוכנים לשלם פיצוי על הנזקים החומריים והנפשיים שגרמנו להם.
לאחר שזה יעשה בתום לב,
נוכל להתחיל לדבר איתם, על איזשהוא הסכם סביר.
אל תשכח, שבניגוד לישראלים שמסתכלים בעיקר במשקפת הכדאיות,
הערבים מסתכלים בעיקר במשקפת של כבוד ובושה.
תן להם את הכבוד, והם יתנו לך את הכדאיות.
אבל לא מתוך אדנות ישראלית, שרק מלבה את הפגיעה בכבודם,
אלא ממש מתוך גישה אנושית הומאנית אמיתית.