נשקי אותי
הוא מרגיע אותי, קורא תיגר על כל הפחדים שלי, על כל השדים הקטנים שהרימו ראש,
הוא קורא אותי טוב. טוב מידי למישהו שמכיר אותי כל כך מעט זמן.
"עד מחר אני אכתוב אותך" הוא אמר לי בשיחה הראשונה שלנו, לא ממש הבנתי למה הוא התכוון אבל הוא כתב אותי להפליא,
מדוייק ובלי הנחות.
יש בו שילוב שמפיל אותי, הוא ישיר ובטוח בעצמו מאוד, אולי באופן שמעולם לא הכרתי,
מאידך הוא רך אלי ומכיל, כזה שבא לי להניח את הראש עליו ולשכוח הכל.
ביקשתי ממנו לא לוותר לי, הזהרתי אותו שיש לי היכולת לגרום לכל גבר לוותר לי בקלות,
הוא חייך וענה "אם הייתי מוותר לך כבר לא הייתי כאן עכשו",
והוא באמת לא מוותר לי.
שאלות, משחק אסוסיאציות, הוא מתחיל לשאול ראשון.
שאלה, תשובה, שאלה, התחמקות, שאלה, תשובה, שאלה, שקט,
אותה השאלה מההתחמקות, תשובה כנה, שאלה, תשובה, אותה השאלה מהשקט, תשובה אחרי המון זמן של התלבטות,
אני מזהירה אותו שאני לא כזו אמיצה, הוא צוחק "מלכה שלי!"
אנחנו מגורים כל זמן השיחה ולא קרה לי כזה דבר אף פעם, לא מעניין אותי המראה שלו, לא מעניין אותי כלום. אני רוצה אותו.
אני רוצה שיקח אותי, חזק ורך, תובעני וחם, שיפיל את החומות שלי, שיקלף אותי לאט שכבה אחרי שכבה,
אבל הפחד משתק אותי.
אני פוחדת להסחף לתוך הקשר הזה והוא מרגיע אותי.
לפני שאנחנו נפרדים, הוא מבקש שאנשק אותו, אני לא מצליחה להבין למה הוא בדיוק מתכוון והוא מסביר "תתקשרי, תנשקי אותי וננתק",
עוד מעט הבוקר יעלה, זה מטורף. דיברנו המון שעות.
אני מתקשרת אליו, שומעת את הנשימות שלו, מדמיינת אותו בטי שירט ותחתונים נוגע בעצמו ומקשיב לנשימות שלי,
אני מנשקת אותו ומנתקת.
וואו.........
מה זה היה?
אני מרגישה שהלב שלי מחסיר פעימות, הרגליים שלי רועדות. אני רוצה אותו ואני כל כך פוחדת.
הוא מרגיע אותי, קורא תיגר על כל הפחדים שלי, על כל השדים הקטנים שהרימו ראש,
הוא קורא אותי טוב. טוב מידי למישהו שמכיר אותי כל כך מעט זמן.
"עד מחר אני אכתוב אותך" הוא אמר לי בשיחה הראשונה שלנו, לא ממש הבנתי למה הוא התכוון אבל הוא כתב אותי להפליא,
מדוייק ובלי הנחות.
יש בו שילוב שמפיל אותי, הוא ישיר ובטוח בעצמו מאוד, אולי באופן שמעולם לא הכרתי,
מאידך הוא רך אלי ומכיל, כזה שבא לי להניח את הראש עליו ולשכוח הכל.
ביקשתי ממנו לא לוותר לי, הזהרתי אותו שיש לי היכולת לגרום לכל גבר לוותר לי בקלות,
הוא חייך וענה "אם הייתי מוותר לך כבר לא הייתי כאן עכשו",
והוא באמת לא מוותר לי.
שאלות, משחק אסוסיאציות, הוא מתחיל לשאול ראשון.
שאלה, תשובה, שאלה, התחמקות, שאלה, תשובה, שאלה, שקט,
אותה השאלה מההתחמקות, תשובה כנה, שאלה, תשובה, אותה השאלה מהשקט, תשובה אחרי המון זמן של התלבטות,
אני מזהירה אותו שאני לא כזו אמיצה, הוא צוחק "מלכה שלי!"
אנחנו מגורים כל זמן השיחה ולא קרה לי כזה דבר אף פעם, לא מעניין אותי המראה שלו, לא מעניין אותי כלום. אני רוצה אותו.
אני רוצה שיקח אותי, חזק ורך, תובעני וחם, שיפיל את החומות שלי, שיקלף אותי לאט שכבה אחרי שכבה,
אבל הפחד משתק אותי.
אני פוחדת להסחף לתוך הקשר הזה והוא מרגיע אותי.
לפני שאנחנו נפרדים, הוא מבקש שאנשק אותו, אני לא מצליחה להבין למה הוא בדיוק מתכוון והוא מסביר "תתקשרי, תנשקי אותי וננתק",
עוד מעט הבוקר יעלה, זה מטורף. דיברנו המון שעות.
אני מתקשרת אליו, שומעת את הנשימות שלו, מדמיינת אותו בטי שירט ותחתונים נוגע בעצמו ומקשיב לנשימות שלי,
אני מנשקת אותו ומנתקת.
וואו.........
מה זה היה?
אני מרגישה שהלב שלי מחסיר פעימות, הרגליים שלי רועדות. אני רוצה אותו ואני כל כך פוחדת.
