SCOOTERMAN
New member
נשמה של אופנוע
שנה וחצי שירתה אותי הצפרדע היטב, תמיד ידעתי שמה שלא יהיה לחיצה על הסטארטר בבוקר והיא תניע. רק פעם אחת היא נזקקה לשירותי חילוץ, כאשר איזה חוליגן עבר עם קטאר וחתך בשיטתיות את כל כבלי החשמל של האופנוע. היום זה היה היום האחרון שלנו יחד, בבוקר עוד עשיתי איתה סידורים ואז הגיע הרגע בו צריך להסיע אותה למקום בו ילבישו אותה בשלט "למכירה" והיא אמורה לעפעף בעיניים במטרה לצוד קונה מזדמן. אני יוצא לנסיעה שהיא כנראה האחרונה שלנו יחד עולה על המושב הנמוך, הנוח והמפנק, פינוק שמעט מושבים יכולים להתחרות בו נועץ את המפתח, מסובב לוח השעונים נדלק סטארטר ונאדה, כלום שקט דממה כלום לא קורה, בודק את המשבת, הרגלית, הקלאצ הכל בסדר אבל היא לא רוצה להניע. בדיקה קצרה מגלה שהמצבר מרוקן כמעט לחלוטין אני מנסה להטעין אותו אבל שום דבר חיטוט קצר 300 טלפונים והתמונה מתבהרת מנגנון האזעקה משבית את ההצתה. שנה וחצי מעולם לא סירה להניע למגע האצבע שלי האם היא מודעת? האם זה מכוון? האם היא מנסה לומר לי משהו? כן יש לה אישיות מיוחדת, בחושים שלה היא ידעה שזו הפעם האחרונה. אחרי שהסברתי לה שהתרגיל המלוכלך הזה לא לכבודה ולמרבה הבושה היא עוד עלולה למצוא את עצמה על גרר היא הבינה, התנערה נדלקה וזהו. עכשיו ברוטוס תופס את מקום החנייה שלה.
שנה וחצי שירתה אותי הצפרדע היטב, תמיד ידעתי שמה שלא יהיה לחיצה על הסטארטר בבוקר והיא תניע. רק פעם אחת היא נזקקה לשירותי חילוץ, כאשר איזה חוליגן עבר עם קטאר וחתך בשיטתיות את כל כבלי החשמל של האופנוע. היום זה היה היום האחרון שלנו יחד, בבוקר עוד עשיתי איתה סידורים ואז הגיע הרגע בו צריך להסיע אותה למקום בו ילבישו אותה בשלט "למכירה" והיא אמורה לעפעף בעיניים במטרה לצוד קונה מזדמן. אני יוצא לנסיעה שהיא כנראה האחרונה שלנו יחד עולה על המושב הנמוך, הנוח והמפנק, פינוק שמעט מושבים יכולים להתחרות בו נועץ את המפתח, מסובב לוח השעונים נדלק סטארטר ונאדה, כלום שקט דממה כלום לא קורה, בודק את המשבת, הרגלית, הקלאצ הכל בסדר אבל היא לא רוצה להניע. בדיקה קצרה מגלה שהמצבר מרוקן כמעט לחלוטין אני מנסה להטעין אותו אבל שום דבר חיטוט קצר 300 טלפונים והתמונה מתבהרת מנגנון האזעקה משבית את ההצתה. שנה וחצי מעולם לא סירה להניע למגע האצבע שלי האם היא מודעת? האם זה מכוון? האם היא מנסה לומר לי משהו? כן יש לה אישיות מיוחדת, בחושים שלה היא ידעה שזו הפעם האחרונה. אחרי שהסברתי לה שהתרגיל המלוכלך הזה לא לכבודה ולמרבה הבושה היא עוד עלולה למצוא את עצמה על גרר היא הבינה, התנערה נדלקה וזהו. עכשיו ברוטוס תופס את מקום החנייה שלה.
