נשים, נמאסתן
היות ובישראל שנת 2003 אין כבר נשים מוכות והאונס הוא פשע פרה-היסטורי לא נותר לשדולת הנשים אלא להתחרע על הפרסומות הטובות ביותר המשודרות כיום בטלויזיה, ולהביע ברבים את דעתה האיוולת והמשוללת כל שוויון. במגזין MSN, המילה "פרסומת" הצליחה ללכוד את עיני. לחצתי על הלינק והגעתי לכתבה מזעזעת בנוגע לפרסומת החדשה של הונדה ג'אז. "בפרסומת ישנה התייחסות משפילה ומזלזלת כלפי נשים" מצטטת סיגל לוי את דוברת שדולת הנשים. "למסר המועבר אין מקום בחברה שוויונית מתקדמת". השדולה גם טרחה להציג לראווה את חוסר הבנתה המשווע בפרסום, "איננו מבינות את הקשר בין הפרסום למותג". חוסר הבנה שמכיעס כל כך לנוכח העובדה שלה הכוח להחזיק את הרשות השניה בביצים (תסלחו לי) ובאקט לא מייצג להשפיע על פסילתם של סרטים מבריקים לשידור. "חבל רק שאיכשהו שהנשים הן אלו שתמיד מושפלות ע"י הומור קלוקל" חותמת את כתבתה העיתונאית, שכנראה היתה עסוקה מדי בתוקפנות מיותרת בימי הקמפיינים של פוקס (יעל דגה דגים) ושל קליה, ולא צפתה בהם. שדולת הנשים מסוגלת לעורר כל כך הרבה אנטגוניזם, שבכוחו אף להוציא שוביניזם מנשים בעצמן. המרוויחות הגדולות מהעניין הן כמובן הונדה, ואחריה הדוברת. שתיהן זוכות ליחסי ציבור. אך המפסידים הגדולים (לעניות דעתי הבלבדית) הם הצופים שלעתים מפסידים עבודות אמנות של ממש בגלל גחמת ארגון שלקח על עצמו את האחריות להנציח את הפער.
היות ובישראל שנת 2003 אין כבר נשים מוכות והאונס הוא פשע פרה-היסטורי לא נותר לשדולת הנשים אלא להתחרע על הפרסומות הטובות ביותר המשודרות כיום בטלויזיה, ולהביע ברבים את דעתה האיוולת והמשוללת כל שוויון. במגזין MSN, המילה "פרסומת" הצליחה ללכוד את עיני. לחצתי על הלינק והגעתי לכתבה מזעזעת בנוגע לפרסומת החדשה של הונדה ג'אז. "בפרסומת ישנה התייחסות משפילה ומזלזלת כלפי נשים" מצטטת סיגל לוי את דוברת שדולת הנשים. "למסר המועבר אין מקום בחברה שוויונית מתקדמת". השדולה גם טרחה להציג לראווה את חוסר הבנתה המשווע בפרסום, "איננו מבינות את הקשר בין הפרסום למותג". חוסר הבנה שמכיעס כל כך לנוכח העובדה שלה הכוח להחזיק את הרשות השניה בביצים (תסלחו לי) ובאקט לא מייצג להשפיע על פסילתם של סרטים מבריקים לשידור. "חבל רק שאיכשהו שהנשים הן אלו שתמיד מושפלות ע"י הומור קלוקל" חותמת את כתבתה העיתונאית, שכנראה היתה עסוקה מדי בתוקפנות מיותרת בימי הקמפיינים של פוקס (יעל דגה דגים) ושל קליה, ולא צפתה בהם. שדולת הנשים מסוגלת לעורר כל כך הרבה אנטגוניזם, שבכוחו אף להוציא שוביניזם מנשים בעצמן. המרוויחות הגדולות מהעניין הן כמובן הונדה, ואחריה הדוברת. שתיהן זוכות ליחסי ציבור. אך המפסידים הגדולים (לעניות דעתי הבלבדית) הם הצופים שלעתים מפסידים עבודות אמנות של ממש בגלל גחמת ארגון שלקח על עצמו את האחריות להנציח את הפער.