נשים מצליחות, מוצלחות, מיוחדות- לקט

[hericane]

הסתייגות גם כאן..

בתור מי שכתבה את הכתבה על נלי בליי נוספו לה שלושה אלמנטים שהצליחו להרתיח אותי - ללא ידיעתי או הסכמתי - ושאני חושבת שהם מאד לא היו במקום. למותר לציין שגבר היה מי שהוסיף אותם. הראשון - שם הכתבה שונה משמו המקורי - "היתומה הבודדה (עיתונאית חוקרת)" - שזה היה השם אותו אליזבט ג´יין קוצ´רן בחרה לייצג בו את עצמה - לעיתונאית בקו המהפכה הפמיניסטית (ודעתי על כך בהמשך) - נוספה פרשנות - עיתונאית שהצליחה להשתלב בעולם שגברים שלטו בו (וכנ"ל דעתי) וסיכום - אבל התרומה האמיתית (אבל? אמיתית?) הייתה לקידום הפמיניזם או משהו מטופש מעין זה. אז רק הבהרה - המשפטים האלו לא שלי ולא היו יכולים להיות שלי כי הם מנוגדים לדעתי... לדעתי תרומתה של נלי בליי הייתה לאנושות. כפועל יוצא גם התנועה הפמיניסטית זכתה. כפועל יוצא הנשים הרוויחו - אבל כאשר היא פעלה כפי שהיא פעלה זה עמד בזכות עצמו - ללא קשר כלשהו לעולם הגברי. לצמצם את מי שהמציאה את העיתונאות החוקרת לתרומתה העיקרית היתה לפמיניזם זה.. גברי..

 

[חנה בית הלחמי]

הי, ראשית תודה על הכתבה ונשמח

אם כתבות נוספות תחשפנה גם כאן בפורום היות והגולשות לא בהכרח חשופות לכל המדיות בהן מתפרסמות כתבות בנושאי נשים ופמיניזם. לגבי התרומה לפמיניזם - אני מסכימה עם עיקרון מוביל ומהותי ובסיסי שאומר שכל השג ועשייה פמיניסטים תורמים לאנושות כולה. יחד עם זאת - כשהעשייה היא של אישה בעולם גברי ובניגוד לכל הכללים הנהוגים בו והאישה לוחמת על שוויון ו/או מעמד מקצועי או חברתי בסביבתה, הרי שניתן לטעמי להתייחס לעשייתה וחייה גם מהבט פמיניסטי וגם מהבט אנושי כללי. הם לא מתחרים זה בזה אלא שוכנים בשלום זה לצד זה... חנה

 

[חנה בית הלחמי]

ספיר - תודה על הכתבה המרעננת

בסביבת הכתבות הרציניות לעייפה על פמיניזם. אני אגב מסכימה עם מיכל לוי לגבי פנינה רוזנבלום - פמיניזם דה פקטו ולהיות "פורצת דרך" ולכן גם "אייקון" של הצלחה ועצמאות נשית הופכים אותה לסמל חיובי בעיני ללא קשר לכך שהייתי או לא הייתי מזמינה אותה למפגש עם החברות שלי לקפה. אגב - הייתי מזמינה אותה, לפחות פעם אחת... הדיון היה אגב אז גם על שרית חדד ועופרה חזה. אנסה למצוא אותו ולקשר. חנה

 

[ספיר ק]

כן, אבל...

גם אני מסכימה שפנינה רוזנבלום היא סמל חיובי, אבל אני לא מסכימה עם הביקורת לגבי יעל דיין (זאת אומרת, יש לי ביקורת על יעל דיין, אבל זה כבר לפורום אחר...) אני לא חושבת שצריך להציב אחת מול השניה ולחלק ציונים בסגנון מי יותר פמיניסטית. אני לא חושבת שיעל דיין היא גרסה נשית לגבר. היא פשוט מה שהיא. וזה פמיניזם. להיות מה שאת רוצה. להיראות איך שבא לך להיראות. בין אם את קרובה יותר לסגנון של פנינה רוזנבלום או של יעל דיין.

 

[חנה בית הלחמי]

לי אישית אים ביקורת כזו על יעל דיין

להפך.

 

[Boojie]

אני חושבת שהביקורת היא לאו דווקא על

יעל דיין, ויותר על המצב החברתי שבסופו של דבר, אם את אשה שרוצה להצליח, כופה עליך במידה מסוימת להפוך לגבר. מה ההישג הגדול של המהפכה הפמיניסטית בסופו של דבר? שגם נשים מתחילות לחטוף התקפי לב בגיל צעיר, כמו הגברים? זה ההישג שלנו, שגם אנחנו הצלחנו לאמץ לעצמנו טיפוס אישיות A? שגם אנחנו הפכנו להיות וורקוהוליסטיות שלא רואות את הבית? שגם אנחנו התחלנו לדרוך על גוויות בדרכנו אל הצמרת? כי הרי, יש להודות שבאיזשהו מקום, הרבה נשים מצליחות מגיעות לשם על ידי זה שהן מאמצות לעצמן צורת פעולה של גבר. אני, אגב, לא חושבת שיעל דיין גברית. אני חושבת שהיא אשה מאד מרשימה. אבל זה כנראה עוד דבר שנצטרך להאבק עליו - על כך שלנשיות יש הרבה צורות, לא כולן בלונדיניות עם ציצים בולטים וליפסטיק.

 

[אלת הירח]

פמיניזם אמיתי בעיניי

זה לא להחליט לישר קו עם סטראוטיפ זה או אחר, או להיפטר מכל סממנים סטראוטיפים לגמרי. פמיניזם אמיתי זה היכולת והרצון והמאבק להיות מורשת להיות אני. אם בדברים מסוימים אני קצת "גברית" so be it. אם בדברים אחרים אני "האישה הסטראוטיפית" - זו מי שאני. לא צריך לעניין אותי עם איזו קבוצה בעולם ההתנהגות שלי מזוהה - וזה כולל גם השתייכות של עם, לאום, דת, נטייה מינית ועוד. ואני אשיג את מטרותי אם אגיע למצב שאף אחד לא ינסה לעצור בעדי מלחיות את חיי לפי נטיותי וכישוריי רק בגלל שאני שייכת לקבוצה זו או אחרת.

 

[חנה בית הלחמי]

וכתבה מהבוקר על ספרות נשים

להלן