נשים מצליחות, מוצלחות, מיוחדות- לקט

נשים מצליחות, מוצלחות, מיוחדות- לקט

תתווספנה הנה שתי כתבות מידיעות ואחת מהזמן הורוד בבוקר. מוזמנות להוסיף סיפורים שתאתרנה ברשת (ובכלל). חנה
 

Boojie

New member
קראתי במוסף של יום שישי את הכתבה

על נוואל סעדאווי, וממש התרשמתי. אשה חזקה, מרשימה, אינטליגנטית, שיודעת מה היא רוצה ולא מוכנה לדעות החשוכות לעצור אותה.
 
אכן אישה מדהימה לדעתי

ובאותה הזדמנות - דוגמה נפלאה ליכולת האנושית המגוונת כל כך לעשות שימושים שונים בכל חוויה... כלומר, רבות מהנשים שעברו את מסכת ילדותה למשל, הטמיעו את הדיכוי. על היכולת הזו אני "בונה" כשאני מדברת פה ושם על פיתוח מודעות נשית, על אג´נדה פמיניסטית וכו´. לכן חשוב לי להביא סיפורים כאלה - וספציפית לבוג´י - גם סיפורת כזו
(אוף טופיק בעניין הסיפורת - ובאותו הקשר - "אל תנשקי את הצפרדע" הפך אצלי למתנת יומולדת קבועה לנשים סביבי, אשמח להרחיב את המבחר על בסיס המלצות הסביבה
)
 

טל קר

New member
ספר אגדות פמיניסטיות לילדים אך

לא רק, של מירי ברוך. והנה המאחורה של הספר: "הגיבורה הצעירה שבמעשיות המסורתיות, נסיכה לרוב היא סבילה, חסרת אונים, כנועה ולא פעם משמשת חפץ בשביל נסיך אמיץ ונועז, על פי רוב היא מקבלת חיזוקים על הפגנת התנהגות צייתנית וכנועה. יופי הוא הערך העליון בשביל נשים במעשייה, והאושר שלהן תלוי תמיד בגברים ובנישואים: הם אלה שיצילו, יעזרו ויביאו אותן אל הממלכה המובטחת. המעשיות הפמיניסטיות המובאות בספר זה ואחרות משתמשות באותם מרכיבים כמו המעשיות המסורתיות אך מדברות "בקול אחר", והמסר שלהן שונה לחלוטין. יש עדין נסיכה (אך היא אינה חייבת להיות יפה...) ויש גם נסיך (שאינו תמיד כל כך אמיץ או יפה תואר), ושניהם אינם חייבים להתאים לתפיסות סקסיסטיות סטראוטיפיות. יוצרי הספרות הפמיניסטית אינם נאיביים. הם אינם מאמינים שניתן לשנות את הסדר החברתי באמצעות מעשיות בלבד, אך אין ספק שאם יסופרו סיפורים כאלה לילדים החל בגילים נמוכים ביותר ניתן להניח שתפיסת העולם הסטראוטיפית של תפקידי המינים תתערער. יקום דור חדש של ילדים שבהתבגרותם יהיו שפויים יותר ושוויונים יותר. הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד.
 

טל קר

New member
נ.ב. מירי ברוך היא העורכת,

בין הכותבים מחדש: שמואל סגל, מירי ברוך, יהודה אטלס, דורית אורגד ועוד. בסוף יש מסה בנושא "ביקורת פמיניסטית על תפקידי המינים במעשיות המסורתיות" מאת ציפי שמעיה. והנה הסיפורון הפותח (שאני מכירה אותו אגב כפראפרזה על בדיחה). יום אחד טילו שתי נערות צעירות ליד ברכת מים. לפתע שמעו קול קורא "הצילו הצילו!" התקרבו וראו צפרדע. "הצילו" חזר וזעק הצפרדע. "אני נסיך! מכשפה איומה הפכה אותי לצפרדע. נשקו אותי ואשוב להיות נסיך!" אחת הנערות התקרבה לצפרדע, גחנה ולקחה אותו בידה. לאחר הרהור קל הכניסה את הצפרדע לכיס. "למה אינך מנשקת אותו?" שאלה חברתה, "הוא יכול לחזור ולהיות נסיך". "מה אעשה עם נסיך?" השיבה הנערה בשאלה. "אך את יודעת כמה כסף אוכל להרויח מצפרדע מדבר?".
 

טל קר

New member
ומכיון שכבר שקעתי בתוך הספר

אז הנה דוגמא לעוד סיפור. הנסיכה על העדשה. קודם כל ששואלים אותה מה היא עושה בליל סערה בחוץ היא עונה "ברחתי מהבית כל לא יכולת ילסבול יותר את המחנק בארמון. ציפו שאלמד ריקוד, ריקמה נימוסים וארוח ואפילו נתנו לי שיעורים בהתעלפות עדינה ובאיפור חולני כדי שאוכל למלא את תפקידי כמלכה בעיד. הורי רצו לשלוח אותי לפנימיה להשלמת חנוכי בכל התחומים המתאימים לנסיכה מעודכנת ואלו את אחי עמדו לשלוח ללמוד מנהל עסקים באוניברסיטה למרות שאני הייתי תלמידה הרבה יותר טובה ממנו. לא יכולתי לסבול עוד את המחנק ואת הקיפוח לברוח במכונית של עצמי. בדרך שבק המצבר חיים ולא עברה שום מכונית שיכולתי לטעון ממנה חשמל וכך החלטתי להתחיל לצעוד לאורך הכביש, ואז התחילה הסופה" והסיום - אחרי שהתגלה שהיא הרגישה את העדשה, אז היא פשוט העיפה אותה וישנה בנעימים, הנסיך אומר "עברת יפה את מבחן העדינות שלי. וככזו אני מוכן לשאת אותך לאישה" אבל הנסיכה פרצה בצחוק מתגלגל ואמרה: "תודה לך נסיכי היקר. לא הייתי נישאת לאדם כמנוך גם לו היית הגבר האחרון עלי אדמות! די היה לי מהשטויות האלה בבית הורי ולכן ברחתי. אין בכוונתי לשנות את תוכניתי להיות חופשיה ועצמאית".... הנסיך הצעיר (אחיו של המקורי ט.ק.) מיהר ואמר " אך כך אולי תסכימי שאעזור לך לטעון את המצבר במכוניתך ונמשיך דרכנו ביחד? אני לא יכול להבטיח לך חיי מלכות מפונקים ועשירים אבל אני יכול להציע לך את אהבתי ואת הערכתי למעשים שעשית. אני מבטיח לך שלעולם לא אגבי אותך בשום מעשה. תוכלי לנהוג כרצונך ואם תרצי - אהיה שותף למעשיך". "אני מוכנה לנסות" אמרה הנסיכה" .
 
יותר מדי חינוכי בכח, ובכלל לא מרגיש

כמו אגדה. אבל אם דיברנו על צפרדעים ונסיכות, צפרדע אחד ראה נסיכה עוברת ליד השלולית ואמר, "נשקי אותי ואהפוך לנסיך. תוכלי לגור בארמון שלי, להכין לי ארוחות, לכבס לי את הבגדים, לבשל לי, לגדל את ילדי וכו´" בלילה, בעודה אוכלת מרק רגלי צפרדע, אמרה הנסיכה: I don´t fuckin´ think so. ועוד משהו בקשר לאגדות, תלמיד פרטי שלי היה צריך לכתוב אגדה, ובהשפעת הסיפור על אטלנטה מהמיתולוגיה היוונית, הוא כתב סיפור שכזה: היה היה נסיך שציפו ממנו להתחתן כבר, אבל הוא לא מצא שום נערה שמוצאת חן בעיניו. יום אחד הוא ראה נערה שידעה לרוץ ממש מהר. הוא צחק והיה בטוח שהוא ינצח אותה. הוא זרק לה אתגר להתחרות נגדו, ואכן במשך רב הריצה עשה רושם שהוא משיג אותה, אבל בסוף היא שמה ספרינט והשאירה אותו מאחור. אני לא זוכרת איך זה ממשיך בדיוק, אבל זה מאד מוצא חן בעיני הנסיך שהיא כזאת שאקלית והוא מציע לה נישואין. רציתי לנשק אותו! כזה בונבון. הוא היה אז בן 9. הוא נותן לי תקווה שאולי יום אחד דברים יהיו קצת אחרים כאן.
 

Guff

New member
לגבי שני הקישורים הנ"ל

הקישור הראשון לא זכה לתגובה ממני גם בפורטל הרלוונטי בו פורסם.. אז אולי כדאי לציין שלא הסכמתי עם כל הכתוב בו (למעט אולי העובדה שפנינה רוזנבלום אכן בהירת שיער אבל איני סמכות מורשית בנושא). ובקשר לקישור השני. מסתבר כי כותבת המאמר כלל לא התכוונה להציג את הכתבת כפמיניסטית אלא כבת אנוש שעשתה היסטוריה - היתה אגב הצגה חביבה של הנושא המעיק הזה של גברים כמייצגי המין האנושי ככללו ונשים כנספחות, הבא לידי ביטוי במיוחד בשפה העברית בכתבה שחנה הזכירה על חנה ספרן. "אדם קם בבוקר ואישתו מכינה לו קפה נשמע נכון. אדם קמה בבוקר ובעלה מכין לה קפה לא" (מצטטת מהזכרון סלחנה לי). מעבר לענין חלוקת התפקידים וכל זה.. האם אישה היא *אדם*? אישה היא *בן* אדם? מדוע לא בת חוה? (ומדוע איני זוכרת ובאיזו סדרה לילדים כינו נשים/ילדות בשם זה שהעביר בי מין רטט נעים כזה באיזור הגחון - ילדים מתלהבים מדברים מוזרים ומגיבים מוזר עוד יותר - אשמח לשמוע אם מישהי זוכרת במקרה). - בכל מקרה הבאתי את הסתייגות הכותבת ו הTHREAD. כי כבר עברתי.. ופורום מצוין
ולא כחלוקת ציונים סתם צורת ביטוי שכזאת
 

Guff

New member
תוספת

בקשר לכתבה שההערות לגבי נלי בליי כפמיניסטית הוכנסו לכתבה ללא ידיעת הכותבת עם פרסומה (לא נראה שטרחתי להבהיר זאת) ועל כך ועל כוונתה המקורית היא כותבת בלינק שהבאתי.
 
Guff - לא נראה לך שהאפולוג´טיקה של

כותבת הכתבה על נלי בליי קצת דומה לטענת מיכל לוי על האפולוג´טיקה של חברותיה הסטרייטיות בנושא זהות עצמית פמיניסטית ? סתם שאלה.... (וחומר למחשבה
) אנחנו נתקלות בזה הרבה כאן. מסכימה בדבר אחד - הייתי נותנת כותרת של עיתונאית לוחמת ולא של עיתונאית פמיניסטית לוחמת כי נלי בליי עצמה לא בהכרח היתה מודעת למושג פמיניזם בתקופתה. אלא שהיא היתה (כמו פנינה רוזנבלום, להבדיל) פמיניסטית בפועל ובתחושת השליחות. לגבי "היתומה", לא הייתי רוצה שישייכו אותי למשל בשיא קריירה או בדיעבד להגדרה עצמית בנערותי, שבאה ממקום אחר. נראה לי ככותרת אומללה וקצת צהובה. זה בעיניים אישיות שלי, כמובן.
 

hericane

New member
אפולוג´טיקה?....

את ממש, אבל ממש לא מכירה אותי... ולא, לא מדובר באפולוג´טיקה - מזן כלשהו. באיזשהו מקום גם הסברתי את עצמי - אז שוב, כאן.. הסיבה שהתחלתי עם סדרת הכתבות הזו (יש עוד בדרך) היא שצרם לי, כפמיניסטית וכאשה, שההיסטוריה משופעת בגברים ונוטה לשכוח שחלק לא מבוטל מהתרומה לה (לאנושות) הגיעה גם מנשים, בעיקר בתקופות בהן התאפשר להן, אבל לא רק. היסטורית, גבר שתורם למשהו - הוא אדם התורם למשהו, אשה התורמת למשהו - מקדמת את מעמד הפמיניזם.... זה הסיבה שההוספות הללו היו מנוגדות להשקפתי. בעקבות נלי בליי, בין היתר, היה גל אדיר של נשים כתבות - חלק ניכר מהן בסגנונה - סגנון העיתונאות החוקרת. נליי בליי הייתה, בהכרה, פמיניסטית. המכתב הראשון שבעקבותיו התקלה לעבודה היה קריאת תיגר על העולם הגברי בו כתבה שהיא יכולה לכתוב טוב מכל גבר. אין ספק שנלי בליי קידמה את הנשים, את הפמיניזם, ואף הייתה פמיניסטית בעצמה. זו לא הנקודה. הנקודה שאני כפמיניסטית בחרתי להביא את סיפורה מנקודת השקפה אחרת... וביחס לשם - אילו הייתה ניתנת לנלי בליי הזדמנות לבסס שם עט אחר - אז יופי. אבל הכינוי "נלי בליי" הייתה בחירה של גבר, על בסיס הכי מטופש שיכול היה להיות. "היתומה הבודדה" זה אולי צהוב - אבל זו כבר לא הבחירה שלי - אלא שלה. ומעבר לצהוב נראה לי שהכינוי הזה מבטא היטב את האלמנטים שיצרו את הכתבת פורצת הדרך הזו. אילו לא הייתה יתומה או בודדה - אולי העולם לא היה זוכה להנות מפירות ההצלחה שלה.
 

Guff

New member
לא לא נראה לי

כי בדיוק כפי שהצגת זאת כאן והריקן מאוחר יותר הקטלוג כפמיניסטית במקרה זה היתה מאולצת.. מה גם שהוכנסה ע"י עורך ללא ידיעת או אישור הכותבת ולכן כשהובאה כאן בנוסח בו פורסמה רציתי לציין זאת. ואגב לגבי ההערה על חוסר ההסכמה עם דיעותיה של אותה מיכל לוי.. חוסר ההסכמה הוא עם דיעותיה והניתוחים והמסקנות שהציגה. שלא ישתמע מכך /שאיני מכבדת את הנשים שהוצגו בה. ההגדרה שלי לפמיניזם היא כמשהו כוללני יותר מהסטראוטיפ המצוי, וקרוב יותר ל"הומניזם" במשמעותו הבסיסית ביותר. במסגרת מחשבה שכזאת כל אחד ואחת יכולים לבחור איך לחיות את חייהם (לצאת לשוק העבודה, להביא ילדים, לטפל בילדים וכו´) איך להראות (אם/איך להתאפר להתלבש, מה לגלח, איך להציג את עצמם וכו´) וכל מיני עניינים אחרים של מה בכך. וכל בחירה שכזאת היא אינדיבידואלית ואינה קשורה לשום חלוקה שרירותית לקבוצות ואף קבוצה כזאת, אחת שאליה שייך הפרט או אחרת, אינה רשאית לצמצם בשבילו\ה את מגוון האפשרויות הללו. אם יותר לי להתפלש ברגשנות ברפש ההיסטוריה הפרטית שלי פעם, כשישבתי בהרצאה משמימה ודיברתי עם חברה על מכרה אקדמאית ותחום עיסוקה הקשור לפמיניזם קיבלתי כתגובה "איכס" מבחורה אחרת שהצטרפה לשיחה.. אותו איכס הפתיע אותי כ"כ. מעצם ההגדרה בה אני מאמינה (וגם אחרות) לא רק שלטעמי נשים מוכרחות להיות תומכות אוטומטיות אלא גם גברים לו היו אותם אנשים טורחים במקום לבטל אותה כלאחר יד להתבונן באותה אג´נדה מבחינה היסטורית וממבחינת המצב הקיים.. ואם סטודנטית למדעים מדויקים שנראה שנהנית מזכותה זאת לרכוש השכלה ולממש אי אילו כישורים שאולי אפילו אינם "נשיים" מיסודם (זו היתה התלוצצות אגב) ואינה טורחת לחשוב אף לרגע בזכות מי היא יכולה להתייחס לאפשרות הזו כמובנת מאליה.. ובכן אילו בורות ועוורון לשמם. מבחינת "דרגות" פמיניזם ייתכן שיש כאילו בכ"ז. אישה שנלחמת עבור ערכים פמיניסטיים (ובד"כ חייה אינם הופכים נעימים יותר בשל כך ראנה שלל הסופרלטיבים שהורעפו על יעל דיין למשל) ומגדירה עצמה ככזאת עשויה להחשב בעיני כיותר פמיניסטית (כמו להבדיל בתחום אחר הקרוב לליבי כלסבית מוצהרת אני עשויה לטעון שאני "יותר" לסבית מאישה שאינה מוכנה להתייחס אל עצמה ככזאת או אפילו בוחרת להעמיד פנים לחיות כסטרייטית אבל לא משנה) ממי שתתעלם מכל המסורת הזו. וגם אם תצליח בסופו של דבר להתעלות מעבר לאיזושהי נישה שדחסו אותה אליה בתחילה, היא בעיני פחות פמיניסטית אם תפנה עורף לפועלן של נשים שאינן היא עצמה ולא תטרח לתרום או אף תגנה יוזמות פמיניסטיות.. ככה זה. ואגב ההודעה מנוסחת בלשון נקבה סתם כי בא לי.
 

wasaby

New member
בסדרת נרניה המופלאה

האריה אסלן פונה לילדות כ"בנות חווה". מצד שני, גם אם מקבלים את סיפור אדם וחווה כאמת הרי שכולנו בנותיהם גם של אדם וגם של חווה. כמו שבת הדודה היא בדרך כלל גם בת הדוד ולהפך.
 

Guff

New member
אווו אולי

ואגב כן כולנו בני ובנות אדם וחוה.. לפי ההגדרה הזאת.. לא לכך התכוונתי.. (ואם כבר מדוע נפקד מקומה של חוה) התכוונתי לעובדה שכמין האנושי אנו מתוארים כאדם, בני אדם.. סתם מין נטיה כזאת של השפה העברית למחוק אותי בכל פעם שאני בקבוצה בה כלולים גם גברים שנוכחותם אינה בטלה בשישים (וגם זה תיקון טרי). ויותר מכך כשאומרים מין אנושי בד"כ אכן מתכוונים לגברים.. היסטוריה אנושית (ראי נושא פרוייקטי HERSTORY). סרטים עתירי תקציב על המין האנושי הנלחם במכה נוראית שנחתה עליו בזמן שהוא מציל גם נשים שצורחות ברקע.. וכאילה לכך התכוונתי..
 
גם זו כתבה נפלאה ואשמח אם שני

הקישורים יכנסו לדף הקהילה כשיהיה (בקרוב) כזה, הקישור הנוכחי למדור מאמרים על נשים פורצות דרך. תודה ספיר.
 
למעלה