נשים יקרות...

[lower sky]

נשים יקרות...

רציתי לשתף אתכן בדבר נפלא שקרה לי לאחרונה ולהתייעץ איתכן... אז אני בת 19, חיילת בצבא ההגנה לישראל. לפני מספר חודשים הכרתי בחור בן גילי, התאהבנו ואנחנו קצת יותר מחודש ביחד, מאוהבים עד מעל הראש. אני מנוסה ביחסי מין כבר קרוב ל4 וחצי שנים, הוא טרי בעניין. הסקס שלנו מאוד טוב, אני מרגישה נפלא לספק אותו, והוא מאוד סקרן ומאוד רוצה להשקיע, נותן לי להרגיש הכי סקסית והכי מדהימה שאפשר, ונותן לי להרגיש רק טוב איתו. ראשית, אשאל אתכן, האם אתן מעדיפות שימוש בקונדומים או מעדיפות גלולות על אף הסיכונים הרבים שבעניין? בעבר החלפתי 3 סוגי גלולות, אחת גרמה לי לעייפות וכאבי ראש, אחרת לדימומים ממושכים והשלישית פשוט לא הספקתי להשתמש בה יותר מחודש, ואחר כך כבר לא הייתה לי סיבה... כבר יותר משנה לא השתמשתי בגלולות (לא היה לי בן זוג קבוע למשך זמן רב) ובכלליות לא נטלתי מעולם את אותו סוג גלולה למשך יותר משלושה חודשים. אתן ממליצות לי לנסות, או פשוט להשאר עם הקונדומים (לא מפריע לבן הזוג להשתמש בהם, והוא מעדיף אישית שאני לא אסכן את הגוף שלי)? שנית, למרות הניסיון הרב שלי עם מין, חוויות שונות ובני זוג שונים שעברתי במשך השנים, מעולם לא הצלחתי לגמור. אני רואה שזו שאלה שחוזרת על עצמה כאן בפורום, ובכל זאת, עדיין קשה לי עם הנושא, ואני חשה מחוייבות להעלות אותו. לפעמים אני מרגישה שאני כל כך עסוקה בהגעה לאורגזמה, ומאחר ואני לא מצליחה, פשוט יורד לי החשק להשקיע בעצמי במסגרת הסקס, והופך להיות מצב שאני משקיעה אך ורק בבני הזוג שלי, ובקושי נותנת להם להשקיע. אפשר לומר שאני מאוד מוותרת לעצמי בעניין הזה, אבל זה מגיע מאיזשהו תסכול שהולך וגובר עם כל ניסיון שלי. קשה לי להתרכז, אני חשה חוסר נוחות כשבן הזוג שלי נוגע בי למשך זמן רב, ואני שוכבת ומחכה... ואפילו לא יודעת למה. לפעמים אני פשוט מפסיקה אותו באמצע, למרות שאני מגיעה לשלב שבו אני מתחילה לרעוד ועוברים בי גלים קטנים כאלה מדגדגים של עונג, אבל זהו השלב שבו אני תמיד נעצרת, וככל שהוא ממשיך, אני רק מתרכזת יותר ב"למה זה לא מגיע" ויש הרגשה שהמגע מתחיל להציק, והרבה פעמים אני גם מתייבשת ממש מהר. לא הרבה פעמים אני מגיעה למצב שבו אני ממש "רטובה", וגם כשכן, בדרך כלל אני מתייבשת כי הבן זוג (לא הספציפי שאיתי עכשיו, פרטנרים לסקס למיניהם) לא לוקח את זה למקום הנכון... ולמרות שאני מנסה להדריך, או לעשות את זה בעצמי, זה אפילו רק הולך ומתרחק ממני. זה ממש מתסכל אותי לשמוע מחברות שלי ונשים אחרות כמה הן נהנות, ואני מרגישה שאני מחמיצה משהו מדהים, גם לעצמי וגם חוויה עם הבן זוג שלי, אבל אין לי מושג אפילו למה זה ככה, ובעצם, אין לי מושג איך אני אמורה לדעת אם אני קרובה או לא, איך זה אמור להרגיש או איך אני אמורה להגיב. בעצם, אני מרגישה שאני מחכה למשהו שאני בכלל לא יודעת מהו, ובן הזוג הנוכחי גם לא מנוסה בשביל לדעת... ואני מרגישה שזה הפך להיות מחסום בשבילי, שלא נותן לי להנות מסקס כפי שהוא. בנות, עצות? עזרה? הסבר? משהו?

 

[ToryMaster]

רק חצי תשובה

בנוגע לגלולות, למיטב ידיעתי, כל עוד את לוקחת אותן כמו שצריך ולא עושה משחקים, אין בהן סכנה ממשית, ובעיני הן מאוד נוחות. גם אני החלפתי כמה סוגים עד שבסוג השלישי מצאתי את זו שלא גררה שום תופעת לוואי לא נעימה, אני חושבת שזה לגיטימי, אבל זו בחירה שלך כבר. [לא עזרתי הרבה, מה?]

 

[עונג אישה]

ברוכה הבאה!

ראשית, נפלא לשמוע גישה כזאת נהדרת שלוקחת אחריות ומנסה למצוא דרכים לשפר את המצב. מאד אהבתי לקרוא את מה שכתבת. לגבי גלולות, מנקודת מבטי בוודאי שעדיף ללא גלולות. לא מכניסים לגוף הורמונים זרים, לא מסתכנים בתופעות הלוואי כגון ירידה בחשק המיני ותופעות פיזיות שונות. אבל זוהי דעתי האישית ואת הבחירה, את כמובן עושה. לגבי הרצון לגמור. ובכן, זהו רצון לגיטימי ומובן וזה נפלא שאת לא מוותרת. כמובן שהשאלה הראשונה היא האם אי פעם ניסית לענג את עצמך ולהגיע לאורגזמה לבדך. האם את מכירה את גופך ויודעת מה מגרה אותך ואיך כדאי לגעת בך? ההתחלה של המסע הזה מתחילה בהכרות עם עצמך. אז אשמח לשמוע מה מצבך מהבחינה הזו ולהמשיך משם...

 

[lower sky]

עונג היקרה

בוודאי שיש לי ניסיון בנושא. גליתי את עצמי כיצור מיני בגיל יחסית צעיר, הרבה לפני שהתחלתי לשכב או להשתשע עם בחורים. אפילו עוד לפני שהתנשקתי. כמובן שהיחס שנתתי לזה אז לא היה אותו היחס, אבל בעיקרון, אני מכירה את הגוף שלי, מה אני אוהבת יותר, מה מרתיע אותי, מה נעים לי, מה מדליק אותי. יש לי מספיק ניסיון בשביל לדעת גם אלילוא הייתי עושה זאת בעצמי. כשהייתי צעירה (ותמימה) יותר, היו כמה פעמים שהמין היה בשבילי חוויה לא פחות כואבת מאשר מהנה (ולא מבחינה פיזית בהכרח). היה לי בן זוג שקיים איתי יחסי מין באופן כמעט יומיומי, בהתחלה הוא ממש השקיע, עם הזמן הוא הפסיק להשקיע ולפנק, ובסופו של דבר בכלל לא ראה אותי, אלא רק את הצרכים שלו, עד כדי כך שאולי אפשר לקרוא לזה אונס על פי הגדרה (שידל אותי לעשות דברים שלא רציתי מתוך רגשות אשמה ופחד שיפסיק להמשך אלי). הוא החזיק אותי קצר, ובסופו של דבר גם נפרד ממני בטענה שהוא לא רוצה להתחייב באופן כל כך רציני למישהי אחת, ורוצה לנסות גם עם אחרות (הייתי הראשונה שלו). היו כמה שקדמו לו, וכמה כאלה שהיו אחריו, שגם איתם הייתה חוויה לא כל כך נעימה - הטרדות מיניות וניצולים למיניהם - שמין הסתם אני מניחה שהשפיעו עלי לא מעט. עוד עובדה שאולי תבהיר יותר את העניין, כל הבחורים ששכבתי איתם או קיימתי איתם יחסי מין או וכדומה, פרט לשניים, היו חסרי ניסיון כמעט לחלוטין. במצב שבו אני לא כל כך יודעת מה היעד, ואת הדרך, וגם להם אין שום מושג, קצת הרבה יותר קשה להגיע לשם. עוד בעיות שמפריעות לי הן יותר מבחינה בריאותית, יש לי נטייה לדלקת שתן, שחוזרת ממש בקלות, ובתכיפות רבה (אני מניחה שאני לא צריכה להסביר את ההשלכות). כנ"ל גם יובש בנרתיק. כשאני מקיימת יחסי מין אני מרגישה שאני רטובה והכל הולך חלק, אבל אם הסקס טיפה אגרסיבי (נאמר "מהיר וחזק") זה מהר מאוד נהיה מנעים לכואב, ואם לא באותו הרגע, אז למחרת ממש שורף כואב לי, כאילו יש לי שם שפשוף או משהו כזה, זה מגרד וכואב. ולעיל כל הבעיות הנ"ל, אנסה להסביר איך זה בעצם הולך: בדרך כלל דווקא אני זו שיותר יוזמת, מתחילה ללטף את הבן זוג שלי, או לשכב עליו ולהתחכך בו. בשלב הזה בדרך כלל אני מלאת תשוקה, והגוף שלי מגיב בהתאם (שם למטה לא מכווץ, ורטוב למדי). אחר כך הוא מתחיל לנשק אותי, להפשיט אותי, ללטף אותי, לנסות להרגיע אותי, בדרך כלל אני קופצת מכל מגע שלו כי הגוף שלי מאוד רגיש לגירוי שלו. הוא מנשק אותי, או משתמש ביד שלו, מתחיל להחדיר אצבע או שתיים על מנת לגרות אותי עוד יותר, לפעמים אם הוא עושה את זה יותר מידי זמן זה כבר כואב לי מכדי לשכב אפילו. אם הוא לא עושה את זה למשך זמן, אני מבקשת ממנו לחדור אליי (לא תמיד כי זה באמת כי אני רוצה שהוא יפסיק לענג אותי ופשוט יחדור אלי, אלא לפעמים כי אני מפחדת שהוא לא יספיק לחדור אליי כי יכאב לי) ואו שהוא גומר הרבה יותר מהר לפני שאני בכלל מספיקה להתגרות או שהוא בסיבוב השני (שבו לוקח להם קצת יותר זמן) ואז לי "נמאס", משמע אני ממש מתייבשת, אפילו תוך כדי האקט עצמו, מסיבה לא ברורה, ואז כואב. גם כשהגירוי הוא ארוך ואני לא מרגישה כאב, אני ממש מתקשה להגיע למצב בו אני מרוכזת לחלוטין במגע. אני חשה את תחושת ה"פיפי" ואני מודעת לכך שהיא לא צורך אמיתי ללכת לשירותים, אבל אני לא מצליחה למצוא את הנקודה, או כנראה לא עושה את זה מספיק טוב על מנת לגרות אותה כראוי. למען האמת, אני מרגישה שאני רק מתרחקת משם ולא מתקרבת ככל שהאקט נמשך... חברה שלי אמרה לי שאולי אני צריכה לנסות להתרכז יותר טוב, לפנטז על דברים אחרים, אבל אני לא מסוגלת. אני ממוקדת מידי במגע, שהוא כאילו ישיר מידי בשבילי, ואני לא יכולה להתרכז בהנאה, כי עוד לפני שהכאב מגיע, אני כבר מחפשת אותו, בידיעה שזה יבוא בקרוב. אני אוהבת סקס, אני אוהבת להתענג, אני אוהבת לענג, אבל כל כך הרבה דברים מציקים לי בדרך לזה, וגורמים לי להרגיש רע בזמן האקט או אחריו. אני לא רוצה לוותר על החוויה המדהימה הזו בכלל, ולא על אורגזמה בפרט. אבל הנושא הזה באמת מתסכל אותי. מאוד. נ.ב. אתמול שכבנו בלילה, ועד עכשיו כואב לי.

 

[עונג אישה]

שוב שלום ../images/Emo140.gif

לא קל לשמוע. נשמע שבמשך שנים פעלת לא מתוך קשב לעצמך, אלא מתוך משהו אחר, אולי ניסיון לרצות או משהו אחר? לגבי מה שסיפרת על ההסטוריה שלך עם בחורים, האם את מזהה שם משהו בעייתי ביחס שלך לגוף שלך ולהנאה שלך? לפעמים הגוף החכם שלנו דואג לנו יותר מאשר אנחנו דואגות לעצמנו ובמקומות שאנחנו לא מפסיקות ועוצרות ובמקומות שאנחנו דואגות רק לספק את האדם השני, תוך התעלמות מהצרכים שלנו, הוא בא ו"מכריח" אותנו לדאוג לעצמנו. הוא לרוב עושה את זה בצורה שנשים לב, דרך כאב. הדברים שאת מתארת מעניינים. בתיאור שלך לא היה חלק שבו הבחור מענג אותך, אוראלית הכוונה, ומנסה באמת שתיהני את, לפני שיש חדירה. נראה שאת בעצמך מזרזת את העניינים, בעקבות הפחד שלך, ובעצם מדלגת על השלב שבו את אמורה ליהנות. ולגבי "אגרסיבי", אז פשוט אל תאפשרי לדברים שאת לא רוצה לקרות. נקודה. לכל אחת מתאימים דברים אחרים. יש נשים רבות שרמת הרגישות שלהן בדגדגן היא כה גבוהה שמגע ישיר ממש לא מתאים ומביא לכאב. במקרים כאלה כדאי לנסות לגעת מסביב ובצורה עקיפה. ברור שבמקרים כאלה חדירה בזווית ישרה שלוחצת על הדגדגן תיצור כאב. ובוודאי שאם לא דואגים לריגוש שלך, אז תתייבשי ותאבדי עניין. זה לא באמת קשור לריכוז. זה קשור לכך שרוב הנשים לא גומרות מחדירה. זה לא אומר שלא שווה לנסות ולהגיע למקום הזה, אבל קודם כל לדאוג ליהנות בעזרת גירוי של הדגדגן, ואם הוא רגיש (שזה דבר נפלא!) אז בצורה לא ישירה. אחרי! שאת נהנית ובשאיפה גם גומרת אולי (נראה לי שאם באמת תגעו במקום הנכון ובצורה הנכונה, אז אין סיבה שלא), אז אפשר להסתכל על חדירה, ואז גם הרבה פעמים הגוף הנשי מוכן אליה הרבה יותר טוב. כדאי שתחליטי בצורה גורפת לפעול לטובתך, לא לאפשר לדברים פוגעים ומכאיבים להתרחש, ולכוון את הפרטנר שלך, שנשמע שרוצה בטובתך, לדברים שבאמת נעימים לך. וגם, עדיין לא ענית לי האם הגעת לאורגזמה אי פעם בעצמך? האם כשאת מענגת את עצמך, את יודעת איך לגעת בדיוק ולא להכאיב ולהביא את עצמך לשם? התשובה לשאלה הזאת חשובה להמשך. אשמח להמשיך מכאן

ובהצלחה!

 

[lower sky]

עונג היקרה

אפשר לומר שאכן במשך שנים לא הייתי קשובה לעצמי יותר מידי. הרבה פעמים ששכבתי עם בחורים ההתמקדות הייתה בהם, בהנאה שלהם, ולרוב שמתי את התחושות שלי בצד. אני נוטה לוותר לעצמי פעמים רבות, זה אולי אחד המקרים היותר קריטיות בהן אני מושפעת מכך. אני בהחלט מדלגת על החלק בו אני אמורה להנות. אולי זה מפני שבעבר "למדתי" לוותר על זה, או יותר נכון להתפשר על זה, בשביל דברים אחרים (סיפוק של הצד השני). הרעיון שהעלת שמדובר במקור פסיכולוגי לבעיה שלי הוא בהחלט הגיוני וסביר, מפני שהבעיות הן רבות, מגוונות, הן פיזיות והן ריגשיות, וכנראה שכולן נובעות מאותו מקום שבו אני לא מרגישה בטוחה עם עצמי, ונכונה לקיים יחסי מין שיספקו גם אותי די הצורך. זה מוזר שהיא קיימת, גם במקרים בהם יש לי בן זוג מפנק שדואג לי ומקדיש את רוב האקט לענג אותי מאשר את עצמו, מה שמחזק עוד יותר את הטענה שלך שבסופו של דבר הבעיה נובעת מהראש שלי. בנוגע למה שאמרת על יחסי מין אגרסיביים, ובכן, זה האקט שעושה לי הכי נעים, אבל גם גורם לי להתייבש הכי מהר ולכאב להגיע הכי מהר, ולמחרת בבוקר לקום עם כאבים בכניסה לנרתיק... גירוי של איזור הג'י נעים לי הרבה יותר, למרות שממש קשה לי למצוא תנוחה בה יהיה לי נוח, נעים ולא כואב לאורך זמן. גירוי של הדגדגן מגרה אותי, אבל מציק לרוב אם מתמקדים באותו האיזור יותר מידי זמן באופן ישיר. אם גמרתי אי פעם מכך? לא. לא מגירוי חיצוני, לא מגירוי פנימי, לא יחד עם בן זוג, לא מכלי עזר כלשהו, וגם לא לבד. הגדירי ריגוש? הגדירי גישה עקיפה? קשה לי להבין לאילו דברים את מתכוונת. וכפי שאמרתי, אני לא יודעת להביא את עצמי לשם, יש לי המון מחסומים בדרך לשם, מכשולים יותר נכון. ונוסף על כך, אין לי מושג איך זה בכלל אמור להרגיש... ואגב, זה סביר שהבעיות הללו ישפיעו עלי עד כדי כך שאני ארגיש שהחשק המיני שלי יורד? שלמרות שממש טוב לי איתו, אני מרגישה לא מחוברת אליו או אל הסיטואציה בכלל?

 

[עונג אישה]

היי שוב ../images/Emo13.gif

את אומרת בעצמך ש"אני בהחלט מדלגת על החלק בו אני אמורה להנות". מה עוד יש להוסיף בעצם

הגיע הזמן שתקחי אחריות על ההנאה שלך, תוודאי שהתנאים מתאימים ליצירתה, תדאגי לקבל את המגע המתאים, את הגירוי, את היחס, את התזמון שמתאים לך. תהיי אחראית על העינוג של עצמך. ואם יש לך פרטנר שבאמת רוצה שתיהני, אז הוא בהחלט ירצה שכל זה יקרה... רגיש הכוונה שהחוויה הופכת יחסית מהר מהנאה לכאב. גישה עקיפה זה לא לגעת בדגדגן ישירות עם אצבע או לשון או כל דבר אחר, אלא לגעת בו מהצד, נגיד דרך השפתיים הפנימיות או מלמעלה. יש כל מיני דרכים

וחלק מהעניין זה גם לגלות ביחד. לגבי סיבות פנימיות, ובכן, אנחנו לא מכונות. הגירוי וההנאה הפיזיים שלנו מושפעים ואולי אפילו מונעים מאד ממה שהולך בתוכנו. את מוזמנת לטפל בעצמך

מכל בחינה שהיא. ולגבי ירידת החשק המיני, אז בוודאי שמה שתיארת (ובמיוחד הקשיים הפנימיים והתסכול יכול להוריד אותו, איך לא? אני כאן.

 

[lower sky]

אשמח לתגובות נוספות

 

[PainterJane]

אין עצה, רק הזדהות.

כמה פעמים מצאתי את עצמי בתוך הטקסט שלך. אני עכשיו בהתחלה קשר עם גבר מפנק ומקסים, שדי הפתיע אותי לשמוע שאני האשה הראשונה שהוא מקיים איתה יחסי מין מלאים. כמובן שגבר עם נסיון שיודע ת העבודה זה יתרון עצום, אבל הסקרנות וההשקעה מפצים בהרבה מקומות. אני מעולם לא גמרתי, לא לבד, לא כשהייתי עם גברים מנוסים ולא כשהייתי בתוך אהבה ענקית ולא כלום. הכי קרוב שאני מגיעה זה במקלחת. לענג את עצמי עם האצבעות פשוט לא עושה לי את זה או שאני סתם לא יודעת איך. במשך הרבה זמן הייתי במעין "מרדף" וגברים שהייתי איתם וסיפרתי להם שמעולם לא גמרתי הפכו את זה למעין ריצה למטרה, שבמקום להתרכז בעונג הדדי, התרכז בלהיות הגבר שמסוגל להביא אותי לאורגזמה. כמובן שזה מלחיץ, ורק הרחיק אותי משם, אם בכלל. הייתי דרוכה כל הזמן במחשבה האם זה מגיע, האם זה לא מגיע, האם אני אדע כשזה יגיע? הפרדוקס הוא, שכשאני מענגת את בן זוגי אני ארגיש שמשהו לא בסדר אם הוא לא יגמור. אני ארגיש שאני עושה משהו לא בסדר, וזו בדיוק התחושה שאני מנסה להבהיר שהוא לא צריך לחוות כשאני לא גומרת. כרגע מה שאני מנסה לעשות זה לא לחשוב על זה. פשוט לא להציב את זה כמטרה, ולהנות מהדרך. לנסות להתרכז בגוף שלי ולראות איך הוא מגיב למגע מסוג שונה. יש דברים שעובדים שונה עם בן זוג חדש, או אולי סתם ממרחק של זמן דברים משתנים. זה כל כך תיסכל אותי לשמוע סיפורי מולטי אורגזמות פלא, שפשוט החלטתי לנוח קצת מהמרדף. אני חושבת שמה שצריך, לפחות במקרה שלי זה זמן. אני כן מאמינה שהאורגזמה שלי תלויה הרבה במצב הנפשי והרגשי. זה שאני מאוהבת מעל הראש בבן זוגי הנוכחי, זה נהדר בתוספת זמן שבו נתקרב אפילו יותר, אני מקווה שזה יגיע. תנסי ממש באופן פיסי, להגיד לעצמך לנשום עמוק ולא להפסיק אותו במשך רבע שעה, 20 דקות, לתת לו לענג אותך ולראות איך הגוף שלך מגיב. אה, ובקשר לגלולות. אני לקחתי במשך די הרבה זמן דיאנה (גלולה ממש חזקה, חבל שאף אחד לא אמר לי להפסיק אותה אחרי שהסתדרו הבעיות שהיא היתה אמורה לטפל בהן, שלא היו הריון), ואחר כך יסמין במשך שנה ומשהו. לי לרב אין בעיה עם קונדומים, אבל זה מאוד מאוד תלוי בבן הזוג. יש גברים שזה ממש מפריע להם, כמו לגבר שלי, ולכן אני אתחיל לקחת שוב גלולות. בגדול, אני יודעת שכימיכלים בגוף זה בדרך כלל לא טוב, אבל אופציות השליטה בזמני המחזור, זה שהוא נהיה ממש מסודר, וכמובן יחסי מין בלי קונדום גורמים לי להעדיף באופן ברור את הגלולה. בהצלחה.