נשים חזקות
אני אוהב נשים חזקות. חזקות פיזית. לא סאדו או משהו דומה, אני מדבר על אישה עם ידיים חזקות. לצערי לא נתקלתי בהרבה נשים חזקות, אבל מאוד אשמח להכיר נשים שאוהבות להפגין את כוחן. וכך זה הולך... בילוי בים קבענו להיפגש בחוף הים של הרצליה. חוף הצוק ליתר דיוק. זה כבר חודשיים בערך שאנחנו שולחים דואר אחד לשניה דרך האינטרנט ועדיין אני לא יודע איך היא נראית. היא אפילו לא שלחה לי תמונות שלה, דבר שמקובל מאוד בין מתכתבים. אני שלחתי לה כמה ציורים. היא סיפרה לי שהרבה בנים מנסים להתחיל איתה ולחזר אחריה ושהיא הסכימה להיפגש איתי, כי אני הכי נחמד מכל הגברים שמתכתבים איתה. קוראים לה שרית, בת 23, גרה ביבנה. אישית, אף פעם לא יצאתי עם "יבנאיות", הן תמיד נראו לי ערסיות. אבל שרית, היא נשמעת ממש לא כזאת, לעולם לא ניתן לדעת עד שאתה לא רואה אותן במו עיניך. נסעתי לים. החניתי את הרכב ממש לא רחוק מהכניסה לחוף ואת שארית הדרך צעדתי, מנסה לחשוב על משפט הפתיחה שלי שאומר לה. בכניסה לחוף היו מונחים כמה סלעים, ועל הסלע הקרוב ביותר לכניסה ישבה בחורה, התקדמתי לכיוונה מנסה לקלוט כמה שיותר פרטים. היא הייתה די רזה, שיער קצוץ, עיניים ירוקות, מכנסי ג´ינס וחולצה לבנה דקיקה וארוכה. "הי, אתה ירון !!." היא קבעה. "איך ידעת ?" שאלתי. "אחרי חודשיים של היכרות, אני יודעת עליך כמעט הכל.", היא חייכה. שרית נעמדה. היא מעט גבוהה ממני, רזה ממני בהרבה, אני בערך תשעים קילו והיא אולי שוקלת שישים וחמישה קילו. השמש החלה לשקוע, שרית ואני ירדנו לים וצעדנו לאורך קו המים. היא קיפלה את מכנסיה למעלה, שלא יירטבו מהמים, חלצנו נעלינו ונשאנו אותם עמנו בידינו. היא סיפרה לי המון על מקום עבודתה, על הבוס הקשה שיש לה ואיך שהוא מנסה כל הזמן לגעת בה מבלי שהיא תשים לב. אני סיפרתי לה על מקום העבודה שלי ועל הנשים במקום, שלפי דעתי הן מעט חנוניות. השמש כבר כמעט שקעה. במרחק לא רב מלפנינו, ישבו כמה זוגות אוהבים על החול, מביטים בשקיעה. לפתע שרית דילגה שני צעדים מהירים קדימה, הסתובבה ונעצרה מולי, מניחה את ידה על חזי. "אני רוצה לספר לך משהו, תבטיח לי שלא תגלה לאף אחד." חייכה. "מבטיח" אמרתי. אני בטוח שהיה איזשהו רעד קל בקולי, אבל נעזוב את זה עכשיו. "אני אוהבת להרים משקולות !!" עיניה הבריקו עם אורה האחרון של השמש. הבטתי בה. "את ?, מרימה משקולות ?! . איזה משקולות, כאלה של קילו, קילו וחצי ?", הרגשתי קצת מגוחך. "לא", צחקה, "זה הרבה יותר רציני. אני אולי רזה, אבל תאמין לי שיש לי כוח בידיים". הלב שלי דפק בחוזקה. השמש נשקה למים והשתקפה במלואה. "אני דווקא חושב שזה נורא סקסי שנשים מחזקות את כוחן הפיזי. אני חושב שזה יוצר לנו הגברים איזשהו אתגר." הפניתי מבטי אל השמש. "תגיד…", היא אחזה בידי ונראה לי שהיא הרגישה את הדופק בפרק כף ידי. "מישהי פעם הרימה אותך ?" היא זרקה את השאלה במהירות, אותה מהירות שהפניתי את מבטי אליה בתדהמה. גיחכתי, "אף פעם מישהי לא ביקשה ממני דבר כזה. גם ככה אני כבד מספיק." "אתה לא נראה כזה כבד" הביטה מבט חטוף בגופי. "לא נראה לי שתצליחי להרים אותי !" "בוא ונראה !!", עיניה הירוקות נצצו בטירוף. שרית השליחה את נעליה על החול ובידה השמאלית חיבקה את גופי. "מוכן ?" שאלה ולפני שהספקתי לענות, היא התכופפה, הושיטה ידה הימנית אל ברכיי, הרגשתי את שתי זרועותיה לופתות את גופי בחוזקה וכיצד גופי נמשך מעלה, ועובר למצב מאוזן. הרגשתי את תשעים הקילו שלי מונחים בזרועותיה והיא המשיכה להרים אותי עד שהביאה אותי צמוד אל החזה המוצק שלה. אפילו את הנעליים שלי לא הספקתי לזרוק והם היו מונחות על בטני. שרית לא אמרה מילה, אפילו לא התנשפה. חיבקתי את כתפיה חזק בשתי ידיי, ברגע של פחד שאולי היא תפיל אותי, אבל … לא !. היא עמדה כמו קיר ולא זזה וידיה אפילו לא רעדו, אפילו לא לרגע. היא הביטה בי במבט מנצח ומאושר. "נו, עכשיו אתה מאמין ?. אז איך ההרגשה שאישה מרימה אותך ?". לא עניתי, בנשימות מקוטעות הבטתי מסביב. זוגות האוהבים שישבו בסמוך, הביטו בנו בהלם והרגשתי מבוכה רבה. החזרתי מבטי אל שרית. עיניה הירוקות צחקו מול עיני ועל שפתיה חיוך קטן ממזרי. שרית הידקה אחיזתה בגופי ומשכה אותי למעלה עד קצה הגבול. היא הצמידה את גופי המשותק מהלם אל גופה הצנום וקירבה את שתי ידיה זו אל זו, את רגליי אל גופי. היא החלה לפסוע באיטיות על קו המים לאורך החוף, משאירה נעליה מאחור. פתאום זה קרה. פתאום הרגשתי בטוח שם. בזרועותיה. איכשהו ידעתי שהיא לא תפיל אותי לעולם. הפניתי ראשי לכיוון השקיעה. "נו, מה אתה אומר ?" שאלה שוב. "רוצה שאני אוריד אותך ?" היא המשיכה להביט בי ולא הסיטה מבטה ממני לשנייה. "יאוו, זאת השקיעה הכי יפה שראיתי בחיים שלי !!" אמרתי והיא חייכה. "את משגעת אותי !!" קולי רעד. היא נעצרה. שמטתי ראשי על כתפה. שרית הצמידה אותי שוב לגופה, ליטפתי את ראשה בידי השמאלית, … והתנשקנו. על חוף הים בהרצליה, אישה מרימה גבר בזרועותיה ומתנשקים. "אל תורידי אותי לעולם !!!" אמרתי.
אני אוהב נשים חזקות. חזקות פיזית. לא סאדו או משהו דומה, אני מדבר על אישה עם ידיים חזקות. לצערי לא נתקלתי בהרבה נשים חזקות, אבל מאוד אשמח להכיר נשים שאוהבות להפגין את כוחן. וכך זה הולך... בילוי בים קבענו להיפגש בחוף הים של הרצליה. חוף הצוק ליתר דיוק. זה כבר חודשיים בערך שאנחנו שולחים דואר אחד לשניה דרך האינטרנט ועדיין אני לא יודע איך היא נראית. היא אפילו לא שלחה לי תמונות שלה, דבר שמקובל מאוד בין מתכתבים. אני שלחתי לה כמה ציורים. היא סיפרה לי שהרבה בנים מנסים להתחיל איתה ולחזר אחריה ושהיא הסכימה להיפגש איתי, כי אני הכי נחמד מכל הגברים שמתכתבים איתה. קוראים לה שרית, בת 23, גרה ביבנה. אישית, אף פעם לא יצאתי עם "יבנאיות", הן תמיד נראו לי ערסיות. אבל שרית, היא נשמעת ממש לא כזאת, לעולם לא ניתן לדעת עד שאתה לא רואה אותן במו עיניך. נסעתי לים. החניתי את הרכב ממש לא רחוק מהכניסה לחוף ואת שארית הדרך צעדתי, מנסה לחשוב על משפט הפתיחה שלי שאומר לה. בכניסה לחוף היו מונחים כמה סלעים, ועל הסלע הקרוב ביותר לכניסה ישבה בחורה, התקדמתי לכיוונה מנסה לקלוט כמה שיותר פרטים. היא הייתה די רזה, שיער קצוץ, עיניים ירוקות, מכנסי ג´ינס וחולצה לבנה דקיקה וארוכה. "הי, אתה ירון !!." היא קבעה. "איך ידעת ?" שאלתי. "אחרי חודשיים של היכרות, אני יודעת עליך כמעט הכל.", היא חייכה. שרית נעמדה. היא מעט גבוהה ממני, רזה ממני בהרבה, אני בערך תשעים קילו והיא אולי שוקלת שישים וחמישה קילו. השמש החלה לשקוע, שרית ואני ירדנו לים וצעדנו לאורך קו המים. היא קיפלה את מכנסיה למעלה, שלא יירטבו מהמים, חלצנו נעלינו ונשאנו אותם עמנו בידינו. היא סיפרה לי המון על מקום עבודתה, על הבוס הקשה שיש לה ואיך שהוא מנסה כל הזמן לגעת בה מבלי שהיא תשים לב. אני סיפרתי לה על מקום העבודה שלי ועל הנשים במקום, שלפי דעתי הן מעט חנוניות. השמש כבר כמעט שקעה. במרחק לא רב מלפנינו, ישבו כמה זוגות אוהבים על החול, מביטים בשקיעה. לפתע שרית דילגה שני צעדים מהירים קדימה, הסתובבה ונעצרה מולי, מניחה את ידה על חזי. "אני רוצה לספר לך משהו, תבטיח לי שלא תגלה לאף אחד." חייכה. "מבטיח" אמרתי. אני בטוח שהיה איזשהו רעד קל בקולי, אבל נעזוב את זה עכשיו. "אני אוהבת להרים משקולות !!" עיניה הבריקו עם אורה האחרון של השמש. הבטתי בה. "את ?, מרימה משקולות ?! . איזה משקולות, כאלה של קילו, קילו וחצי ?", הרגשתי קצת מגוחך. "לא", צחקה, "זה הרבה יותר רציני. אני אולי רזה, אבל תאמין לי שיש לי כוח בידיים". הלב שלי דפק בחוזקה. השמש נשקה למים והשתקפה במלואה. "אני דווקא חושב שזה נורא סקסי שנשים מחזקות את כוחן הפיזי. אני חושב שזה יוצר לנו הגברים איזשהו אתגר." הפניתי מבטי אל השמש. "תגיד…", היא אחזה בידי ונראה לי שהיא הרגישה את הדופק בפרק כף ידי. "מישהי פעם הרימה אותך ?" היא זרקה את השאלה במהירות, אותה מהירות שהפניתי את מבטי אליה בתדהמה. גיחכתי, "אף פעם מישהי לא ביקשה ממני דבר כזה. גם ככה אני כבד מספיק." "אתה לא נראה כזה כבד" הביטה מבט חטוף בגופי. "לא נראה לי שתצליחי להרים אותי !" "בוא ונראה !!", עיניה הירוקות נצצו בטירוף. שרית השליחה את נעליה על החול ובידה השמאלית חיבקה את גופי. "מוכן ?" שאלה ולפני שהספקתי לענות, היא התכופפה, הושיטה ידה הימנית אל ברכיי, הרגשתי את שתי זרועותיה לופתות את גופי בחוזקה וכיצד גופי נמשך מעלה, ועובר למצב מאוזן. הרגשתי את תשעים הקילו שלי מונחים בזרועותיה והיא המשיכה להרים אותי עד שהביאה אותי צמוד אל החזה המוצק שלה. אפילו את הנעליים שלי לא הספקתי לזרוק והם היו מונחות על בטני. שרית לא אמרה מילה, אפילו לא התנשפה. חיבקתי את כתפיה חזק בשתי ידיי, ברגע של פחד שאולי היא תפיל אותי, אבל … לא !. היא עמדה כמו קיר ולא זזה וידיה אפילו לא רעדו, אפילו לא לרגע. היא הביטה בי במבט מנצח ומאושר. "נו, עכשיו אתה מאמין ?. אז איך ההרגשה שאישה מרימה אותך ?". לא עניתי, בנשימות מקוטעות הבטתי מסביב. זוגות האוהבים שישבו בסמוך, הביטו בנו בהלם והרגשתי מבוכה רבה. החזרתי מבטי אל שרית. עיניה הירוקות צחקו מול עיני ועל שפתיה חיוך קטן ממזרי. שרית הידקה אחיזתה בגופי ומשכה אותי למעלה עד קצה הגבול. היא הצמידה את גופי המשותק מהלם אל גופה הצנום וקירבה את שתי ידיה זו אל זו, את רגליי אל גופי. היא החלה לפסוע באיטיות על קו המים לאורך החוף, משאירה נעליה מאחור. פתאום זה קרה. פתאום הרגשתי בטוח שם. בזרועותיה. איכשהו ידעתי שהיא לא תפיל אותי לעולם. הפניתי ראשי לכיוון השקיעה. "נו, מה אתה אומר ?" שאלה שוב. "רוצה שאני אוריד אותך ?" היא המשיכה להביט בי ולא הסיטה מבטה ממני לשנייה. "יאוו, זאת השקיעה הכי יפה שראיתי בחיים שלי !!" אמרתי והיא חייכה. "את משגעת אותי !!" קולי רעד. היא נעצרה. שמטתי ראשי על כתפה. שרית הצמידה אותי שוב לגופה, ליטפתי את ראשה בידי השמאלית, … והתנשקנו. על חוף הים בהרצליה, אישה מרימה גבר בזרועותיה ומתנשקים. "אל תורידי אותי לעולם !!!" אמרתי.