אני עושה הפרדה בין שני סוגי מקרים
בעניין גזרות הג´ינסים, אני מסכימה עם מירי - לי מאוד לא נוח ללבוש ג´ינס של גברים, המותן בג´ינסים האלה הרבה יותר מדי נמוכה בשבילי וצורת הרגליים שונה. אם יש נשים אחרות שאין להן בעיה עם לבישת מכנסי גברים - שיקנו באמת ג´ינסים שעוצבו לגברים או לנערים (אחרי הכל ,זה מותר), ואני יכולה רק לקנא. אני אישית לא מסתדרת עם זה. בקשר לעובדה שהג´ינסים לנשים (וגם הבשמים לנשים, נדמה לי) עולים יותר - זה עניין אחר. כאן באמת אין עניין אנטומי (כמו עם גזרת הג´ינס, עיצוב הנעליים או האקדח) וגם לא עניין של התאמה לאורח חייהן של נשים רבות כפי שהם מתנהלים עכשיו (כמו עם המכונית והאקדח). עניין מחירי הבשמים/ג´ינסים בא פשוט מתוך ההנחה שאישה מוכנה להוציא על מוצרי טיפוח ובגדים סכומים גדולים מאלה שגבר מוכן להוציא. נכון, אין כאן שוויון ואין כאן הליכה לקראת נשים. ויחד עם זה, זאת אפליה מהסוג שאני תמיד חושבת שלא כל כך קשה, יחסית, להילחם בה. כל מה שצריך זה טיפה מודעות, וזה, להבדיל מתחומים אחרים שבהם נשים מופלות, בידיים של נשים לשנות את זה יחסית בקלות (להבדיל מאפליה בשכר במקום עבודה, למשל. אישה שמרגישה איום בפיטורים, קשה לה מאוד להילחם על שלה כשברקע מתעורר הפחד המובן והנורא מפני אבטלה). עניין מחירי הג´ינסים דומה יותר להבדלים בין מחיר של תספורת גבר למחיר של תספורת אישה, או להבדלים בין מחירים של שמלות כלה למחירים של "סתם" שמלות ערב. יש מספר גדול מספיק של כלות שמוכנות לשלם על קניית שמלת כלה ואפילו על שכירתה לערב אחד, פי כמה וכמה ממה שהן מוכנות לשלם על **קניית** שמלת מעצבים. (כך זה היה, בכל אופן, לפני כמה שנים, כשיצא לי לשמוע ולקרוא על המחירים בשוק. אולי אני לא לגמרי מעודכנת והדברים בכל זאת התאזנו קצת בשנים האחרונות?) סלוני הכלות מנצלים את המחשבה ש"על חתונה לא חוסכים" בדרך דומה לזו שמנצלים יצרני הבשמים את המחשבה שבנשים רבות טבועה הנכונות לשלם סכומי עתק על הבושם ה"נכון". יש פה ניצול, כן, אבל אלה כוחות השוק, וכאן נראה לי שאין ממש כפיה או הפחדה. על מי נלין בעניין כזה, אם לא על עצמנו?