חוקית או מעשית ../images/Emo35.gif
לפי נוסח החוק, לדעתי אתה צודק לחלוטין. הבעיה היא ש
רק דעתו של השופט קובעת. השופט יכול להחליט שהסכין נשלפה רק לצורך הרתעה והנזק שאתה גרמת תוך השליפה היה גבוה מדי, או להחליט שטענתך כי החיתוך של היריב נעשה בלית ברירה כחלק ממהלך הפריקה איננה נכונה, למשל, להחליט שכיוון שאתה מתאמן באמנויות לחימה מילדות, היתה לך היכולת לפרוק את הסכין גם ללא החיתוך ועשית אותו מבחירה ... מצב גרוע אחר מבחינתך שרצוי להיות מודעים אליו הוא אם
השופט יחליט שנכנסת לתיגרה במודע, וכל טיעון של "הגנה עצמית" איננו תקף. זו נקודה שרוב הצעירים אינם מבינים ביחס לטיעון ה"הגנה העצמית", לפחות חלק מהשופטים בפירוש מצפים מהנתבע להוכיח כי הוא עשה כל שביכולתו למנוע את העימות. היו מקרים בהם הטיעון כי הנתבע היה מודע לכך שהוא נכנס ל"איזור סכנה" ובכל זאת בחר לעשות זאת (למשל, ירד מדירתו להתעמת עם שכן שפוגע ברכושו במקום לקרוא למשטרה ולהשאר בבית), השופט סירב לקבל את טענת ה"הגנה העצמית". זכרו -
החלטת השופט היא הימור שהנסיבות משנות את סיכוייו רק במעט. מצב רוח ציבורי שמתלהם כנגד האלימות יכול להשפיע על פסיקה לא פחות. אני לא רוצה לפתוח את הפה ביחס לפסיקות של שופטים שמעידות על העדר הגיון מוחלט, ופיסקה בעקבות החוש הפנימי של השופט ביחס ל"צדק" שגוררת היסקים בלתי הגיוניים לחלוטין בתוכן "פסק הדין".
המנעות עדיפה
למרות באמור לעיל, ברגע המעשה, אני ממליץ לכל אחד
לשרוד קודם כל ולחשוב על ההתמודדות עם המשמעויות של אופן השרידה שלו אח"כ.
התגוננות מול סכין היא מסוכנת ביותר ולא צריך את ההודעות של יובל כדי להבין זאת. קשה לי לדמיין אדם שיכול להרשות לעצמו לשקול נושאים משפטיים במהלך ההתגוננות. אם יש אדם שכזה, הרי שהוא כנראה גם יכול להשתלט על התוקף מבלי להזיק לו. אמיר נ.ב. רמת ההתעניינות שלי בתחום המשפט היא בגדר התעניינות קלילה מדי פעם שבתחביב. בשילוב עם אישה ליטיגטורית בתחום האזרחי (עו"ד בבתי-משפט בתביעות מסוגים אחרים). אני לא משפטן.