נשים גדולות ../images/Emo171.gif
בזמן האחרון, נוצר כאן הרושם (בעיני אנשים מסוימים) שאנחנו טוענים שלהיות שמן זה בריא, זה סקסי ואף יפה. ויכוחים שלמים התעוררו סביב העניין הזה. אז רציתי להגיד משהו, ולצרף שיר של יוסי בנאי שמדבר בדיוק על זה. נכון, לא בריא להיות שמן. עובדה. זה יפה? זה סקסי? זה כבר עניין של טעם. אבל אם כבר אני שמנה, אני לא מוכנה לחיות במשטר סגפני, של מלפפון וחסה, שיגרום לי להיות עצבנית וחסרת סבלנות. אני עושה ככל יכולתי כדי להוריד ממשקלי, ולמען האמת – די מצליח לי, אבל !!! וזה אבל גדול! זה שאני שמנה, לא אומר שאני לא אישה/נשית/יפה או סקסית או כולן גם יחד. אין כאן סגידה למשקל הכבד, אלא חיבה לחמוקים, לעגלגלות, וגם חיים בשלום עם עצמנו ועם המשקל העודף. האושר עדיף על כל פיגורה, ויאללה, חאלאס לריב, בבקשה. הנה השיר שעורר לי את המחשבה הזו: נשים כבדות משקל (מלים: יוסי בנאי לחן: חנן יובל) אני זוכר אותן את הנשים ההן את חן הליכתן ותואר מראיהן נשים בריאות בשר ועגולות מראה שקומתן תמר וחיוכן נאה נשים עגלגלות בנויות לתלפיות כבדות משקל אבל קלות כאיילות והן ידעו לשאת איתן באהבה את כובד משקלן כולו בגאווה היכן אתן? היכן כל יעלות החן? אני הלא מוכן להיות כפרתכן. רבקה ומרקדה, ופלורה התמירה וליזה ומרייתה, ובלנקה הבהירה פלומבה שעיניה היכו בסנוורים ורוזה ששדיה המסו ת´גברים פורטונה וויקטוריה ולונה הלבנה בוליסה ואלגרה וקלרה השחומה ואיך רקדו שוקיה של ג´ויה כשהלכה וצמד ישבניה נראו כמו ממלכה אני זוכר אותן בכפכפי העץ רוקדות ומחוללות וכל גופן עולץ מנדנדות היו ירך וגם צוואר לקצב הטנבור, העוד והסיטאר וכשהיו שרות בקול פעמונים רומנסות עתיקות בניב ים-תיכוני היו ריחות לימון ושושנה חודרים כמי ורדים אל תוך הנשמה היכן אתן? היכן כל יעלות החן? אני הלא מוכן להיות כפרתכן אני זוכר אותן נושאות סלים ביד חוזרות מיום של שוק כדי להכין שבת נשים מדושנות גדולות גוף ונשמה נשים לא משכילות אבל מלאות חוכמה וכך אזכור את הנשים ההן את חן הליכתן ותואר מראיהן בבגד פרחוני צעיף על כתפיהן רוקמות גם את הזמן וגם את חייהן היכן אתן? היכן כל יעלות החן? אני הלא מוכן להיות כפרתכן בואו לא נריב בסדר? ואם יש למישהו הערה, אפשר בהחלט להעיר, אבל בעדינות ובלי לפגוע. אין שום סיבה בעולם להתנהג פה כמו במלחמה.
בזמן האחרון, נוצר כאן הרושם (בעיני אנשים מסוימים) שאנחנו טוענים שלהיות שמן זה בריא, זה סקסי ואף יפה. ויכוחים שלמים התעוררו סביב העניין הזה. אז רציתי להגיד משהו, ולצרף שיר של יוסי בנאי שמדבר בדיוק על זה. נכון, לא בריא להיות שמן. עובדה. זה יפה? זה סקסי? זה כבר עניין של טעם. אבל אם כבר אני שמנה, אני לא מוכנה לחיות במשטר סגפני, של מלפפון וחסה, שיגרום לי להיות עצבנית וחסרת סבלנות. אני עושה ככל יכולתי כדי להוריד ממשקלי, ולמען האמת – די מצליח לי, אבל !!! וזה אבל גדול! זה שאני שמנה, לא אומר שאני לא אישה/נשית/יפה או סקסית או כולן גם יחד. אין כאן סגידה למשקל הכבד, אלא חיבה לחמוקים, לעגלגלות, וגם חיים בשלום עם עצמנו ועם המשקל העודף. האושר עדיף על כל פיגורה, ויאללה, חאלאס לריב, בבקשה. הנה השיר שעורר לי את המחשבה הזו: נשים כבדות משקל (מלים: יוסי בנאי לחן: חנן יובל) אני זוכר אותן את הנשים ההן את חן הליכתן ותואר מראיהן נשים בריאות בשר ועגולות מראה שקומתן תמר וחיוכן נאה נשים עגלגלות בנויות לתלפיות כבדות משקל אבל קלות כאיילות והן ידעו לשאת איתן באהבה את כובד משקלן כולו בגאווה היכן אתן? היכן כל יעלות החן? אני הלא מוכן להיות כפרתכן. רבקה ומרקדה, ופלורה התמירה וליזה ומרייתה, ובלנקה הבהירה פלומבה שעיניה היכו בסנוורים ורוזה ששדיה המסו ת´גברים פורטונה וויקטוריה ולונה הלבנה בוליסה ואלגרה וקלרה השחומה ואיך רקדו שוקיה של ג´ויה כשהלכה וצמד ישבניה נראו כמו ממלכה אני זוכר אותן בכפכפי העץ רוקדות ומחוללות וכל גופן עולץ מנדנדות היו ירך וגם צוואר לקצב הטנבור, העוד והסיטאר וכשהיו שרות בקול פעמונים רומנסות עתיקות בניב ים-תיכוני היו ריחות לימון ושושנה חודרים כמי ורדים אל תוך הנשמה היכן אתן? היכן כל יעלות החן? אני הלא מוכן להיות כפרתכן אני זוכר אותן נושאות סלים ביד חוזרות מיום של שוק כדי להכין שבת נשים מדושנות גדולות גוף ונשמה נשים לא משכילות אבל מלאות חוכמה וכך אזכור את הנשים ההן את חן הליכתן ותואר מראיהן בבגד פרחוני צעיף על כתפיהן רוקמות גם את הזמן וגם את חייהן היכן אתן? היכן כל יעלות החן? אני הלא מוכן להיות כפרתכן בואו לא נריב בסדר? ואם יש למישהו הערה, אפשר בהחלט להעיר, אבל בעדינות ובלי לפגוע. אין שום סיבה בעולם להתנהג פה כמו במלחמה.