נשים בתקשורת (ספורט)

greywolf

New member
נשים בתקשורת (ספורט)

לאחרונה תהיתי אודות נושא נדוש. כוונתי היא לצורה בה מוצגות נשים בעיתונאות הספורט. עובדה היא שספורט נשים מתקיים לרוב כקרובתו הענייה של ספורט הגברים, שהוא הוא ה- ספורט. דבר זה מתבטא הן בכמות החשיפה התקשורתית של ספורט הנשים והן בסכומים המשולמים במסגרת פרסים בתחרויות, משכורות וכיוצ"ב. אולם דומני שגם בעיתונאות המכסה ספורט זה ישנה גישה המפחיתה בערך הספורט הנשי. עדות לכך היא ההמנעות משימוש במושג "שחקניות" והחלפתו במושג "בנות". כך ניתן לשמוע עיתונאי, מאמנת ושדר באולפן מדברים אודות שחקניות א.ס רמת- השרון כ"הבנות שחקו טוב הערב". אולם הדבר שלכד את תשומת לבי היה ידיעה בפינת הספורט של יומן הצהריים של רשת ב´ אודות תמונות ערום של שחקנית טניס ידועה. למיטב שיפוטי מוקדשות לידיעות ספורט בין 5- 10 דקות מדי יומן צהריים. מתקשה אני להבין את הצורך בפרסום ידיעה שכזו. תופעה נוספת המאפיינת את עתונאות הספורט היא פרסום תמונות מעורטלות למחצה של נשים בחייהם של שחקנים. בעיתון "תל- אביב" האחרון מופיעה תמונה של חברתו של שחקן כדורגל בלבוש תחתון כשזהותה מתפרסמת בסוף העמוד, כביכול כשי לקוראים. כאילו כדי להדגיש את תפקיד הנשים מיודעים הקוראים שהשידוך נעשה על ידי אשת שחקן עבר. בממסד תרבותי האמור להיות מתקדם בהיותו "כלב שמירה" של הדמוקרטיה ניתן לזהות, לדעתי, כמה מתחלואי החברה המודרנית.
 
כן אבל אל תשכח

שרוב הציבור שקורא את עיתוני הספורט שייך למין הגברי. לכן אני לא רואה בעיה בכך שעיתונות הספורט לא מציגה מספיק אייטמים, שנוגעים לספורטאיות. מה שכן אפשר בהחלט לעבוד על השימוש במושגים השונים. במקום בנות עדיף לומר שחקניות. בקיצור לא להשתמש במושגים סקסטיים. כאן בהחלט נופלת העיתונות לאישזהו פח.
 

rshamir

New member
התקשורת לא לבד כאן

השימוש במונח "בנות" במקום שחקניות לא בהכרח נולד בתקשורת. אם המאמנים/ות ובעלי/ות הקבוצות משתמשים במונח "בנות", והתקשורת מצטטת, מי האשם כאן?
 

טל קר

New member
אולי חל אצלך בלבול בין הסיבה לתוצאה

? לא הבנתי למה אתה לא רואה בעיה בכך שעיתונות הספורט לא מציגה מספיק אייטמים שנוגעים לספורטאיות? מוספי הספורט מיועדים לכלל הציבור, שכולל גם , במחילה, נשים. אגב, אולי ההפך, אולי בגלל שצריך לחפש בפינצטה חומר על ספורטאיות אז נשים קוראות עיתוני ספורט פחות? היית מסכים שאיזה אמצעי תקשורת ציבורי יגלה הטיה, ותגיד עליו שזה בסדר, כי בלאו הכי רק בעלי דעה מסוימת קוראים אותו? נשים לא משלמות פחות על העיתון.
 

muzza1

New member
לא ולא

נשים רבות מאוד אינן מתעניינות בספורט. ספורט הנשים הוא פחות ברמתו (עניין פיזי, אין מה לעשות) מהספורט הגברי. אם תצרפי את העובדות תגלי שיש מעט מאוד קוראים שמעוניינים לשמוע על ספורט נשים. מכיוון שתפקיד העיתון הוא למכור-הציפורן של בניון מעניינת יותר מתוצאת גמר גביע הכדוריד לנשים. זאת המציאות. מסכים בקשר לטרמינולוגיה. אף פעם לא הבנתי למה אנשי המקצוע מתייחסים לשחקניות כ"בנות".
 
תשובה לטל קר

תפקיד התקשורת הוא לסקר את המציאות. החדשותית, החברתית, הכלכלית וגם הספורטיבית. את מעלה את שאלת הביצה והתרנגולת (אולי ההפך, אולי בגלל שצריך לחפש בפינצטה חומר על ספורטאיות אז נשים קוראות עיתוני ספורט פחות?) - אבל נראה לי שהפעם את טועה. יש מעט מאוד אירועי ספורט מקצועני של נשים (לא חובבני) ולכן כמות האייטמים הדלה. ולזה אפשר כמובן לצרף את העובדה שיש מעט מאוד נשים שקוראות עיתוני ספורט. נכון, העיתונים הם לא רק מוצר צריכה מסחרי, ובצדק התקשורת נחשבת לרשות הרביעית. אבל עדיין הם בבעלות פרטית ותפקידם גם למכור. מה את היית עושה לו היית מו"ל של אחד העיתונים? מכניסה יותר אייטמים של ספורט הנשים ומסתכנת באיבוד קוראי העיתון ובירידה במכירות?
 
או, אולי,

מסקרת ארועי ספורט נשים באופן הוגן ומצפה לעלייה במכירות? האם אתה טוען שנשים אינן כח קניה כלל? (ודאי שלא), האם אתה טוען שאנחנו נולדות כך שספורט מעניין אותנו פחות? (לא, לא, זה המצב החברתי, אלה פשוט העובדות), האם יתכן שעיתון יסקר את הארועים הפוליטיים רק מצד ה"אנחנו" בלי לתת כל תמונת מצב של "הם", פשוט משום ש"אנחנו" קוראי העיתון? (חלילה, צריך להעביר את המצב לאשורו), האם ניתן לזנוח את המישור החברתי, משום שלעניים יש ממילא פחות כסף לקנות עיתון, ולעשירים לא נוח לקרוא על מצבם של העניים? (רעיון מופרך לחלוטין, העיתונות תפקידה לסקר את המצב, ולא לקלוע לטעמם של הקוראים), האם הספורט הוא מישור בודד שבו ניתן לתת תמונת מצב מוטית, מטעמים של טעמם של הקוראים? (והפעם - תשובה שלי, ולא ניחוש של תשובה שלך - מה פתאום תחום בודד? רק אחד התחומים, שבהם העניין בולט במיוחד. זה קורה כמעט בכל תחום. שווה לשים לב לעניין הביצה והתרנגולת כאן. מאד שווה).
 

טל קר

New member
אני לא רואה הבדל ממשי בין מצב זה

לבין מצב בו רוב מוסף המוזיקה יעסוק במוזיקה קלאסית, וכשישאלו היכן שאר הזרמים, יגידו - בלאו הכי רוב מי שקורא את מוסף המוזיקה מתענין במוזיקה קלאסית. יש מספיק איטמים על ספורט נשים, וזו בחירת העורכים לדחוף את זה בריבוע של 2X2 בעמוד החמישי מבפנים, למרות שזה הישג יותר גבוה משלושת העמודים המלאים הראשונים.
 
טל, כמה אייטמים יש על ספורט נשים?

בוא נצא שניה מהסיסמאות וננסה לפרק את המוקש שאת מניחה לפיתחנו. הנה סקירה קצרה של כמה ענפי ספורט. כדורגל - ברוב המדינות יש רק ליגות לגברים. הטורנירים והאליפויות שנערכים ברחבי העולם (מונדיאל, אליפות אירופה, אליפות אפריקה, אליפות דרום אמריקה) מרכזים את תשומת ליבם של מיליארדי אנשים בכל העולם (רובם גברים . אם זה היה אחרת היינו רואים נשים מגיעות למשחקי כדורגל, ועובדה זו מצביעה על כמה פופולרי הענף בקרב המינים השונים (ללא קשר לסיקור התקשורתי). כדורסל - דווקא כאן יש שיפור לעומת הכדורגל. יש ליגות נשים בלא מעט מדינות באירופה. כמובן שה-WNBA מרכז את תשומת הלב באמריקה ועדיין מלבד א.ס רמה"ש שמצליחה להביא מאות אוהדים למשחקיה, רוב אוהדי הקבוצות בארץ (ובעולם מן הסתם) מורכבים מחברים ובני משפחה. אתלטיקה - כאן יש שיוויון. ולראיה הכותרות שקיבלה ורד בורוכובסקי לאחרונה (אליפות אירופה לבריכות קצרות) לצד יואב גת, מיקי חליקה ושחיינים אחרים. לא פה תמצאי את האשמה בתקשורת. טניס - שוב שיוויון. הכותרות שאנה סמשנובה זוכה הן לא פחותות מאלו של הראל לוי. כך גם המצב בעולם (האחיות וויליאמס מוכרות לכל. אנה קורניקובה כמובן, סלש ועוד.) טוב, אני חושב שאני אעצור כאן. יש עוד מאות ענפי ספורט ויהיה קשה לסקור את המצב בכולם. מה שכן, נקודה חשובה. ענף הכדורגל הוא הפופולרי ביותר בעולם. מאחר וכך. סביר להניח שבזה תעסוק עיתונאות הספורט. אני חושב שזו עובדה פשוטה. ואם תתני לי דוגמאות שמוכיחות אחרת. אשמח ללמוד.
 

ים ושמש

New member
אני מה זה אישה...ומעניין אותי ספורט

גברי!!!!! אם כבר הזעה וכוח...שיהיה המקור. רק בתחום הספורט האומנותי-עלק..-אני נהנת לראות נערות כמו נדיה קומאנצי זאת האמת וכל האמת. אתן רוצות להאבק/להתרוצץ/לרוץ/לקפוץ...עשו זאת בכייף! אבל זה לא כל כך מושך לראות משהו בין גבר לאישה...
 
השאלה היא לא רק "מה קיים בתקשורת"

ואני משערת שאתה מסכים איתי, שלא בכדי מכירים את שמה של סמשנובה, ואילו את שמן של שחקניות הכדורסל מכירים פחות), אלא גם "למה דווקא זה קיים". אם תציץ בתגובתה של אור שמש (או ים וחול, אני לא זוכרת את השם המלא), תוכל לראות, שהיחס השוביניסטי (שהוא, כמובן, נחלתן של לא מעט נשים), הוא אחד הדברים שמשפיעים בצורה גורפת על העדפות הקוראים - ולפיהן, ההעדפות בדווח - ולא רק "עצם קיום הארועים", כפי שאתה טוען. כמו בשטחים נרחבים של המציאות - ההזנה היא הדדית - קיום האוהדים משפיע על הדווח בתקשורת, והדווח משפיע על קיום האוהדים. אחריות התקשורת מודגשת, כאשר השגים קיימים זוכים להתעלמות - והיחס המפלה בחברה זוכה להנצחה. ובמילים אחרות, ערוך משאל רחוב בשאלה - מיהו מיקי חליקה, ואחר כך פנה לאותם אנשים בשאלה - מי היא ורד בוכובסקי. או, לחילופין, נסה לשלוף את שמות הספורטאיות והספורטאים המובילות/ים בארץ בתחום ההתעמלות האמנותית (או כמו שקראה לו ים חול שמש ו/או אור שמיים - אמנותית עלק) - ודאי שהתחום איננו מסוקר והמודעות לו נמוכה - זה תחום שנחשב "נשי" ואי לכך, מלכתחילה, נחות. ודאי שלא יזכה לסיקור - ומכאן שלא יזכה לתמיכה כלכלית, שנעשית מתוך אינטרסים, כידוע, ואלה תלויים בעצם קיום הסיקור.
 
בתור הבחורה היחידה כאן שגם עסקה

בפועל בסיקור אירועי ספורט, ככתבת ספורט במחלקת החדשות של קול ישראל (רשת ב´) וככתבת במדורי ספורט של מס´ עיתונים, אני יכולה להגיד לך שיש שיקול 1 עיקרי ובסיסי. את מהדורות החדשות ואת העיתונים עורכים (למעט היום במעריב) גברים. בעיקר (וסליחה על הסטריאוטיפ) גברים מגודלי כרס אימתנית, שעברו מזמן את גיל 40 (כשבפועל יכולים להיות הורים או לפחות אחים מאוד בוגרים של הספורטאיות) שחזה נערי עומד מאוד עושה להם את זה, כמו לכל גבר, אבל קל וחומר בעולם רווי ההרומונים הזה. גברים אלה הם שמשפיעים על מה שמשודר ועל מה שאתה קורא. הם נהנים לראות תמונת עירום של טניסאית בת 20 עם בטן שטוחה ולמען הלגיטמיות ועידוד הנושא הם נותנים לזה מקום שטניסאי, גבר בן 20 עם בטן שטוחה, לא היה מקבל אלא אם זכה באליפות הפתוחה של וימבלדון. אני יכולה לספר לך מחוויותיי האישיות, שכשהחלטתי שסיקור ספורט זה מה שאני רוצה לעשות, אחד הבכירים בקול ישראל לא התבלבל ושאל אותי אם אני חושבת שאצליח להביא סיפורים מחדר ההלבשה שניה אחרי שנגמר המשחק. הוא כמובן ניסה לקנטר ולהסביר לי בעדינות ששניה אחרי שהמחשק נגמר השחקנים מתפשטים בחדר ההלבשה. עניתי לו שאפשר שניה אחרי המשחק לדבר עם המאמן ו-10 דק´ אח"כ אחרי שתסתיים המקלחת לדבר עם השחקנים, הוא היה מאוד סקפטי.. בזמן העבודה שלי בקול ישראל ניסיתי להביא נושאים נשיים יותר, ולאו דווקא כאלה המעידים על ויז´ואליות יוצאת דופן. מדי פעם גם הצליח לי, אבל אין ספק שמעבר לשיקול החדשותי של מעניין או לא, אם כבר הסכימו לעסוק בצד הנשי האמיתי של הפסורט, ביקשו ממני העורכים לבדוק איך מתפקדת הספורטאית כ"עקרת בית". לשמחתי, יש לי חלק בשינוי הגישה היום, שבה שחקנים כבר לא ממהרים לחדרי ההלבשה אלא מסיימים ראיונות לכל אמצעי התקשורת, כולל הגברים המסקרים לפני המקלחת.
שבה יש יותר פתיחות, שבה אפשר לדבר עם ספורטאית לא רק על התזונה שלה. בנוסף, אחת הבעיות היותר קשות שנתקלים בהן בתחום הזה היא דעת הציבור והוערכים, ושוב.. דיי דומה למה שתיארתי בתחילה. אני לא הסכמתי להחשף כמו אופירה אסייג או שרון פרי שהצטלמו עם ידיים על החזה לפנאי פלוס או סיפרו על הרומנים שלהם עם כדורגלנים ומאמנים (למרות שדווקא יצאתי אז עם כדורגלן) וגם לא היה לי את הגב "המקצועי" של בעלי שוער הכדורגל, ולכן אחרי שנתיים ויתרתי על התענוג. עד היום, כשיוצא לי להפגש במירי נבו (לפחות 3 שנים כבר לא ראיתי אותה, אבל נניח
) שהייתה כמוני וכמו רינה מצליח ומורן ברק, חלוצה בתחום, אנחנו מדברות על ההבדל בין הסיקור של אז לזה של היום. ליחס שנתנו לנו. הן נשארו בתחום וממשיכות להשפיע, מירי נבו התעלתה על הרבה גברים כשהיתה הראשונה שבכלל נשלחה לסקר את האולימפיאדה, לראשונה בתולדותינו, אני..? נגמר לי הסוס
 
לא ../images/Emo70.gif

לטעמי התקשורת מסקרת את מה שמעניין, ואכן כדורגל מעניין הרבה יותר מאשר חתירה (בכוונה דוגמה לספורט גברי שזוכה לסיקור מועט למרות המדילה היחידה שהביא לנו בשנה שעברה). הביקורת היחידה שלי כלפי התקשורת היא במיקום. כשורד בורוכובסקי זכתה, מן הראוי היה להעביר את סיפור הזכיה לעמוד הראשון של מוסף הספורט ולא להשאיר אותו בסקציית השחיה. כשכדורסל הנשים מגיע להשגים, אפשר לקדם אותו לעמודים הראשונים במקום להשאיר אותו ב"גטו" שבו הוא נמצא בדרך כלל. מעבר לזה, בספורט, כמו בכלכלה, כמו בחדשות המדיניות, החברתיות.. מה שמעניין ומביא ערך חדשותי צריך לקבל הבלטה.
 
איך זה שאף עיתונאי לא מציין שבשחיתו

שנחשפה היום באיגוד השופטים, אחד החשודים, סבי אלנקווה הוא בכלל שוטר במקצועו????
 
למעלה