נשיכות

[נורית של עמית]

נשיכות

בני בן שנה ושלושה חודשים כמעט. ילד מאוד סקרן שאוהב לגעת בכל דבר ולדעת המון. בימים האחרונים כאשר מתעצבן (בעיקר) שאנחנו אומרים לו לא או כאשר מתוסכל ממשחק שלא עובד בדיוק, נושך את ידיו (בתחילה חשבתי שהשיניים שיוצאות מציקות לו אך כנראה שלא). אני מוציאה לו את הידיים מהפה ואומרת לו לא לעשות את זה, מחבקת אותו ומרימה אותו. (ניסה גם לנשוך אותי) מנסה לתת לו משהו שיסיח את דעתו. האם אני נוהגת נכון? האם מצביע על בעיה כל שהיא? אני מאוד מודאגת מהנושא. דיברתי עם רופאת הילדים שלו שהיא גם רופאה התפתחותית שאמרה לא להתרגש ושרב הילדים עוברים את זה בגיל הזה. בטיפת חלב אגב אמרו לי להתייעץ עם פסיכולוג לילדים.......... מה עלי לעשות?

 

[גרא.]

נורית של עמית,אכן, כדאי לך להפסיק

להתרגש, כפי שאמרה לך רופאת הילדים, שהיא גם רופאה התפתחותית.בשכבת הגיל של בנך, וודאי בגיל צעיר יותר, נשיכה,כיוון שעדיין השפה בחיתוליה, נשיכה כמו כל התנהגות אחרת שנועדה להגנה,היא פעולה טבעית..את יכולה כשאתם יחד, במידה שוהא נושך,משמע כנראה מתוסכל וכועס, להציע לו לנשוך בובת פלסטיק או חפץ אחר שלא מזיק לשניים..ולהתחיל ללמד אותו את המילה כועס, או אני כועס...כדי שיוכל להשתמש בה, במקום הנשיכה..ככל שיגדל, ובלא בטווח הארוך הוא ילמד להשתמש במילה הספצפית הזו, ובמילים אחרות כדי להביע את מצבי רוחו, ולא ינשוך יותר. מכל מקום, מצרף גם מאמר מפורט על נשיכות בשלבי ההתפתחות הראשונים של תינוקות.