נשיכות

[סנפי]

נשיכות

שלום הבן שלי בן שנה וחצי. לטענת סייעת הגננת הוא נושך - עלי לציין כי מעולם לא נשך אותי או את בני המשפחה. בנוסף אבא של אחד הילדים בגן שאל את סייעת הגננת מה יש לילדמ שלו ביד (סימן אדום...)והסייעת קראה לי ואמרה לו אתה רואה את זה עשה הבן שלה... הרגשתי כאילו זו אשמתי.קודם כל מה עלי לעשות? שוב אציין כי מעולם לא ניתקלתי בתופעה זו בבית... וכן מה עלי לעשות עם הגן?! האם כך היתה צריכה לנהוכג הסייעת??? האם כך צריך להתנהג איש מקצוע??? בתודה מראש.

 

[דסי אשר]

תמיד אמרתי- שלאמהות הנושכים קשה מאד

סנפי שלום. משהו יתן לך קישורים לדיונים שנעשו כאן בנושא נשיכות. ראשית- זו תופעה התפתחותית נורמאלית, ואם אינו עושה זאת בבית, בתגובה נכונה של הצוות, יכול להיות שהנשיכות יהיו מעטות מאד. הסעיית כמובן לא נהגה נכון. במעונות וויצו , נעמת וכו', על לוח המודעות ישנו מכתב להורים שתוכנו בעית הנשיכות. שם כתוב על הסיבות השונות, על תופעת הנורמאליות שלהם, על דרכי התגובה, ובסוף מצוין-- אל תבקשו מהצוות לדעת מי עשה זאת, היום זה הילד האחר, מחר זה הילד שלכם. הסברים בבית לא יועילו. התגובה הנכונה צריכה להיות כאשר הדבר קורה בגן, ובעיקר אי יצרת מהומה סביבו. אצלי, ישנה ילדונת, שנמצאת עכשיו בשלב לא קל- לאחר לידת אחותה לפני חודשיים). היא מבטאת הרבה כעס(נורמאלי מאד, וחיוני עבורה). במסגרת ביטוי הכעס, במשך חודשיים ימים הופיעו שלוש נשיכות בלבד. היא מגיבה בתופעות התנהגויתיות אחרות, שגם הן מעליבות את הילדים, גורמות להם לבכי, אבל לא מונעות מהילדים להיות חברים טובים שלה. מאחר ואין להתנהגויות אלה סימנים- וכל ההורים יודעים על כך- הרי שלא נוצרת מהומה בין ההורים, ואף הורה לא מאשים את הילדה והוריה. כולם מבינים עד כמה הקטנה, שכולה בת שנתיים ושלושה חודשים, עוברת תקופה קשה. דסי

 

[לאה_מ]

הסייעת בהחלט לא נהגה נכון!

ואני חושבת שאת צריכה לשוחח על כך עם הגננת, ולבקש להבהיר לאותה סייעת איך לטפל בתופעה של נשיכות בגן (ואל תטעי, אני מתכוונת לשיחה באווירה נעימה ורצינית, ולא לכעס וצעקות). כאמא לילד נושך לשעבר, אני יכולה להעיד שנשיכות היא תופעה חולפת, אבל שבמהלך התקופה שבה הילד נושך, הן ההורים של הנושך והן ההורים של הננשכים חווים חוויה מאד לא נעימה. מכיוון שאת מציינת שהנשיכות של בנך הן רק "לטענת סייעת הגננת", אני מציעה לפני שאתם מתחילים לטפל בזה, לברר מה בדיוק המצב. אני מצרפת לך קישור לדיון בנושא טיפול בתופעת נשיכות בגן (כולל השאלה האם נשיכות הן בגדר אלימות) - אולי זה יתן לך קצת חומר למחשבה לפני השיחה עם הגננת, וקישור לדיון נוסף בנושא הטיפול בילד הנושך. נשמח אם תעדכני אותנו בהתפתחויות.

 

[אזרח פ.]

תודה ../images/Emo51.gif

תודה רבה לשתיכן... רציתי רק להוסיף שהבן שלי בסך הכל חודשיים בגן. לפני כן הוא היה אצל סבא וסבתא וקיבל המון תשומת לב. לגן שתי מנהלות, כשעד לפני כשבוע שתיהן היו נוכחות בגן(מנהלת אחת היא הגננת ומנהלת שניה לא). המנהלת השניה נתנה לבן שלי המון תשומת לב, ולצערי היא נאלצה לעזוב למשך תקופת הקיץ למקום עבודה נוסף. ולמה אני מספרת את זה... כי מלפני שבוע בערך התחילו הנשיכות. אולי אני טועה אבל ניראה לי שהסיבה היא חוסר תשומת לב מצידה של הגננת. עלי לציין כי שמנו לב לחוסר תשומת הלב כבר מזמן. ראינו זאת כשהבאנו את הילד לגן וכן כשלקחנו אותו (כמובן חוסר תשומת לב מצד הגננת - מול נהמון תשומת לב מצדה של המנהלת השניה). הקש ששבר מבחינתי את גב הגמל היה בתחילת השבוע כשבאתי עם עוד 4 ילדים בבוקר. שלשה מתוכם קיבלו "בוקר טוב, ונשיקה..." מהגננת לעומתם הבן שלי שלא קיבל אפילו לו מבט ובוקר טוב מצד הגננת, ולבסוף התקבל ע"י הסייעת. האם זו יכולה להיות הסיבה??? הרצון למשוך את תשומת ליבה של הגננת??? עוד דבר שאשמח לשתפכן בו הוא שהגננת יצרה איתי קשר היום בערב להסב את תשומת ליבי כי בני נושך... (כמובן שציינתי - במילים יפות - שהבעיה הובאה לתשומת ליבי בדרך מאד לא נעימה ע"י הסייעת). הגננת הוסיפה כי הדרך שבה היא מטפלת בבעיה היא ע"י הושבתו של בני בחלק מבודד בחדר למעט זמן "עד שירגע" ואז היא מחזירה אותו לקבוצה... האם זו הדרך? ולסיום עוד שאלה קטנה - האם יהיה זה צעד נכון מצידי להוציא את בני מהגן (לאור המצב...)?

 

[סנפי]

התגובה מימני

בטעות השתמשתי בשם שונה...

 

[לאה_מ]

אם את שואלת אותי - זה נשמע מאד לא

טוב. אני חושבת שבהחלט יכול להיות שנשיכות הן בקשה לתשומת לב (אפילו תשומת לב שלילית, העיקר לקבל תשומת לב כלשהי), ועצוב מאד שילד צריך להגיע לכזו צורה של בקשת תשומת לב. אני לא חושבת שבידודו של הילד הוא טיפול נאות בנשיכות. לדעתי, עדיף לפעול במספר מישורים מקבילים - להציע לו אלטרנטיבות לנשיכה (אתה לא יכול לנשוך את דני, אבל אתה יכול לנשוך את התפוח הזה), לגלות אמפתיה כלפיו (אתה כועס כי יואב לא נתן לך את הכדור / רצית לומר לי משהו ואני לא הקשבתי לך...), להסביר לו איך מרגיש הילד הננשך (זה כואב מאד ליואב) ולהביע חמלה לננשך במקביל. אני חושבת שהרבה ילדים משתמשים בנשיכות משום שהכלים החיברותיים העומדים לרשותם עדיין כל כך לא מפותחים, והם לא יודעים להביע את עצמם בצורה אחרת - בידוד חברתי יהיה בדיוק מנוגד למגמה לתת להם יותר כלים להתנהגות חברתית יעילה. האם נכון להוציא אותו מהגן? אני לא יודעת. זה מאד תלוי, כי הרי השיקולים לבחירת גן הם רבים, ולא מתמצים בטיפול בתופעה בודדת. עם זאת, הייתי במקומך בודקת שוב את האלטרנטיבות העומדות בפני.

 

[סנפי]

תודה רבה

אתן מאד עוזרות לי... אשמח אם מישהי תוכל לשלוח לי איזשהו קישור למאמר בנושא, או ספר טוב שדן בנושא. אני שוקלת פשוט לסכם מאמר כזה ולהביא לגננת ולמטפלות בגן תוך בקשה לתלות את זה על לוח המודעות, אולי זה מה שיעזור להן להתמודד. האם זה ניראה לכן מקובל, כלומר שזה יבוא מימני ( כי כמובן שמהן זה לא הגיע)??? תודה שוב

 

[dana29]

רק דבר אחד- הסייעת התנהגה בצורה

מ-ח-פ-י-ר-ה!!!!! ככל שידוע לי יש אפילו איסור אתי אם לא ממש בחוק לחשוף את זהות הילד שנשך/היכה וכו', ואם הסייעת לא מסוגלת להבין המ זה עושה לאם של הילד שפגע בשל חוסר יכולת ביטוי מילולי ו/או חוסר יכול יווט הכעס לערוץ נכון וכו', אז הדייעת הזו לא ראויה למקומה, סליחה שאני בוטה, אבל זה ממש מזעזע אותי, לגבי הנשיכות- ככל שידוע לי, זה נובע מתיסכול של חוסר יכולת להביע את עצמם, לפחות בגילה זה, צריך כך פעם להעיר בצורה עניינית שאסור לנשוך, ובבית לשוחח איתו על זה, לא שטיפת מוח אלא כמה תזכורות ביום שזה לא נעים וכו'.