עוד שנייה אמא
New member
נשיכות בגן.
שלום שלום. אני משחזרת כאן הודעה שכתבתי בפורום הורים לתינוקות. אשמח לקרוא גם את דעותיכן : אז ככה. לא הייתי מחוברת לרשת בעקבות תקלה כבר כמה ימים, אבל אני מרגישה שאני חייבת לשתף אתכן במשהו שקרה לנו בגן. הבת שלי בת שנה. חזרה לגן ביום חמישי אחרי שהיתה חולה כמה ימים (שוב). החזרנו אותה, ואיכשהו לי ולבעלי היתה הרגשה לא כל כך טובה. אולי היינו צריכים לחכות עוד יום... אבל החזרנו. הכל היה בסדר. לא התקשרו מהגן שיש משהו חריג, ולמען האמת גם אני לא התקשרתי לבדוק. סומכת עליהם. אוהבת אותם. כשבעלי בא לקחת אותה בסוף היום, תפסו אותו בכניסה ואמרו לו "אל תיבהל". הוא נכנס, ומצא את הקטנה חבולה כולה. הסתבר שילד אחר מהגן, גדול ממנה רק בכמה חודשים, נשך אותה. אבל לא פעם אחת. שלוש פעמים. נ נשיכות קשות ועמוקות. אחת ביד (שעון), אחת, עוד שעון עמוק וגדול בלחי, ושתי חבלות בצורת שיניים קדמיות, ארוכות עמוקות וכואבות באף. האמת שנדהמנו. בעלי היה בשוק, אני שהגעתי אחכ הביתה, פשוט הייתי המומה. וכשהסתבר לנו מי זה הילד, בעלי אמר שבעצם הוא ישב לידה בארוחת ארבע כשהוא בא. עדין לא הפרידו... נאלצנו לקחת את הקטנה לרופא לוודא שאין נזק לאף. הרופא בדק ואמר שהכל בסדר, אבל היה בשוק ואמר שעוצמות כאלו לא אופיניות לילד בגיל כזה, ובכלל, שאל את מה שאנחנו שאלנו. איך מגיעים למצב כזה. אני רותחת. דיברתי עם הגננת האחראית שלא היתה באותו יום, אבל בכל זאת : איך הם לא שמו לב? נכון שילדים נושכים, אבל שלוש פעמים זו כבר ממש תקיפה. ואותו ילד את אותה ילדה, איך לא נצמדו אלין ולא נתנו לו להתקרב אליה? איך נתנו לזה לקרות שלוש פעמים איך לא הודיעו לי שמשהו קורה בגן? אולי הייתי באה ומחבקת את הקטנה? איפה לעזאזל הן היו? יש לציין שזה גן של 14 ילדים עם 3-4 מטפלות. אני מזועזעת. הקטנה סבלה בלילה שאחרי מסיוטים, לא הסכימה לישון ורצתה רק לשכב עם עינים פקוחות ולחבק אותנו. למחרת לקחנו אותה שוב לגן כדי שזה לא יהפוך לטראומה, היא בכתה נורא ובהתחלהלא ררצתה להישאר. אבל התעקשתי, מה שקרע לי שוב את הלב. מאז היא מתאוששת. הפגיעות הולכות ומשתפרות, אבל היא די הפוכה ולא כתמול שלשום. בינתים גם שוב הצטננה.. ואני ממש מבואסת. מרגישה שאני לא סומכת על הגן. למרות שדיברנו. יש ל צין שהורי הילד התקשרו והתנצלו. ברור שהילד לא אשם. המטפלות אשמות. מה דעתכן? אני היסטרית מדי? ומה הייתן עושות במקומי? סליחה על האורך, זה מתוך סערת רגשות.....
שלום שלום. אני משחזרת כאן הודעה שכתבתי בפורום הורים לתינוקות. אשמח לקרוא גם את דעותיכן : אז ככה. לא הייתי מחוברת לרשת בעקבות תקלה כבר כמה ימים, אבל אני מרגישה שאני חייבת לשתף אתכן במשהו שקרה לנו בגן. הבת שלי בת שנה. חזרה לגן ביום חמישי אחרי שהיתה חולה כמה ימים (שוב). החזרנו אותה, ואיכשהו לי ולבעלי היתה הרגשה לא כל כך טובה. אולי היינו צריכים לחכות עוד יום... אבל החזרנו. הכל היה בסדר. לא התקשרו מהגן שיש משהו חריג, ולמען האמת גם אני לא התקשרתי לבדוק. סומכת עליהם. אוהבת אותם. כשבעלי בא לקחת אותה בסוף היום, תפסו אותו בכניסה ואמרו לו "אל תיבהל". הוא נכנס, ומצא את הקטנה חבולה כולה. הסתבר שילד אחר מהגן, גדול ממנה רק בכמה חודשים, נשך אותה. אבל לא פעם אחת. שלוש פעמים. נ נשיכות קשות ועמוקות. אחת ביד (שעון), אחת, עוד שעון עמוק וגדול בלחי, ושתי חבלות בצורת שיניים קדמיות, ארוכות עמוקות וכואבות באף. האמת שנדהמנו. בעלי היה בשוק, אני שהגעתי אחכ הביתה, פשוט הייתי המומה. וכשהסתבר לנו מי זה הילד, בעלי אמר שבעצם הוא ישב לידה בארוחת ארבע כשהוא בא. עדין לא הפרידו... נאלצנו לקחת את הקטנה לרופא לוודא שאין נזק לאף. הרופא בדק ואמר שהכל בסדר, אבל היה בשוק ואמר שעוצמות כאלו לא אופיניות לילד בגיל כזה, ובכלל, שאל את מה שאנחנו שאלנו. איך מגיעים למצב כזה. אני רותחת. דיברתי עם הגננת האחראית שלא היתה באותו יום, אבל בכל זאת : איך הם לא שמו לב? נכון שילדים נושכים, אבל שלוש פעמים זו כבר ממש תקיפה. ואותו ילד את אותה ילדה, איך לא נצמדו אלין ולא נתנו לו להתקרב אליה? איך נתנו לזה לקרות שלוש פעמים איך לא הודיעו לי שמשהו קורה בגן? אולי הייתי באה ומחבקת את הקטנה? איפה לעזאזל הן היו? יש לציין שזה גן של 14 ילדים עם 3-4 מטפלות. אני מזועזעת. הקטנה סבלה בלילה שאחרי מסיוטים, לא הסכימה לישון ורצתה רק לשכב עם עינים פקוחות ולחבק אותנו. למחרת לקחנו אותה שוב לגן כדי שזה לא יהפוך לטראומה, היא בכתה נורא ובהתחלהלא ררצתה להישאר. אבל התעקשתי, מה שקרע לי שוב את הלב. מאז היא מתאוששת. הפגיעות הולכות ומשתפרות, אבל היא די הפוכה ולא כתמול שלשום. בינתים גם שוב הצטננה.. ואני ממש מבואסת. מרגישה שאני לא סומכת על הגן. למרות שדיברנו. יש ל צין שהורי הילד התקשרו והתנצלו. ברור שהילד לא אשם. המטפלות אשמות. מה דעתכן? אני היסטרית מדי? ומה הייתן עושות במקומי? סליחה על האורך, זה מתוך סערת רגשות.....