נשואה לעדה העירקית
צברית, בת ליוצאי פולין, הורים ניצולי שואה, משפחה גרעינית קטנטנה,נישואי לגבר עירקי, נשאו אותי למחוזות אותם לא הכרתי מעולם, טעמים ריחות וצלילים, שהיו עבורי אגדות. זה החל בגישושים זהירים, טעימת האוכל, הכרת המסורת, אורח חיים שיבטי, זר ומוזר. ההשתלבות היתה איטית, אך מוצקה, העובדה שאהבתי את מה שגיליתי עזרה לי ללמוד מתוך רצון, להמשיך בביתי עבור בעלי וילדי את השושלת המשפחתית על מסורתה ונוהליה, למדתי מן המעולות שבמבשלות במשפחתינו, איבזרתי את מטבחי בכל הנחוץ לשם כך, וכן כדיי להעניק לקשישים שבמשפחה, תחושה נוסטלגית נעימה. התקנתי צאי בקיתלי וקורי, יצקתי אותו לסטיקנאט בליווי קוביות סוכר וכפיות קטנטנות. ארוחות של שבת בבוקר, השולחן עמוס על פי כל הכללים: חצילים מטוגנים, ביצים חומות, עארוק, תפוחי אדמה פטרוזיליה ועמבה שוואנדר מהביל ביום חורף קר, וטביט שריחו נישא למרחקים. יבשתי גרעיני אבטיח [חאב ראקי} וקליתי אותם, ועוד כהנה וכהנה מאכלים,טעימים, ומזינים. עם חמי וחמותי למדתי לפטפט בעירקית בסיסית, ערכנו בביתנו עשרות חאפלות עירקיות, עם נגנים עירקיים, למדתי לשיר, ואהבתי להקשיב למשלים ולסיפורים שסיפר חמי. נישואי הכושלים הותירו בפי טעם מר,אבל המסורת, ההווי, וטעמי המטבח, המתיקו את הגלולה המרה. אני כבר סבתא לנכדים, גם היום כמו תמיד, כששואלים את ילדי מה מוצאם, הם עונים בחיוך: עירקים !אני יודעת, שהם עירקים גם בגללי.
צברית, בת ליוצאי פולין, הורים ניצולי שואה, משפחה גרעינית קטנטנה,נישואי לגבר עירקי, נשאו אותי למחוזות אותם לא הכרתי מעולם, טעמים ריחות וצלילים, שהיו עבורי אגדות. זה החל בגישושים זהירים, טעימת האוכל, הכרת המסורת, אורח חיים שיבטי, זר ומוזר. ההשתלבות היתה איטית, אך מוצקה, העובדה שאהבתי את מה שגיליתי עזרה לי ללמוד מתוך רצון, להמשיך בביתי עבור בעלי וילדי את השושלת המשפחתית על מסורתה ונוהליה, למדתי מן המעולות שבמבשלות במשפחתינו, איבזרתי את מטבחי בכל הנחוץ לשם כך, וכן כדיי להעניק לקשישים שבמשפחה, תחושה נוסטלגית נעימה. התקנתי צאי בקיתלי וקורי, יצקתי אותו לסטיקנאט בליווי קוביות סוכר וכפיות קטנטנות. ארוחות של שבת בבוקר, השולחן עמוס על פי כל הכללים: חצילים מטוגנים, ביצים חומות, עארוק, תפוחי אדמה פטרוזיליה ועמבה שוואנדר מהביל ביום חורף קר, וטביט שריחו נישא למרחקים. יבשתי גרעיני אבטיח [חאב ראקי} וקליתי אותם, ועוד כהנה וכהנה מאכלים,טעימים, ומזינים. עם חמי וחמותי למדתי לפטפט בעירקית בסיסית, ערכנו בביתנו עשרות חאפלות עירקיות, עם נגנים עירקיים, למדתי לשיר, ואהבתי להקשיב למשלים ולסיפורים שסיפר חמי. נישואי הכושלים הותירו בפי טעם מר,אבל המסורת, ההווי, וטעמי המטבח, המתיקו את הגלולה המרה. אני כבר סבתא לנכדים, גם היום כמו תמיד, כששואלים את ילדי מה מוצאם, הם עונים בחיוך: עירקים !אני יודעת, שהם עירקים גם בגללי.
