נשבר לי ה

נשבר לי ה

זה
ונשבר לי
ההוא
בקיצור
כולי מלאת שברים
וגם הגשם הפסיק לרדת
וזה
טוב לחתולים אבל
לא טוב לעציצים
בארץ מוכת יגון אני
מתאשפזת בבתי החולים
רוקדת במסדרונות והרופאים
מציצים בי
נבוכים
 
הי, את שרה שירים?

הי, את שרה שירים?
הם מציצים לי לתוך התחתונים
והפעם תורי להיות נבוכה
והפעם תורי להתחלות
בעיר שאין בה התחלות
עד מחר.
 
תפילה לשעת פרוץ כאב ראש

שוועתנו קבל
ושוועתי שלי במיוחד
ובמיוחד בפרוץ לי כאב הראש
וכל שאר הכאבים קבל קבל קבל
ושמור שמור שמור כי עייפה אמתך
והגשם שוב לא יורד ומין שמש עגומה בשמיים
שמש-שמד
 
אבא היקר

אבא היקר
כבר פסח
פסח כבר
והגשם כבר לא יורד
והשמש כבר לא מבשלת לא מרתיחה
ועל הגז אין סיר מתבשל
ואין בו כף
ואין יד שאוחזת בכף
ומערבבת
ריחות המרק של אימי מעלים בי צמרמורת גם היום חמישים וחמש שנים אחרי
והאומללות מציפה ממש כמו אז כמו
אימא
למה לא אהבת אותי
אימא
למה לא שמרת עלי
אימא
למה לא הגנת עלי
למה
למה ידך שאחזה בכף ועירבבה במרק
אחזה גם ברצועה למה
ידך היבשה ידך הצעירה ידך בעלת הציפורניים בקצותיה ידך
שאני יודעת שכבר לא מתקיימת באדמה אבל
מתקיימת בזכרוני וחדה ופוצעת
יותר מקורונה סתמית
 
אני ואצבעות הרגליים שלי

אני חיה עם אצבעות הרגליים שלי
אצבעות הרגליים שלי ואני
כמעט אחת
אנחנו עוברות מלחמות
אנחנו עוברות זמני שלום
אנחנו חוצות יערות אנחנו
מטפסות על הרים מזנקות
אל תוך גיאיות אנחנו
אצבעות הרגליים שלי ואני
מזדקנות ביחד אנחנו
נאמנות לצו החיים אנחנו שרות
ואנחנו שובבות
לעיתים
אנחנו חושבות מהרהרות
מטיחות אבק סלעים
אל תוך גשמים מוטים
 
היום אני

היום אני
צבעתי את ציפורני אצבעות כפות ידיי.
בפנים תסס הכול.
העמדתי פני שלווה.
הזבל בפנים הרקיב, העלה צחנה
ההורים שלי והפסיכולוגים שלי
טסו במנהרה הישנה
טופחים על ראשי
בכוח טופחים על ראשי ואני
צבעתי את ציפורניי בלק שחור
והתחננתי לחנינה.
 
ואיך רצתי לשכנה

ואיך רצתי לשכנה
איך
איך
את זוכרת
עשר פעמים ועוד עשר פעמים ועוד עשר ועוד אינסוף
בא הסוף
ואני רצתי
ואני הייתי רצה
ואני עדיין רצה
ועדיין לא ניצלת
מפניך
אבא
 
אני באסם

אני למטה
באסם שבחווה
ששש
אני באסם
למטה
באסם שבחווה
ששש
אל תספרו לנאצים
 
איפה את עושת זוועות

ואיפה עומד הגשר שלך
בין הנאכס של אתמול
לנאכס של היום
האם את חושבת
שתוכלי לגנוב נשימה
 
למעלה