_______________יקירתי___________________
מבינה ומזדהה, אבל בחייאת, תרגיעי עם כמות האותיות החזורות וסימני הקריאה. פעם, הבנתי, פעמיים, ניחא, אבל 5 מילים שונות בשורה וחצי זה קצת מוגזם לדעתי. לגבי מה לעשות: 1. אל תצפי. אני לא אומרת להגיע באדישות לדייט. אבל אם בעברי הייתי מגיעה לכל דייט במעין תקווה ענקית, ציפיה, ואף תכנון איך הקב"ה סובב את הענין כך שאפגוש את הבחור (ואיזה דברים ייחסתי לו שם...), אז היום כבר לא. היום אני ניגשת בדייט, עדיין עם סוג של תקווה שעכשיו החיפוש נגמר, אבל עדיין בשלוות נפש מסוימת. 2. נמאס מפגישות חדשות ושידוכים? אז קחי הפסקה קלה. פעם בכמה זמן הייתי צריכה קצת הפסקה מדייטים כדי לקבל חזרה כוחות נפש. לא חובה הפסקה ארוכה, זה יכול להיות שבועיים ויכול להיות גם 4חודשים, המ שיחזק אותך. 3. לגבי האמונה- עד כמה שאני מבינה, אני רוצה שתחשבי רגע בצורה ראילית. רגע תצאי מתוך הדלת אמות של הקושי שלך. האמונה שלנו חייבת להיות גם כשטוב לנו וגם שלא. הרי אנחנו משננים לעצמנו ש"הכל לטובה", אז מה, זה רק לטובה כשאני רואה שזה לטובה? כל דבר ודבר שאנחנו עוברים בחיינו, יש לכך סיבה. וצריך לזכור שגם אם אנחנו לא רואים עכשיו את הסיבה, יגיע היום ואולי נראה, גם אם זה רק כשנגיע לעוה"ב. כשאני מסתכלת על מציאות חיי, אני רואה כמה הצלחתי לעשות בזכות הענין שלא מצאתי את הבשערט שלי עד כה. זה אומר שאני לא מבואסת? לא. ברור שיש לי בפנים את ההרגשה הנוראית של החסר. אבל אני מקבלת את המציאות בהשלמה, כי אני יודעת שיש שם מישהו למעלה שדואג לי. הבחור שלי יגיע בזמן הנכון לשנינו. מה יעזור לנו להפגש אם מישהו מאתנו עדו צריך לעבור אי אילו תהליכים טרם הפגישה? ונקודה קטנה אחרונה לפני סיום- כל אחד מהחברים שהיו לי, פגשתי אותם בזמן הנכון להתפתחות הקשר. לו הייתי פוגשת אותם אפילו שנה לפני או אחרי לא היה קורה ביננו כלום. כי היינו במקום לא מתאים זה לזו. אז נכון, הם לא היו האחד, אבל אני מקישה מכאן לגבי האחד. ולסיום- המשבר והקושי ברורים לי, אבל תנסי לנשום עמוק, לפתוח דלי של בן אנד ג´ריס ולהרגע. הוא בוא יבור, לך רק נשאר לעשות את ההשתדלות ולסמוך על בורא עולם. ובנתיים, תעשי דברים שכיף לך איתם, שיסיחו את דעתך מהמצב