ללא נושא
היי שמלה,את האמת,לא חשבתי להגיב היום בפורום,רק לקרוא..אבל כשקראתי את מה שהתחבא מאחרי ה`נמאס לי` שלך,וכ`כ הזדהיתי עם הכאב/אכזבה/יאוש,בעצם אין מילה בלקסיקון שלנו שיכולה להגדיר במדויק את מה שעובר עלייך מן הסתם,הרגשתי צורך מיוחד לכתוב לך,את מה שאני כותב לעצמי,לפעמים בדף,לפעמים בפורום,ולפעמים אני כותב במילים נסתרות,מילים שרק אנשים שעוברים את מה שאני עובר יכולים לקרוא...את יודעת,תמיד אומרים `לא חשוב מה המסלול,אלא מה המטרה`..המשפט הזה מטעה!הוא לא תמיד נכון,לפעמים חשובה הדרך,חשוב המסלול,ולא המטרה..כן,לפעמים המסלול מלמד אותנו הרבה!הדרך מחשלת,בונה,וחשובה,גם אם יש קשיים,נסיונות,אסור להוריד תראש,כי המסלול הזה שאני ואת והרבה כאן צועדים בו,מלמד אותנו הרבה..הנה,משה רבנו,מנהיג דגול,ענק שבענקים,אדם שדיבר עם הקב`ה פנים מול פנים,בפרשה שלנו אנחנו קוראים עליו,איך שהוא דאג לעם ישראל,השקיע מזמנו,ממרצו,את כל מה שהיה לו הוא נתן,עד שכמעט הרים ידיים `עוד מעט וסקלוני`..אבל המשיך,למרות הכל,ולמה??היתה לו מטרה..מטרה שבשבילה היה מוכן לההפך לציפור,מטרה שלמענה הוא נלחם כל חייו,שלמענה הקריב את חייו האישיים,40 שנה התגלגל במדבר תחת אינסוף קשיים,,,ארץ ישראל,,,והנה..הקב`ה אומר לו,בעיניך תראה,ושמה לא תעבור..אין כניסה!תקט`ו תפילות לא עזרו לו להיכנס ולהגשים את שאיפת חייו..כלום!ומה קרה??הוא נשאר משה רבנו!הוא נשאר נביא האומה,מנהיג דגול,הוא נשאר אחד האנשים שזכו והגיעו לדרגות שאין לנו אפי הבנה קלושה בהם,הוא נשאר משה רבנו,כי הוא ידע שלפעמים חשובה הדרך!!לפעמים המסלול מלמד אותך הרבה יותר מהמטרה עצמה...
