נשברתי.

מיכל25אב

New member
דידית-אני מורידה בפנייך את הכובע...

(וירטואלית בלבד,כמובן) כל הכבוד על האומץ-להוריד את המסכה המרוחקת ולדבר מהלב. עברת הרבה יקירתי,ולא בהרבה זמן-זה לא הולך ברגל-להכל יש מחיר. אני בטוחה שכשתראי את השרשור שנוצר פה תביני שאת לא לגמרי לבד... תהיי חזקה-בסופו של היום כל הקוביות יפלו במקום-והוא יהיה מקום טוב יותר מזה שממנו באת. ואנחנו פה איתך לאורך המסע.
 

adam222

New member
היי חזקה ../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

<אדם ללא מילים>
 

avidadon

New member
../images/Emo24.gif

קראתי מהתחלה ועד הסוף, וכמו רבים וטובים כאן, אין לי מה להגיד
..
 
קודם כל ../images/Emo24.gif

הכי חשוב לזכור, במצב שבו את נמצאת כרגע, שזהו עוד שלב בדרך. והמשמעות של שלב היא שזה משהו שעוברים אותו והוא נגמר. מבטיחה לך שהבדידות הנוראה הזו תעבור. עוד יהיו לך חברים, משפחה וכו´. החלק הכי קשה הוא האובדן, ואת זה את חווה עכשיו, אבל ההמשך יהיה טוב. הדבר שהכי צריך לעודד אותך הוא שכשאת מסתכלת סביבך בפורום, רוב הכותבים כאן שעברו את השלב הזה כותבים עכשיו ממקום אחר לגמרי, כשהם מוקפים חברים חדשים שכבר הוכיחו את עצמם ככאלה.כך שיש עתיד.
 

אבזץ

New member
דידית, דידך דידי.

אני כ"כ רוצה לומר לך משהו, לתת לך איזה שהיא נוסחת פלא, פורמולה לחיים טובים אבל, לעצמי אני לא מוצא נוסחה שכזאת. רק בדבר אחד אנחמך, וכמו שאומרים -צרת רבים חצי נחמה-, אני מרגיש כך, בדיוק כך ואף יותר מכך כבר שנתיים. אני יודע שזה לא ממש מעודד. אבל, אבל, אבל..................
 

ידו בכל

New member
והעיקר לא לפחד כלל

לא לפחד מהאכזבות, לא לפחד מדיכדוך וללמוד שלפעמים הללו הם חלק מאיתנו ואי אפשר בלעדיהם. אכזבות מאנשים קרובים יש בהם לפעמים פוטנציאל להיות כואבות מאד. אם מוסיפים לזה איום כלכלי קיומי שכל הזמן יושב בצד מקבלים כאב ראש גדול. זה טיבעי שזה יהיה ככה בתקופות קשות, ומותר להרגיש על הפנים ולא לפחד מזה. מקווה שדברים יסתדרו במהרה
 

בן הרב

New member
דידית !

אחרי כל מה ששאר חברי הפורום כתבו לא נשאר לי הרבה מה להוסף בכל זאת פטור ללא כלום אי אפשר D! כשיש שירשור שאת מופיעה בו אני יודע שזה יהיה מענין כשאני קורא את ההודעות שלך או שאני מתלהב מהרעיונות או שאני פורץ בצחוק מההומור שלך להכיר אותך (וירטואלית) זהו דבר חיובי אני עדיין זוכר לך את היותך מהראשונים שקיבלו אותי כאן עם המסרים המעודדים שלך ועוד בעצם קצת קשה לי לתאר אותך D כאחת שזקוקוה לעידוד הרי תמיד את זו שנעודדת אחרים אבל כנראה שגם הקטר צריך דלק מחזיק לך אצבעות עם הרבה
ים איציק
 

אחר

New member
הלב גואה, העין דומעת

אני קורא את מה שאתן כותבות (דידית ולילית) ויש בי סערה של רגשות. התרגשות, השתתפות וזכרונות. אין לי כח ויכולת לתאר בדיוק עד כמה הדברים משפיעים עלי ומה בדיוק הם מזכירים לי. דידית, אני רוצה להגיד לך דבר אחד- אני שמח שיש לך מקום להתבטא, לשתף ולחוות ביחד את כל התהליך הלא פשוט הזה. לי לא היה, וזה היה חלק גדול- ואולי עיקר- מהקושי.
 
../images/Emo39.gif תאספי את השברים שלך

לא על מנת לאחות אותם, אלא על מנת לשמור עליהם, לראות כמה הם יפים, לזכור אותם לעולם. התהליך הזה שאת עוברת עכשיו הוא לא קל אך שכרו בצידו. ואת מודעת להכל ומתמודדת נהדר! בטח להישבר! מה רע להישבר? אמרו לך תמיד שהכל צריך להיות טיפ טופ? תשכחי מזה! המשברים שלנו מובילים אותנו למקומות נפלאים. תהיי חכמה ותשימי לב. השברים שלך יפיפיים, ואחרי שהכל נשבר אפשר להתחיל לבנות מחדש איך שרוצים, ואם לא נראה לך, אפשר לשבור קצת שוב ולהמשיך משם. יום אחד תגלי פתאום שלא נשארו לך שברים ומה שיצא נראה לגמרי אחרת ממה היה פעם, ממה שציפית וממה שתכננת - וגם זה מקסים! את יודעת, יש אנשים ששוברים את עצמם בכוונה, רק בשביל התהליך, האיחוי, הגילוי וההתחדשות. (אבל הם סיפור אחר...) אני תמיד ראיתי את חיי תחת חסות הורי והדת כתירגול בדידות, הייתי לגמרי לבד בדעותי השונות, מבלי היכולת אפילו לדבר עליהם (עם חשש גדול לנסח אותם אפילו לעצמי). דווקא כשיצאתי מצאתי את עצמי בקלות רבה - עם כל הניסיון שיש לי, להיות בודדה זה לא חדש, לפחות עכשיו אני יכולה להיות לבד, מבלי לדאוג אם יש אנשים מסביבי כי סופסוף - אין. >ספל חמאה חושבת שלא משנה איזה סוג הסרט, העיקר שאת הכוכבת<
 

לילית3

New member
באותו עניין-אחד מהשירים שעזרו לי אז

לאחות את השברים. להבין את החלק החשוב שלי בבריאת העולם שלי מחדש - שלושה עמדו שלושה עמדו מול שבריו של שלם – חכם, שוטה וחולם. אמר החכם: הן בדרך ישר אני בא- מעולם לא רוחם אל עולם לא נוחם וידע לבי מה ניבא אמר השוטה: השלם עומד על כנו. רק נדמה לי שהוא נשבר. רק משום שאני שוטה לא אוכל לתקנו. ובכה החולם בידעו: הלא שבר עם שבר לא יחובר. וכל שבר היה בידו לשלם – וחזר ונשבר. (לאה גולדברג) ובחרתי את החלק שהוא הכי אני, ובררתי מה אני רוצה להוסיף לו. חתכתי, הדבקתי, קמתי, נפלתי, גדלתי. תודה לכל מי שהגיב למה שכתבתי. הפורום הזה באמת גירד את הגלד מעל הפצע הזה שכנראה עוד לא נרפא לגמרי. ידעתי את זה באיזה שהוא מקום כשבאתי להתנדב בהלל לפני כשנתיים, אבל לא תיארתי לעצמי כמה מוגלה עוד יש שם למטה, עד לפני כמה חודשים כשהתחלתי להתמכר לפורום. ותודה לדידית, למיכל(מחפשת דרך) ולעוד חברים נוספים בפורום, שבזכות הכנות וגילוי הלב שלהם, היה לי האומץ לשתף אתכם לפחות בחלק מהדברים שעוברים עלי. ועוד שיר - שמאז גיל 17 (לפני המון שנים..) אני חיה בתחושה שביאליק כתב גם בשבילי..... לא זכיתי באור מן ההפקר אף לא בא לי בירושה מאבי, כי מסלעי וצורי נקרתיו וחצבתיו מלבבי. ניצוץ אחד בצור לבי מסתתר, לא שאלתיו מאיש, לא גנבתיו - כי ממני ובי הוא. ותחת פטיש צרותי הגדולות כי יתפוצץ לבבי, צור-עוזי, זה הניצוץ עף, ניתז אל עיני, ומעיני - לחרוזי. ומחרוזי יתמלט ללבבכם..
 

דידית

New member
אנשים אתה לא יודעים מה זה עשה לי!

לא חשבתי שלהודעה גלויה בפורום יכולה להיות השפעה גדולה כל כך בחיים! תיבת המסרים שלי מפוצצת בעשרות מסרים! אתם כל כך אוהבים וכל כך אכפתיים. וכולכם ממש כולכם מעבירים מסרים כל כך אמיתיים וכנים! (אני רק רוצה שתדעו, שבזכות ההודעה הזאת קיבלתי אתמול ביקור מ2 חברים טובים טובים שניתקו איתי קשר והם באו להסביר את עצמם. אני רוצה להגיד להם שאני מעריכה את זה! אני יודעת שהם קוראים:) אני מרגישה שיש לי בכל אופן איזה פינה חמה וזה אתם, אמנם אתם לא מעורבים בחיי אבל באיזה שהוא מקום אתם פה ומתי שאכנס ואכתוב לכם אתם תשמעו ותגיבו כמו תמיד! אמרתם דברים חכמים! את חלקם אני אאמץ לדרכי וחלקם היה נעים לשמוע! אני רוצה רק להגיד דבר אחד קטן. תודה! דידית. <אוהבת אתכם!>
 

טוב

New member
דידית יקרה

כולם אמרו פה כל כך הרבה דברים טובים וחכמים, ואין לי אלא להוסיף עוד את מילת העידוד הקטנה שלי. כי כשתראי שעוד שם נוסף לרשימת המגיבים תדעי שעוד בן אדם חושב עלייך, ותיזכרי כמה רבים חברייך, וכמה רבים הרוצים בטובתך, ומקווים שתעבור התקופה הקשה, שמחייבת העצמאות, ותגלי את הטוב והיפה בחייך החדשים. דואגת ואוהבת, טובי.
 

תנאית

New member
כ"כ מוכר, שזה מפחיד, אבל גם מעודד

לפני כשנה (ואולי אפילו פחות)יכולתי לחתום על כל מילה שלך. רק תדעי שזה משהו שקורה , התחושה האבוד הזו והמחשבות של" בסדר, אני יודעת מה לא , אבל מה כן? מה במקום? צריך בכלל להיות במקום?" ללמוד נורמות חברתיות חדשות הן עוד קושי ולצערי נוכחתי לדעת שאפשר ללמוד אותם רק מטעויות ... אבל הנה החלק המעודד: אני לא מרגישה כך היום! לגמרי לא . ואני יודעת שאז חשבתי שתמיד ארגיש כך... נכון , בדידות מלווה אותנו כל החיים (ולדעתי אתה הכי לבד דווקא כשאתה מוקף אנשים ), ודברים נוספים שכתבת תקפים לגבי כל אחד לפעמים , בכל שלב בחיים. אבל- התחושה האבודה הזו הבלבול, רגשות האשם- יחלפו ברובם, ואת זה אני מוכנה להבטיח. תראי- תמיד קשה , כל אחד מרגיש בכל שלב שהנה - עכשיו אני בתקופה קשה . ולפעמים במבט לאחור זה לא נראה כ"כ נורא . לדעתי - מה שאת עוברת עכשיו אינו מסוג הדברים האלו , זו ב א מ ת תקופה קשה ובעיקר מבלבלת. אבל באמת שאחר כך יהיה יותר טוב, ולא בתור קלישאה בלבד. אין לי איזו עיצת קסם איך לעבור את זה בכל זאת הלוואי שהיתה לי , אך אני חושבת שאם בכל זאת יודעים שמה שצריך לפעמים זה לכופף את הראש לספוג מעט חבטות, לבלוע קצת מלח, ואז הגל עובר- זה בכל אופן קצת עוזר. מחזיקה לך אצבעות ומעריצה את הפתיחות (לי אפילו מה שכתבתי עכשיו עלה הרבה...) -מיכל.
 

R a c h e

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

יקירתי, לא הייתי כאן יומיים וחצי לכן לא קראתי את ההודעה שלך וכמובן שלא יכולתי להגיב....... עיני מצועפות מדמעות, אני כואבת ומשתתפת בכאבך, עד כמה שניתן לאדם מבחוץ..... אין הרבה מה להוסיף על מה שכתבו כולם למעלה.... רק הרבה אהבה והמון כח להמשיך בדרך הקשה אני איתך תמיד! רחל
 
למעלה