נשברתי.

[אלומת האור]

נשברתי.

 

[שישמים אחרים]

רוצה להגיד עוד?..

 

[אלומת האור]

נפלתי. קשה.

חומרים (אוכל, אוכל רע ומשחית, שמנוני, מתוק - ללא סוכר - ובכל זאת...)
חמישה חודשים לא קניתי את הדברים האלה (תחליפי ממתקים)
והלילה נשברתי.
והלילה עוד לא נגמר.
יש עוד הרבה הרבה ממנו.
ומהם.

 

[שישמים אחרים]

אני כאן, איתך

זוכרת איך אמרת לפרח שאנחנו כאן, מחכות שתזרוק את המשלשלים שלה? אז אני כאן. זה שקנית לא אומר שאת צריכה להשתמש בהכל. מה שאבוד - אבוד. אבל את מה שלא, תאספי, ותזרקי לפח בחוץ. בסדר? אני מחכה לשמוע איך מתקדם שם.
את לא לבד.

 

[אלומת האור]

חבל לי על זה...

זרקתי 100 שקל ועוד לא טעמתי מהכול [אני לא מאמינה שעשיתי את זה. לא מאמינה שנשברתי. לא נשברתי כשעשו לי ביופסיה לגידול. לא נשברתי כשהמאמנת שלי נטשה אותי. לא נשברתי בפרידה מהמדריכה. לא נשברתי כששיפצו לי את הבית. לא נשברתי כשלקחו לי את הכדורים, ולא כשהחזירו אותם. לא נשברתי כשגיליתי את היומנים שלי מכיתה א' ועד היום ומה שכתוב שם. לא נשברתי כשקיבלתי ציונים מצוינים (כן, זה זה היה שובר אותי במובן של האוכל). לא נשברתי כשזכיתי במלגה פעם אחרי פעם. לא נשברתי כשקיבלו אותי לעבודה בהוצאה לאור. ולא כשקיבלתי ביקורות ושבחים על העבודה שלי. ולא נשברתי כשהיו לי התקפים של כאבים מפריצת הדיסק. לא נשברתי כשחשבתי שנינה ברחה מהבית. לא נשברתי כשחיכיתי חודש לתוצאות הביופסיה. לא נשברתי בחגים. ובשבתות. ובכל הלבד הזה. לא נשברתי, ואפילו התחלתי לרדת קצת במשקל. ועכשיו אני כן].

 

[שישמים אחרים]

הכסף, כך או כך, כבר שולם

המחיר שתשלמי גופנית ורגשית עדיין לא. אור - קחי את כל זה לפח בחוץ. זה לא שווה את זה. בואי תכתבי כאן למה נשברת? לפעמים זה עוזר (גם אם לא מספיק).

 

[אלומת האור]

קשה לי. אני רוצה את זה. ולא רוצה.

יש לי מבחן סיום קורס מחר, אבל זה לא הכול (אני לא יכולה לכתוב כאן).
בא לי להקיא (ואני לא מהמקיאות).
יכולתי פשוט להתאבד כבר וזהו, אני הורגת את עצמי לאט. ואני לא רוצה למות. ממש ממש ממש ממש לא.
עוד כמה דקות אני אנסה לזרוק.
זה קשההההההההההה

 

[שישמים אחרים]

בהצלחה מחר

ומצטערת שכל כך קשה עכשיו. עכשיו זה הזמן, אור. את לא רוצה למות. אני מנחשת גם שאת רוצה לחיות טוב, טוב יותר מחיים אחרי בולמוס שאת לא רוצה בו. בבקשה, קחי את הכל, ותזרקי. את יכולה. אני מאמינה בך.
(ותמשיכי לכתוב כאן ולא לפגוע בך, בסדר?)

 

[אלומת האור]

אני הולכת לזרוק הכול הכול. תכף אני אחזור לספר

 

[שישמים אחרים]

יופי, אמיצה. מחכה לשמוע.

 

[hory0]

כל כך מכירה ומבינה את ההרגשה של החבל הזה.. אבל יודעת שאת שווה וראויה הרבה יותר ממאה שקלים. המון המון יותר!!

האם ההרגשה הנפשית והגופנית שלך לא שווה יותר? האם המאה שקלים הללו שווים את כל מה שיקרה לאחר האכילה?..

בבקשה יקרה..בואי ננסה ביחד..

 

[אלומת האור]

זהו, הכול בפח הזבל של הבניין

למזלי לא הספקתי לאכול הרבה מהזבל שקניתי. צחצחתי שיניים. לקחתי בקבוק של מים צלולים, זכים וקרים ואני לוגמת לגימות קטנות להעביר את הטעם. אני כל כך מודה לכם שאתם פה אתי. ממש הצלתם אותי עכשיו. תודה מכל הלב, תודה!!

 

[hory0]

כמה שאני גאה בך!!!

תלגמי לאט, לאט.. תנשמי נשימות עמוקות ואיטיות.. עד שהכל יירגע בתוכך.. לאט, לאט יקרה.

יש בך כוחות מופלאים וההצלחה הזו היא רק שלך!! הצלחת הפעם, ותצליחי גם פעם הבאה..כי את- פשוט את!

חושבת עליך בהמון הערכה, דאגה ואכפתיות כנה..
חיבוק חזק!!

 

[אלומת האור]

כואב לי בכבד

או בכיס המרה. או במה שזה לא יהיה בצד ימין של הבטן, איפה שתמיד כואב לי כשאני אוכלת דברים שמנים. יש לי כבד שומני וציסטה, ותפקודי כבד בשמים.
עוד מעט אני אכנס להתקלח. ויש לי, לא להאמין, עוד ארוחת ערב שאסור לי לדלג עליה, כדי לחזור כמה שיותר מהר לשגרה.
הפה שלי יבש כל כך ויש לי דופק מהיר.
ויש לי עוד המון חומר למבחן, אני בכלל לא מוכנה, וזה מחר...
כל כך תודה לכם, באמת מכל הלב.

 

[hory0]

יקרה וגיבורה שאת..

אני מצטערת שכואב לך כל כך..

תנסה לעבור את הערב שלב אחרי שלב..לאט, לאט..ולהייטיב לעצמך כמה שיותר! את מופלאה..ומגיע לך כל כך.
תנשמי עמוק..נסי להרגיע הכל בתוכך..להתקלח ולשטוף מעליך את כל הכאב הנפשי והפיזי..לנשום עמוק ולהכניס לתוכך תחושות של גאווה ואור, ושל רוגע וקבלה..
לצאת מהמקלחת ולחזור לשיגרה..לאכול ולהייטיב לעצמך..

ורק אחרי שנרגעת לנסות ללמוד למחר..בנחת..

איתך אהובה..

 

[שישמים אחרים]

מופלאה,

הצלת את עצמך. הלוואי שהמשך הערב יהיה יותר רגוע.
איתך.

 

[אלומת האור]

תודה רבה, שוב, מעומק הלב

נינה שלי ראתה שקשה לי וקפצה לי על החזה להתפנק ולתת לי חום וליטוף וכרבול. אני הולכת ללמוד קצת ולהתקלח, לשמוע רדיו, לאכול (מה לעשות... אבל רק דברים רגילים). תודה ענקית.

 

[קולדון]

כל הכבוד!

מלכה שאת!

כל הכבוד על השיתוף, על האמבק, ועל ההצלחה!
אני בטוחה שזה מהלך שכל כל יחזק אותך!!!

חיבוק גדול

 

[hory0]

יקרה שלי..

את לא לבד..
אני מצטרפת לשישמים אחרים.

אני פה איתך..את מסוגלת ואני לא מוותרת עליך!!
היכולת שלך לכתוב מתוך הדחף היא יכולת מופלאה, יכולת שמעידה על מודעות עמוקה שיש בך..מודעות שמאפשרת לך להתחיל בזה הרגע מחדש..מוכנה לנסות?אני מאמינה שמגיע לך להתחיל מחדש..

שולחת חיבוק חזק, חזק..ורוצה להזכיר לך כמה את יקרה ומופלאה. כמה כוחות יש בך. כמה הצלחות צברת לך. וכמה היכולת לכתוב כאן בתוך הכאב יכולה להיות הצלחה עצומה.. מושיטה עד אלייך את שתי ידיי.. בואי ננסה ביחד?

 

[כמהאפשר]

אלומה, יקרה

סליחה, יקרה, שלא הייתי כאן קודם.

קשה כל כך לקרוא על הנפילה.
אבל- כמה כוחות נפש צריך לעצור, לקחת את עצמך- לכתוב!
כמה תעצומות נפש צריך שניה אחר שניה לבחור לחכות לתגובות ולהיאחז בהן כמו בחלקיקי שפיות, כמו בחיים, כמו בקשי הצלה.
שבריריים- אבל נכונים.
שיוציאו אותך אט אט אל פני המים. שיובילו אל חוף מבטחים, אל הקרקע.
ינתבו החוצה.


אני כל כך גאה בך, יקרה.

יודעת כמה זה קשה, יודעת כמה בלתי אפשרי כמעט.


אלומה, יקרה.
אני מאחורייך. מחזיקה, מחזקת, תומכת. איתך כאן.

שולחת מהר- מהר, בלי לבחור מילים. מקווה שתקראי.
איתך.