בהחלט בול כמו שלך../images/Emo70.gif
מה שכן, לא תמיד הכל מתחיל מהראש, לפעמים זה מהעורף
תראי, במבחן המציאות, רוב מוחלט של הסיכויים שזה יצליח לה (אם ננכה הפלות טבעיות, ונתייחס לסיבוכים ולמומים מולדים, הרי שיש סבירות של 95-97% שהכל יהיה בסדר. גם אם, נניח, עובר עבר IUGR, ונולד קטן לגיל ההריון, זה לא נתפס (ובמידה חלקית, בצדק) כ"בעיה" או "כשלון" של ההריון, וזה מחזק את תחושת ההצלחה. אני כן חושבת מידי פעם על "מה אם". יתכן, בסבירות לא נמוכה (גם אם לא אדירה) שלו לא הייתי עושה בדיקת CMV, הכל היה מתנהל כשורה והייתי יולדת תינוקת חיה ובריאה במועד. או לו לא הייתי עושה שקיפות בהריון הרביעי, הרי יתכן שהבצקת הייתה נספגת ולא היינו יודעים עליה לעולם. היה פאטלי? העוברית הייתה מתה ברחם והיינו מניחים שהפלה טבעית מאוחרת. היה נטול משמעות מבחינת בריאות העוברית? אולי הייתה ממשיכה לחיות ברחם ונולדת כתינוקת בריאה במועדה. (או שלא, גם במקרה ה-CMV, אבל הסבירות לכך יותר קרובה לאפס מאשר ל-100%, כלומר, במבחן התוצאה, סטטיסטית, רוב הסיכויים שזה היה מזין את מעגל האמונה שלי ולא ההפך. ואם היו, חלילה, נולדות חולות, הייתי המקרה הנדיר. זה אולי היה יוצר *לי* בעיית השקפה או אמונה, אבל לרוב הגורף זה לא היה משנה.). (טרם קראתי את הכתבה, אנסה אחר כך)