ישבתי מרותקת למסך.
נכנסתי לזה כל כך עמוק.
בהתחלה באמת חשבתי שמדובר בבחור-אח/חבר/בן זג.
ואז, בום! בחורה!
מכה לבטן והכל מתהפך לי.
והכאב כל כך מוכר...
לא יודעת מה הנסיבות אצלך, לא חייבת לפרט אם לא בא לך, לא יודעת מה היא עבורך.
אבל אצלי זה עורר את הזיכרון לאהבה ההיא שלא מומשה. הרצון הפשוט והטבעי הזה של לשבת איתה יחד בלי שום צורך לדבר, לשתוק ופשוט להרגיש אחת את השנייה.
בערב שישי אחרי כל השבוע העמוס והאינטנסיבי של עבודה ושאר מחויבויות.
רצון שכנראה לעולם לא יתממש...