נרכין ראשינו

שי בן31

New member
נרכין ראשינו

נרכין ראשינו ביום קשה זה בו נהרגו שבעה חיילים ואזרחית בפיגוע באזור. לפני שכולם מתכוננים לצאת להם לבילויי יום ה``אהבה`` אנא זכרו דבר אחד - בשעה זו שמונה משפחות בישראל נאלצות להתארגן לשבת שבעה, בגלל מפגע, שהחליט לקחת חיים של אחרים, לובשי מדים/אזרחים ישראליים ( זה לא כולל את שאר המעגלים שמסביב למשפחות - חברים, רחוקי משפחה ואחרים ). אסור לנו לתת לטרור להכניע אותנו ולשבש את חיינו כל פעם שמפגע עושה בנו כרצונו... אך אסור לנו להתעלם מכך שקרה ארוע איום שכזה!!! היום לפני שש שנים בדיוק (ע``פ הלוח העברי) נהרגו בצומת בית-ליד טובי הבחורים והיום נוספו להם עוד. אין אני איש מילים אך אני מרגיש צורך לשתפכם בהרגשתי, כאזרח המדינה וכאדם שאיבד את אחיו, קצין במשמר-הגבול, לפני כמעט שש שנים בפיגוע תאונה בציר קרני-נצרים. אני רוצה לצאת החוצה ולצעוק!!! `` ארץ ישראל מזה ומזה לירדן - שטחה מספיק בהחלט בשביל מליון ערבים, בשביל מליון נוסף של צאציהם..., בשביל הרבה מליונים יהודים - ובשביל השלום `` זאב ז`בוטינסקי. שי
 

michelle 33

New member
כואבת..

כואבת את כאבך....כל כך מבינה.... יום שחור הוא למדינתנו... מישל...
 
אמן.

תמיד חשבתי שהכאב שאני מרגישה למשמע בשורות איוב כאלו הינו בלתי נסבל ממש. כשקראתי את דבריך,פתאום הבנתי כמה רבדים יש לכאב ואיך אין לו סוף, איך כל פעם הוא שובר שיא חדש.מתחרה עם עצמו לאן הוא יכול להגיע. לי יש אח, קצין מג``ב, בסיורים(הכבר לא)משותפים בגוש קטיף, בן 24, ילד שהחיים ביגרו אותו מהר מדי. כל יום, ממרחקים, חושבת עליו, מתקשרת אליו, שולחת לו הודעות כתובות לפלאפון, משאירה לו הודעות בתא הקולי, חרדה לו בטירוף. לא יכולה לחשוב על דבר אחר מלבד שיבוא שלום שישלח אותו בחזרה הביתה. מאחלת בכל לבי שלום. עם או בלי שטח A,B, או C, עם שתי גדות או בלי, עם אוסלו/קמפ דייויד או בלי, שלום בינינו, האנשים, של שני העמים...כי הרי בזה כל העינין מסתכם, באנשים הפשוטים מצד זה או האחר. פשוט שיהיה שלום. אמן. לבי עם המשפחות בצערן הכבד. לארה.
 
מרכינה ראש.

אני מרכינה ראש בעצבות מול יום שכזה... מול זוועה שכזאת...מול קטיפת הפרחים שלנו, כן,של כולנו. מול קריעת כל רשת בטחון קטנה שעוד נותרה לנו. אני כואבת...ואני דוממת... וזה מעלה בי זכרונות על אותו הלינץ האכזרי בחיילינו... זה מעלה בי זכרונות לגביי שלושת החטופים שהבייתה עוד לא שבו... זה מעלה בי זכרונות...ומעלה איתם גם כאב גדול, התעוררות מחודשת להבנה וההכרה שאוייב אכזר מאוד יושב ביננו, אוייב אכזר שלא ישקוט עד להשמדתינו, אוייב שלא בוחל באף אמצעי להרוס ולחבל בשגרת יומינו, להרוג בחיילינו,אזרחינו ובליבנו... אני מרכינה ראש...וכואבת... אני מרכינה ראש...ומשתתפת... בכאב של המשפחות..בכאב של כולנו... ובכאב האישי שלך! ועצוב לי נורא! אלת האהבה.
 
למעלה