גם לקוג'י יש עכשיו טור!!!
זאב בודד בע"מ ................................. ................................. ................................. כן, טוב, עליתם עלי. אין לי שמץ איך להתחיל לכתוב לכם את הטור הזה. אני כאן, במלון, בחדר נעול... פשוט סכנה להסתובב אצלכם ברחוב, אתם יודעים? לא, אני לא מדבר על פיגועים ותאונות דרכים. אל תיקחו את זה אישית, אבל אני מדבר עליכם, המעריצים! זה כבר חדר המלון השביעי שלי ואני עדיין יודע שמישהו עומד שם בחוץ פשוט מחכה שאני אצא בשביל או לזרוק עלי ממתקים, או פרחים, או את עצמו, או פריטי הלבשה תחתונה כלשהם. וכאילו שאני צריך את זה על הראש. אני לא יודע אם אתם יודעים... על מי אני עובד, בטח שאתם יודעים. לפני כמה זמן קיבלתי הצעת חתונה בסגנון דיג'ימוני. אני אלבש חליפה והכלה תלבש זוג מכנסיים. על מה אני מדבר, אין חתונה! הנימון הזה מתחיל להשפיע עלי... ועוד הוא הרס לי את התוכניות! שמעתי יום האהבה, פסטיבל שמה בכינרת, בילויים, מסיבות, עניינים, וכמובן שתכננתי ליראות את טאקויה-צ'אן שלי... אר, את הבחור ההוא בבגד ים... אר, לבלות איתו יום... אר... הוא הזמין אותי לפסטיבל ואין לי משהו יותר טוב לעשות אז הסכתי, תעזבו אותי בשקט! אבל כמובן שלא, אני עכשיו תקוע כאן בחדר בגלל הגוש הצהוב הזה! הייתי מושך לו במכנסיים, זה ניראה כואב כל פעם שבוקומון עשה את זה. אבל אתם יודעים מה?! לא יכולתי! המכנסיים שלו היו לי ביד! ארררר! וטאקויה ראה את זה! הוא ניראה כל כך מאוכזב, כל כך נסער... הייתי פשוט קופץ מהחלון! שוב! אבל עם המזל שלי, אני בטח אפול על גרומבלמון או משהו כזה. עצם המחשבה על זה לבד עושה לי חררה, אבל אם מישהו ייראה... טוב, אין לי יותר מה לכתוב, ואני לא רוצה לדכא אתכם יותר מדי. יאללה חברה, תהנו, תבלו, ואל תיפלו על דיג'ימונים צהובים שומרי מכנסיים. אז תשמרו על עצמכם ואחד על השני, שלכם, קוג'י
