נקמתה של ארתמיס

נקמתה של ארתמיס

את מחוללת לי. ניתצת את המזבח הטחת את הצלמים על הקיר הפכת על פיו את כד החרס הגדול שמן ומים ודם בשלוליות גדולות על האדמה הכבושה. האלה הגדולה משתקפת כשקיעה בחלונות ההיכל--- הרס וחורבן ושכחה. את מחוללת לי לאלף אלפי שנים בהן נהפוך לאבן, למים, להר בהן נזרום עם השמש לים, טיפות, טיפות, תמיד לחוד, תמיד יחד. את מחוללת לי ואני, אנקום קשה ומרה בתוך ליבך, קובעת רעל בתוך נשיקותייך, דרבנות וטפרים בתוך כמיהתך לחיבוק האחרת, נחושתיים לעד על ליבך הפחדן על ליבך הבוגד. כעשן לענה אתמר בין סדקייך, בלכתך ממני. כך, גם אני מחוללת לך.
 

מורן א

New member
ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

מלים כדורבנות, מיישירות מבט, נוקבות, מאלצות את ההתמודדות מול הפחד, אומרות את מילותייך הקשות בגוון שמתכהה לקראת הסיום. מצויין, בהחלט אשמח לקרוא עוד.
 
למעלה