נקודת ההתחלה

[morsh28]

נקודת ההתחלה

אני חדשה בחו"ל (כמעט 4 חודשים, בסן פרנסיסקו), חדשה בפורום, ותיקה כסינגלית. כשהייתי בארץ נראה היה שקל יותר: עבודה, משפחה, חברים ופתאום פה צריך להתחיל הכל מהתחלה. אז לתושבי חו"ל הותיקים יותר - מאיפה מתחילים? את רוב היום מבלים בעבודה, החברים המעטים שיש כאן הגיעו לכאן בזוגות ובשונה מהחברים בארץ הם עדיין מתייחסים אלייך כסינגלית (החברים בארץ כבר מכירים מספיק כדי לדעת מה אומרים ומתי) - וכמובן, מחסום המנטליות, שמקבל משמעות חזקה יותר כשמדובר במערכות יחסים או דומיהן. הרי גם כדי לצאת, לבלות, להכיר צריך נקודת פתיחה מסוימת. אני לא רואה את עצמי יוצאת לברים\מסיבות\מפגשים חברתיים לבד. אז, מאיפה מתחילים?

 

[אלוף ה ע ו ל ם]

היי מור..

מאיפה מתחילים? השבוע לדוגמא זה פורים, האם ניסית לברר אם יש אירועים \מסיבות לחג? (אם תמצאי תודיעי לי, אני עדיין בחיפוש אחר משהו מעניין.

) בגדול,חברים מכירים באותה צורה בכל מקום בעולם-אם זה בעבודה,חוגים או "במקרה" במכולת,בפורום של "תפוז"

או תוך כדי יציאה, באמת שזה לא כל כך שונה מישראל, בעיקר בסן פרנסיסקו המכילה בתוכה אנשים פתוחים וחביבים יחסית לאזורים אחרים בארה"ב. דבר אחרון: אני מכיר כל כך טוב את ההרגשה שלצאת לבד זה לא לענין, ובכן זה באמת לא, אבל.... כשיוצאים לבד פעם אחת מגלים שהשד הוא לא כל כך נורא, חוץ מזה שישנם לא מעט ארועים שבהם חלק נכבד מהאנשים באים לבד, אחרי פעמים\שלוש את כבר מתחילה לזהות אנשים... והלבד הופך להיות מפגש חברתי....

 

[Aus wizard]

פשוט נזכרתי בשיר של

אריק אינשטיין: יושב בסן-פרנסיסקו על המים... כ"כ יפה בסן-פרנסיסקו על המים אבל איך זה שאני מרגיש רחוק. (או משהו כזה...) לי דרך אגב יש אותה בעיה באוסטרליה, החברים הישראלים שלי רובם הם זוגות וזה ממש לא מסתדר לי להיות בחברתם, ממש פלנטה אחרת את יודעת הם מדברים על ילדים ומשכנתא ועוד בעיות שאני עוד לא הגעתי אליהם, הבילויים שלהם זה בעיקר מול הטלויזיה והם לא ממש יוצאים למוקדי בילוי, ולעומת זה הסינגלים שאני מכיר פה הם גם באיזה שהי צורה פלנטה אחרת, בישראל לא הייתי אפילו קורא להם חברים אבל פה זה מה שיש ואני מכנה אותה "חברים" אבל אלו אנשים שלא ממש באותו ראש כמו שלי, אבל זה מה יש ועדיף לאמץ כמה כאלו בשביל לצאת ולהכיר אחרים שאולי מהם יצמחו החברים האמיתיים או אולי אפילו מערכת יחסים עם בן-זוג מתאים עבורך. אל ייאוש, יהיה טוב!

 

[OrlyNL]

וולקאם מור ../images/Emo140.gif

בהחלט לא קל להתחיל מחדש, אבל אני חושבת שבכל עיר גדולה בארה"ב יש "רשת תמיכה" די רחבה לישראלים, או דרך אירגונים ישראלים, או דרך ארגונים יהודים. יש בסן פרנסיסקו את "הבית הישראלי" ששייך לקונסוליה, שיש להם קבוצה ביאהו, שמיועדת לישראלים, וכוללת רשימת דיוור עם אירועים, וכל מיני דברים שקורים בעיר ובסביבה. אני הכרתי את רוב החברים שלי בשיקאגו דרך קבוצה דומה, שאני עזרתי להקים, שנקראת ICC (Israeli Community in Chicago( הקבוצות האלה הן דרך נהדרת להכיר אנשים חדשים, ואת אפילו יכולה ליזום מפגשים חברתיים, שיהפכו להרגל במשך הזמן. מנסיון, יותר קל להתחבר לישראלים קודם, ודרכם גם מכירים אמריקאים, ולאט לאט הרשת החברתית שלך גדלה.

 

[newbie2]

ואכן, יש הרבה פחות בחורות

שבאות לכאן בגפן (פחות מבחורים). אחת הסיבות כמובן היא שבחורות בד"כ מעדיפות לגור ליד המשפחה/הורים, והאחרת היא בדיוק מה שציינת כאן. זה גם ענין של אופי - יש בחורות שלא יכנס לבד לשום מקום (עם או בלי סיבה), בן אם זה בארץ או בחו"ל.

 

[morsh28]

ענין של אופי

גם לדעתי זה מסתכם בסופו של דבר באופי של כל אחד מאיתנו. סתם דוגמא, בנסיעות עסקיות לחו"ל תמיד הלכתי לקולנוע לבד ופתאום כשאני חיה כאן, אני לא מסוגלת ללכת לקולנוע לבד, בדיוק כמו שלא הלכתי לקולנוע לבד בישראל. אולי אלוף צודק, זה ענין של זמן...ואלוף, לגבי מסיבות פורים - שמעתי על אחת ברובי סקיי בשבוע הבא.

 

[newbie2]

אולי תלכו יחד וזהו? ../images/Emo8.gif../images/Emo148.gif

 

[אלוף ה ע ו ל ם]

גם אני שמעתי...

יצא לי למצוא את המסיבה הזאת באתר שלהם תוך כדי שוטטות.... את מתכננת ללכת?

 

[morsh28]

מממ...

לא יודעת, עוד לא חשבתי על זה. הייתי בשתי הופעות שאורגנו ע"י צוותא בעיר (סבלימינל והצל והדג נחש) וחוץ מההופעות עצמן, היה די צולע - אז אני לא ממש יודעת למה לצפות...

 

[mishi79]

היי מור ברוכה הבאה ../images/Emo13.gif

בתור אחת שעברה הרבה הרבה הרבה התחלות חדשות אני יכולה להעיד על עצמי שלא ממש מצאתי נוסחאת קסם... אבל מה שכן זה מן הסתם בהחלט תלוי הרבה באנשים שיוצא לך להכיר ובכמה זמן יש לך בכלל לחשוב על דברים שבסופו של דבר "מורידים" אותך. נסי להתחבר לאנשים שאולי לא היית מתחברת אליהם כלכך בסיטואציה אחרת (את יודעת, כאלה שאולי לא תמיד מדברים על אותם נושאים או מתעסקים בדברים שונים ), הם התחלה... והם מכירים עוד אנשים וזה ייצור לך מעגל חברים. חוץ מזה שגם ברגע שתרגישי יותר מחוברת למקום שאת נמצאת בו (שוב- אני אומרת את אבל אני רק מקבילה למה שאני חווה בדרך כלל) תרגישי יותר בנח. אבל תמיד תזכרי שכל ההתחלות קשות ויבוא יום שתסתכלי על התקופה הזאת אחורה ותחייכי כי הכל יראה אחרת!