נקודת אור באפילה
היה זה עוד לילה שגרתי ברובע השבויים באסוקיה. למעשה השבויים לא היו כלואים או כבולים, אלא פשוט גרו ברובע שלהם, וסבלו מהעובדה שאין להם אשרת יציאה מהעיר, ושבכל פעם שיש לשלטון צורך בעבדים, הוא "מגייס" אותם מכאן. השומרים ליד החומה נעו בעצבנות. דברים מוזרים קרו כאן בלילות בשבוע שעבר, ולמספר ימים השמירה הוכפלה. הלילה כמות השומרים חזרה ל"שגרה", והשומר הצעיר, לוראן בורי היה משוכנע שמשהו רע יקרה. הוא לא הספיק לצעוק "עזרה" כשנחתה מולו דמות לבושה שחורים, וריססה את פניו בגז מרדים. הדמות בשחור רצה אל תוך רובע השבויים, ונכנסה אל אחד הבניינים, מחפשת בעיניה את ה"לקוחות" שלה, ומצאה אותם, מפוחדים - זוג צעיר, ילדה קטנה ותינוק. "בואו איתי", אמרה הדמות חרישית, והובילה אותם בצללים, מסתירה אותם במעבר שלם מרובע האסירים עד הנהר שחצה את העיר לשניים. היא סימנה לאנשים שאיתה להסתתר, ושרקה בקול שנשמע כמו ציוץ של ציפור. ציפור אחרת ענתה לה, ומכיוון הנהר התקרבה דמות במעיל. הדמות במעיל הפשילה את הברדס, וגילתה תווי פנים של גבר בשנות ה40 שלו,. הדמות בשחור סימנה למשפחה להתקרב והודיעה להם: "לכו איתו, אתם תהיו בטוחים איתו.הדמות בשחור שלפה מגילה מכיס, והגישה אל האיש במעיל, "דאג שזה יגיע אל רובין הלילה, זה מאוד חשוב. חיים של אנשים בסכנה" האיש הנהן וחיבק את הדמות בשחור, ואז הוביל את המשפחה אל סירה שעגנה בנהר. הדמות בשחור הביטה בהם מתרחקים, כשדמעה עמדה בעינה. והיא פנתה לחזור לטייל בעיר, לחזור אל המקום לו קראה בית. היא דילגה חרישית בין בניינים, עד שהגיעה אל אחד הבניינים הגדולים באסוקיה, שעמד והתנשא לו מעל האחרים. היא הפעילה ידית סתרים בצד הקיר החיצוני, והזיזה את הקיר. המקום הזה היה רווי בדרכים סודיות ומעברים נסתרים, ששירתו אותה היטב. מתחת לאדמה, בתא קטן, היא השילה ממנה את הבגדים השחורים ועברה ללבוש יותר מכובד. היא עלתה חזרה אל הרחוב, ושומר שעמד שם קד בפניה. היא התעלמה ממנו, ומיהרה אל המגורים שלה. היא פתחה את ארבעת המנעולים ששמרו על דלתה נעולה, והרגישה שמעט קר במגוריה. היא ניגשה אל ארון, שלפה ממנו גביש אדום קטן, והניחה אותו על מקום מתאים בקיר. הגביש הבהב והחדר החל להתחמם.היא עמדה ונשמה בצורה רגועה, נראה שהלילה יעבור בשקט. היא הציצה בדלת חדר השינה השני, וראתה את ביתה המכורבלת בשמיכותיה, חושבת לעצמה "מלאכית שלי, אני מקווה שתוכלי לגדול בעולם טוב מזה" המשך יבוא?
היה זה עוד לילה שגרתי ברובע השבויים באסוקיה. למעשה השבויים לא היו כלואים או כבולים, אלא פשוט גרו ברובע שלהם, וסבלו מהעובדה שאין להם אשרת יציאה מהעיר, ושבכל פעם שיש לשלטון צורך בעבדים, הוא "מגייס" אותם מכאן. השומרים ליד החומה נעו בעצבנות. דברים מוזרים קרו כאן בלילות בשבוע שעבר, ולמספר ימים השמירה הוכפלה. הלילה כמות השומרים חזרה ל"שגרה", והשומר הצעיר, לוראן בורי היה משוכנע שמשהו רע יקרה. הוא לא הספיק לצעוק "עזרה" כשנחתה מולו דמות לבושה שחורים, וריססה את פניו בגז מרדים. הדמות בשחור רצה אל תוך רובע השבויים, ונכנסה אל אחד הבניינים, מחפשת בעיניה את ה"לקוחות" שלה, ומצאה אותם, מפוחדים - זוג צעיר, ילדה קטנה ותינוק. "בואו איתי", אמרה הדמות חרישית, והובילה אותם בצללים, מסתירה אותם במעבר שלם מרובע האסירים עד הנהר שחצה את העיר לשניים. היא סימנה לאנשים שאיתה להסתתר, ושרקה בקול שנשמע כמו ציוץ של ציפור. ציפור אחרת ענתה לה, ומכיוון הנהר התקרבה דמות במעיל. הדמות במעיל הפשילה את הברדס, וגילתה תווי פנים של גבר בשנות ה40 שלו,. הדמות בשחור סימנה למשפחה להתקרב והודיעה להם: "לכו איתו, אתם תהיו בטוחים איתו.הדמות בשחור שלפה מגילה מכיס, והגישה אל האיש במעיל, "דאג שזה יגיע אל רובין הלילה, זה מאוד חשוב. חיים של אנשים בסכנה" האיש הנהן וחיבק את הדמות בשחור, ואז הוביל את המשפחה אל סירה שעגנה בנהר. הדמות בשחור הביטה בהם מתרחקים, כשדמעה עמדה בעינה. והיא פנתה לחזור לטייל בעיר, לחזור אל המקום לו קראה בית. היא דילגה חרישית בין בניינים, עד שהגיעה אל אחד הבניינים הגדולים באסוקיה, שעמד והתנשא לו מעל האחרים. היא הפעילה ידית סתרים בצד הקיר החיצוני, והזיזה את הקיר. המקום הזה היה רווי בדרכים סודיות ומעברים נסתרים, ששירתו אותה היטב. מתחת לאדמה, בתא קטן, היא השילה ממנה את הבגדים השחורים ועברה ללבוש יותר מכובד. היא עלתה חזרה אל הרחוב, ושומר שעמד שם קד בפניה. היא התעלמה ממנו, ומיהרה אל המגורים שלה. היא פתחה את ארבעת המנעולים ששמרו על דלתה נעולה, והרגישה שמעט קר במגוריה. היא ניגשה אל ארון, שלפה ממנו גביש אדום קטן, והניחה אותו על מקום מתאים בקיר. הגביש הבהב והחדר החל להתחמם.היא עמדה ונשמה בצורה רגועה, נראה שהלילה יעבור בשקט. היא הציצה בדלת חדר השינה השני, וראתה את ביתה המכורבלת בשמיכותיה, חושבת לעצמה "מלאכית שלי, אני מקווה שתוכלי לגדול בעולם טוב מזה" המשך יבוא?